ועדת החוקה אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לצד הצעת חוק־יסוד נלווית הכוללת תיקונים עקיפים בחוקי היסוד הנדרשים ליישום המהלך. ההצעות אושרו ברוב של תשעה חברי כנסת, ללא מתנגדים, לאחר שחברי האופוזיציה נטשו את ההצבעה במחאה.
הדיון בוועדה התנהל באווירה סוערת במיוחד, והמחיש את עומק העימות בין הדרג הפוליטי לבין מערך הייעוץ המשפטי לממשלה סביב שאלת מעמדו של היועמ"ש - האם הוא "שומר סף" עצמאי או "עורך הדין של הממשלה".
המהומה פרצה סמוך להצבעה, לאחר שח"כ גלעד קריב וחברי אופוזיציה נוספים טענו כי לא ניתן לקיים הצבעה מבלי שהוצגה חוות דעת מעודכנת באשר לעלות התקציבית של החוק. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן דחה את הטענות, ואילו היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הבהיר כי לעמדת יועמ"שית הכנסת אין מניעה לקיים את ההצבעה. בעקבות זאת עזבו חברי האופוזיציה את האולם.
הכי מעניין
יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב. | צילום: אריק מרמור / פלאש 90
לאחר אישור ההצעה תקף רוטמן בחריפות את האופוזיציה ואת מערכת הייעוץ המשפטי. לדבריו, "ראינו כיצד האופוזיציה כשאין לה רוב, עושה הכול לשבש הצבעה... ראינו התנהלות ביריונית של סתימת פיות". הוא הוסיף כי "אותם לא מעניין דמוקרטיה, או כבוד לייעוץ המשפטי אלא רק כוחנות ובריונות".
מנגד, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, הזהיר כי מדובר למעשה בפגיעה אנושה במעמד היועמ"ש. "החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול - הוא מבטל את תפקיד היועמ"ש כמו שאנחנו מכירים אותו כשומר סף", אמר. לדבריו, "אם יוצאים לבחירות עם יועמ"ש פוליטי, המשמעות היא סכנה לבחירות דמוקרטיות".
גיל לימון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
במהלך הדיון החריף העימות האישי בין רוטמן ללימון. יו"ר הוועדה האשים את מערכת הייעוץ המשפטי: "עשיתם פוליטיזציה מוחלטת מהמוסד הזה... ולזעוק טוהר בחירות דורש אומץ גדול וחוצפה אדירה".
לפי ההצעה, תפקיד היועמ"ש יפוצל לשניים: יועץ משפטי לממשלה שיהיה אמון על הייעוץ המשפטי וייצוג המדינה בהליכים שאינם פליליים, ולצדו "תובע כללי" עצמאי שירכז את כלל סמכויות התביעה הפלילית. כהונת היועמ"ש תהיה צמודה לכהונת הממשלה שמינתה אותו, והממשלה תוכל להעבירו מתפקידו בשל "חילוקי דעות" המקשים על שיתוף פעולה יעיל.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הייתה השפעת החוק על טוהר הבחירות. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי תפקיד היועמ"ש בתקופת בחירות הוא "החלק הרגיש ביותר בתפקידו כשומר סף", והסביר כי קיים קושי משמעותי בכך שיועמ"ש המוגדר כמשרת אמון של הממשלה יהיה זה שאמור למנוע שימוש פסול במשאבי מדינה לצורכי תעמולה. "השאלה היא איך מבטיחים שיהיה 'משחק הוגן'", אמר.
גור בליי. | צילום: אורן בן חקון/פלאש 90
רוטמן דחה את הטענות והבהיר כי לשיטתו היועמ"ש אינו אמור לשמש "קצין ציות של הממשלה", אלא גורם מייעץ. "התזה שכשהוא ממונה ע"י גורם פוליטי הוא חותמת גומי, לא מחזיקה מים", אמר.
הצעת החוק צפויה כעת לעבור להכנה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כשברקע כבר מסתמנת אפשרות לעימות חוקתי ומשפטי חריף סביב עצם שינוי מעמדו וסמכויותיו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
ברקע קידום ההצעה מרחף גם לוח הזמנים הפוליטי של הכנסת והאפשרות להקדמת הבחירות. אם החרדים יקדמו בתקופה הקרובה הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתוביל לבחירות כבר בספטמבר, הכנסת צפויה להתפזר כבר ב-1 ביוני - מה שלא יאפשר להשלים את חקיקת החוק בקריאה שנייה ושלישית עוד בכנסת הנוכחית. עם זאת, אישור ההצעה בקריאה ראשונה יקנה לה "דין רציפות", כך שהממשלה והכנסת הבאות יוכלו להמשיך ישירות לשלב הקריאות השנייה והשלישית, מבלי לפתוח מחדש את הליך החקיקה. מנגד, אם לא תקודם הצעת פיזור כנסת והבחירות ייערכו במועדן באוקטובר, כנס הקיץ של הכנסת צפוי להסתיים רק ב-17 ביולי - פרק זמן שעשוי לאפשר לקואליציה להשלים את החקיקה עוד במהלך הכנסת הנוכחית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
