כשנולדה 'ברית האחים' של בנט ולפיד בשנת 2013, תמכתי בה. בנט היה אז מנהיג מפלגת 'הבית היהודי' בה בחרתי. לפיד היה מנהיג 'יש עתיד'. הכניסה המשותפת של שתי המפלגות לקואליציה, הייתה דומה מהרבה בחינות לממשלות האחדות שידענו בעבר, ושהמפלגה הדתית לאומית הייתה חברה בהן.
'ברית האחים' של 2013 הייתה ברית קואליציונית בין שתי מפלגות עם תפיסות שונות, שבחרו לשבת יחד בממשלת נתניהו, למצוא את המשותף ולהוביל מהלכים חשובים כמו למשל הקמת זרם החינוך החרדי-ממלכתי. הממשלה ההיא אמנם לא האריכה ימים, ובדיעבד היה ראוי שתכלול גם מפלגות חרדיות מבלי שיהוו לשון מאזניים, אבל זו הייתה ברית טובה, בדיוק כמו הבריתות הפוליטיות שהמפד"ל כרתה בעברה עם מפלגות שונות ממנה.
נפתלי בנט | צילום: אוהד צוויגנברג
אני חובב חיבורים קואליציוניים, ותומך סדרתי של ממשלות אחדות, אבל מה שקרה אתמול הוא סיפור אחר. בנט ולפיד לא הכריזו על ברית קואליציונית, ולא על ממשלת אחדות אלא על מפלגה משותפת. הבוחרים של בנט יכניסו בפתק שלהם לכנסת את אנשי 'יש עתיד', והבוחרים של לפיד יכניסו בפתק שלהם את אנשי בנט. אם בנט חושב שהמהלך הזה יתחבב על חובבי אחדות כמוני, הוא טועה. מפלגה לא יכולה להיות סופרמרקט של דעות. היא צריכה דרך. להכלאה החדשה של בנט ולפיד אין זהות מספיק ברורה, ומה שמחזיק אותה הוא יותר מידי הסכמה על מה לא, ומעט מידי על מה כן.
הכי מעניין
אין למפלגה החדשה עמדות ברורות לא בסוגיות המדיניות, לא בסוגיית מערכת המשפט וגם לא בסוגיות דת ומדינה. בנט הצהיר שלא יקים ממשלה שמסתמכת על מפלגה ערבית אבל לפיד לא הצהיר כך. מי שיחזיק את הפתק של המפלגה הזאת מאחורי הקלפי, לא באמת יודע למה ישמש הפתק שלו יום למחרת הבחירות.
בנט ולפיד ב-2022 | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אבל הטעות הכי גדולה של בנט, מאז חזרתו האחרונה למערכת הפוליטית היא ההחרמה שלו את הליכוד בראשות נתניהו. מפלגה שקוראת לעצמה 'ביחד' לא יכולה להחרים ישיבה עם מפלגה ציונית ומסורתית שמייצגת רבע מהחברה הישראלית, גם אם העומד בראשה צריך לסיים את תפקידו. אי אפשר לומר משפטים כמו "תם עידן הפילוג, הגיע עידן התיקון", ובאותה נשימה לשלול את אפשרות הישיבה בממשלה עם נתניהו. אי אפשר באותה מסיבת עיתונאים לדבר על אחדות ועל "יצירת בית לכל הציבור הישראלי" ובהמשך לשלול את האפשרות שבממשלה שלך ישבו גם מפלגות חרדיות.
אבל עוד לא מאוחר ועדיין אפשר לתקן. עדיין אפשר להקים אחרי הבחירות הקרובות ממשלת אחדות רחבה על בסיס המפלגות הגדולות, ולהזמין אליה גם מפלגות קטנות שיסכימו עם קווי היסוד. עדיין אפשר לשבור את הגושים שנוצרו רק על בסיס תמיכה או סלידה מנתניהו, ולייצר ממשלה ציונית חוצת גושים שלא עוסקת בשאלה המתישה ביבי או רק לא ביבי, אלא בעתיד המדינה. המפלגה החדשה של בנט ולפיד עדיין יכולה ללכת בדרכו הממלכתית והריאלית של בני גנץ ולהודות בכנות שעם כל הכבוד לרצון הלגיטימי להחליף את נתניהו, יש גם מציאות, ושעדיפה ממשלת אחדות רחבה על פני ממשלות צרות או מערכות בחירות תכופות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
