הר או עכבר? זו השאלה שעומדת זה כמה חודשים ברקע חקירת פרשת "קטארגייט", או בשם הרשמי שהוענק לה במשטרה: "רכבת בשער". ואולם נדמה ששורה של התכתבויות שפורסמה השבוע מלמדת שמדובר בחשדות משמעותיים ביותר. ההר הזה כבר לא יהפוך לעכבר.
ראשיתה של הפרשה בשתי כתבות עיתונאיות. בראשונה, שפרסם בר פלג בעיתון הארץ כבר לפני למעלה משנה, נטען שמקורביו של נתניהו, יונתן אוריך וישראל איינהורן, היו מעורבים בקמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר בשנת 2022 באמצעות חברת "פרספשן" שבבעלות איינהורן. בדיווח השני, שפרסם עופר חדד בחדשות 12 בחודש פברואר השנה, נטען שאלי פלדשטיין, ששימש בפועל כדובר צבאי של ראש הממשלה, הועסק במקביל על ידי חברה בינלאומית במימון קטארי, כדי לשפר את תדמיתה של קטאר בנושא המגעים להשבת החטופים. שני הפרסומים הללו הובילו בחודש מרץ לפתיחת חקירה משותפת של המשטרה והשב"כ בשל שורה של חשדות חמורים, ובהם: מגע עם סוכן זר, מרמה והפרת אמונים, לקיחת שוחד והלבנת הון.
במרכז החקירה עומדים יועצי התקשורת יונתן אוריך, אלי פלדשטיין וישראל איינהורן. אוריך משמש זה שנים אחד מיועציו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו. הוא החל את עבודתו כאיש הניו־מדיה של קמפיין הליכוד בשנת 2015, ובמהלך השנים הפך לאחד הגורמים המשפיעים ביותר בלשכתו של יו"ר הליכוד וראש הממשלה. נוסף על עבודתו בלשכה היה אוריך שותף עסקי של ישראל איינהורן, בעליה של חברת הייעוץ האסטרטגי פרספשן. כחלק מעבודתו עם איינהורן נתנו השניים שירותי ייעוץ תקשורת לפוליטיקאים במדינות שונות.
אלי פלדשטיין, יועץ תקשורת שכמו אוריך החל את דרכו המקצועית ביחידת דובר צה"ל, גויס לאחר תחילת המלחמה לסייע בעבודת ההסברה בלשכת ראש הממשלה. פלדשטיין היה אמור להיקלט בלשכה כעובד מן המניין, אך כשל בבדיקת הסיווג הביטחוני, וקליטתו כעובד לא הושלמה. אף שלא נחשב לעובד מן המניין נותר פלדשטיין בלשכה, והמשיך לעבוד עבור ראש הממשלה, כשלכל הצדדים ברור שסוגיית התשלום עבור העבודה תצטרך להיות מוסדרת בהמשך.
ישראל איינהורן, חברו של אוריך ושותפו, עבד גם הוא עבור ראש הממשלה נתניהו בחמש מערכות הבחירות שהתקיימו בישראל בין השנים 2019־2022. לאחר שהמשטרה והשב"כ פתחו בחקירת הפרשה, נעצרו ב־31 במרץ 2025 פלדשטיין ואוריך לחקירה. איינהורן, שעבר להתגורר בסרביה, בחר שלא לחזור מאז לארץ, אף שהמשטרה הגדירה אותו כחשוד. בעקבות זאת נאלצה המשטרה להסתפק בהליך של חיקור דין, והוא נערך בחודש יולי במשרדו של התובע הכללי העליון בבלגרד.
ברקע הפרשה עומדת קטאר, נסיכות הנפט הערבית השוכנת לחופי המפרץ הפרסי, והמנהלת במשך שנים "משחק כפול" פרובלמטי במיוחד בזירה הבינלאומית. מחד, הקטארים מנהלים קשרים הדוקים עם מדינות המערב, ואף מארחים בשטחם בסיס צבאי אמריקני גדול ומרכזי. מאידך, נסיכות הנפט המפרצית היא הבעלים של רשת התקשורת הלוויינית אל־ג'זירה, המפיצה תעמולה אסלאמיסטית, אנטי־מערבית ואנטי־ישראלית, במדינות העולם הערבי. קטאר נחשבת גם לאחת המממנות המרכזיות של תנועת "האחים המוסלמים", שהיא למעשה פדרציה של תנועות אסלאמיסטיות הפועלת במדינות מוסלמיות שונות במטרה להשליט בהן את האסלאם הפוליטי וקשורה גם לפעילות טרור. קטאר מקיימת קשרים עם ארגוני טרור, ובין השאר אירחה בשטחה את הנהגת חמאס, ומנגד עסוקה מאוד בשיפור תדמיתה בזירה הבינלאומית. כחלק מהמאמצים לשיפור תדמיתה פעלה קטאר לארח בשטחה את משחקי מונדיאל 2022; תחקירים של כלי תקשורת בולטים בעולם אף מצאו כי היא העבירה לשם כך תשלומי שוחד גבוהים לבכירים בפיפ"א.
