לא איש כתיבה אנוכי. שנים רבות לא הבעתי דעתי על גבי התקשורת וגם היום אני מצטער על הכנסת ראשי למחלוקת. חבל על המריבות בכלל ועל הקטטות במחנה שלנו בפרט. אך הפעם אני חייב להיכנס למחלוקת ולהגיב על מכתב שנפרס על עמוד שלם, ערב שבת שמות, בעיתון מקור ראשון שקוראים רבים וטובים מאיתנו. ולוואי שהמחלוקת תהיה לשם שמים.
כאשר ראיתי כי על המכתב חתומים ותיקי ההתיישבות, וכי הנמען הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (גילוי נאות: מטופל שלי כרופא בילדותו וחבר בבגרותו וזקנותי) והכותרת עוסקת בביטחון ישראל, הייתי משוכנע שסוף סוף החלטנו לשבח את כבוד השר על פעילותו הברוכה במהלך כהונת ממשלה זו לביצור וחיזוק הביטחון של המדינה: על עמידתו האיתנה במערכה הקשה בכל החזיתות; על השפעתו המכרעת בצמתים שונים של מערכת "חרבות ברזל"; על הצלחתו המרשימה בהפיכת המנהל האזרחי לאזרחי באמת; על תרומתו יחד עם אחרים להכרה בהתיישבות "החדשה" ביו"ש; על פועל ידיו במפעל החוות הנראה לכול; וגם על חלקו בנס הכלכלי של מדינת ישראל בתקופה קשה זו.
אך בקריאה פשוטה הבנתי כי אחרי כמה מילות "נימוסים" על פעילותו, תוכן המכתב הוא פנייה חד משמעית לשר, ועימו לכל חברי הסיעה בכנסת, להתנגד לחוק הגיוס המתגבש בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת.
הכי מעניין
המודעה שפורסמה במקור ראשון | צילום: צילום מסך
איני בקיא בנבכי הצעת החוק, להבנתי פרטים רבים עדיין עומדים לדיון, וכלל לא ברורה הסכמת הרבנים של המגזר החרדי. אך גם מי שבקיא בפרטים צריך להסכים שאין כאן שחור או לבן. המטרה המשותפת היא לגרום שיצטרפו לשורות צה"ל צעירים חרדים. האם יש רק דרך אחת לגרום לכך? האם ברור לכם כי החוק רע? אולי הוא הרע במיעוטו? ואם אכן מדובר בחוק "ההשתמטות", ככינוי הגנאי הנשמע ברחובות, האם לא היה רצוי יותר שתדרשו מהשר שידאג לשינויים בהצעה כדי שתהיה יותר לרוחנו?
אכן, חסרים לוחמים לצה"ל. חסרו רבים לפני מלחמת הקוממיות העכשווית, וחסרים יותר לוחמים לאחריה. אמנם במחוזותינו הגיוס ליחידות לוחמות גבוה, אך לא כך במחוזות אחרים. אך אי אפשר לדרוש כי נפתור את בעיית החסר הנ"ל רק על ידי הכנסת הצעירים החרדים בעולה של מצוות השירות הקרבי. כולנו מבינים, אני מקווה, שכפייה בלבד לא תמלא את שורות הלוחמים. מי יותר מאיתנו יודע מהי משמעות היציאה לקרב, ומי יותר מאיתנו, המכירים את הנופלים והפצועים, מבין שכדי להיות חייל לוחם יש צורך בהזדהות, בערכים מבית אבא ואמא, בחינוך ובסביבה תומכת?
חיילי חטיבת החשמונאים | צילום: דובר צה"ל
הציבור החרדי עדיין לא שם, אך אולי החוק המוצע הוא צעד ראשון בהליכה למרחקים? אולי הוא פתח כחודו של מחט, צוהר שייפתח בהמשך?
אני וחברים בסביבתי מתלבטים לגבי טיבו של החוק המוצע. אישית השתכנעתי שלא להתנגד לו, כי אני רואה ושומע את מקהלת אלו שהפכו את הנושא לעיקר מחאתם בכיכרות. אותם שנלחמו "בהפיכה המשטרית", עברו להתנגדות למהלכי הממשלה במלחמה, ועתה הפכו את המלחמה בחוק הגיוס לנושא המחאה. כספם וזהבם מוקדשים להפלת ממשלת הימין, וכעת הם מנסים לעשות זאת על ידי פילוג במחוזותינו. הם, שסולדים (בלשון המעטה) מאנשי וחיילי הציונות הדתית, מנסים להשתמש בנו – באנשים שאכן מעוניינים לגייס חרדים. אם אלה שמתנגדים לחוק הגיוס בראש חוצות, הם אותם הלועגים לחינוך שלנו ולדרכנו האמונית – אני יודע לאן הלב שלי נוטה.
ונוסיף עוד מילה אחרונה: עלינו לראות את הגוון שלנו, הציוני הדתי, כצבע אחד בתוך קשת הדעות הישראלית. לא ייתכן שעל החלטה פוליטית מקומית אחת שאינה מוצאת חן בעינינו או סוטה במעט ממחשבתנו, נצא להקמת מפלגה חדשה עם דגל כמעט זהה.
עוד מאמרים בנושא חוק הגיוס