מסלול מפותל
שמה של קטאר נקשר גם בפרשת "קטארגייט" המקורית, פרשת שחיתות ושערורייה פוליטית מתמשכת בפרלמנט האירופי, שנחשפה בדצמבר 2022. על פי ההאשמות, פקידים בפרלמנט האירופי, לוביסטים ובני משפחותיהם, פעלו למען ממשלות קטאר, מרוקו ומאוריטניה תמורת שוחד, ועסקו בשחיתות, הלבנת הון ובפשע מאורגן. במהלך החקירה פשטו רשויות אכיפת החוק של בלגיה, איטליה ויוון על ביתה של סגנית נשיא האיחוד האירופי מטעם יוון, אווה קאילי, ועל בתים של מספר נאשמים אחרים. הרשויות תפסו 1.5 מיליון אירו במזומן, החרימו מחשבים וטלפונים ניידים, והאשימו ארבעה אנשים בעבירות שחיתות חמורות.
לאחר שאירוח המונדיאל הוכתם בפרסומים בדבר שחיתות נרחבת, עשתה קטאר מאמצים לשפר את תדמיתה בשורה של מדינות מסביב לעולם. אחת הדרכים שנקטו הקטארים כדי לקדם את הנושא היה קמפיין השפעה בינלאומי שזכה לכינוי "לייטהאוס" (מגדלור). הקמפיין הובל על ידי חברת פרספשן של איינהורן, כשאוריך גם הוא שותף בהפעלתו.
תכנון הפרויקט החל בסוף 2021, כשנה לפני המונדיאל בקטאר. מטרתו הייתה הצגת קטאר כמדינה שוחרת שלום ומשכינת שלום, ומאבק בתדמית שנוצרה לה כמדינה התומכת בארגוני טרור והמממנת אותם. הקמפיין הופעל ברחבי העולם בכלל ובקרב קהילות יהודיות בפרט, ובמסגרתו נעשה שימוש באווטארים (דמויות וירטואליות) ברשתות החברתיות.
חקירת המשטרה העלתה שמסלול הכסף היה מפותל. הקטארים העבירו לצורך מימון המיזם כולו מאות אלפי דולרים בחודש לחברה בריטית. מהחברה הבריטית עברו כספים לחברה ישראלית שבבעלות בכירים לשעבר במערכת הביטחון, וממנה הגיע התשלום לפרספשן, כמו גם לחברת קויוס שהפעילה את התשתית הטכנולוגית של המיזם. בין הבכירים לשעבר שנחקרו בחשד למעורבות במתן השירותים היה אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי, איש מערכת הביטחון לשעבר, ובכיר לשעבר במוסד. הסכום החודשי שקיבלה פרספשן עמד על פי הדיווחים על כ־45 אלף דולר, ולאוריך עברו על פי הטענה כ־40 אחוזים מתוכו. להגנתו בהקשר זה טען אוריך כי הוא לא עבד אצל נתניהו בשנים שבהן ביצע את פרויקט "לייטהאוס", אלא היה יועץ חיצוני שעבד עבור לקוחות שונים. מאחר שקטאר איננה מוגדרת רשמית כמדינת אויב לא הייתה כל מניעה להתקשרות, שלא נגעה בכל מקרה לנעשה במדינת ישראל. עמדה דומה השמיע בעדות פתוחה שנתן בפרשה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בהחלטה שנתן בחודש אוגוסט האחרון נשיא בית משפט השלום בראשון־לציון, השופט מנחם מזרחי, ושהתיר בה לאוריך לשוב לעבודתו עבור ראש הממשלה, ציטט מזרחי דברים שאמר נתניהו בעדות שמסר לחוקרים: "נתניהו נשאל האם הוא היה מודע לכך שהחשוד עבד מול קטאר והשיב בשלילה. הוא הוסיף שגם אם כך הם פני הדברים, אזי 'אין בזה שום פסול, הרבה אנשים עובדים עם הרבה מדינות. קטאר היא לא מדינת אויב'. ראש הממשלה הוסיף בתשאולו שמכיוון שהחשוד אינו עובד ציבור, והוא לא ראה אותו ככזה, הוא יכול לעבוד במה שהוא רוצה". חשוב לציין בהקשר זה כי החלטת השופט מזרחי בוטלה, לאחר שהמשטרה ערערה לבית המשפט המחוזי, והשופט עמית מיכלס הותיר בעינן את ההגבלות על תעסוקתו של אוריך.
יונתן אוריך בבית המשפט | צילום: אורן בן חקון
המיזם השני שנמצא בלב החקירה הוא הפרויקט של הלוביסט ג'יי פוטליק לקידום תדמיתה של קטאר בישראל. תקציבוֹ היה קטן בהרבה, והוא כלל העסקת יועץ קשרי ממשל ודובר. אלי פלדשטיין קיבל בעבורו כ־40 אלף שקלים בחודש, לפי החשד בזמן שהוא משמש דובר צבאי לראש הממשלה נתניהו.
בחקירתו במשטרה טען פלדשטיין כי כלל לא עבד עבור הקטארים. לדבריו, התשלום שקיבל מהלוביסט פוטליק, דרך איש העסקים הישראלי גיל בירגר, היה בסך הכול פתרון זמני שנועד לאפשר לו לעבוד עבור ראש הממשלה בזמן שהוא איננו יכול להיות מועסק רשמית בלשכה. פלדשטיין אף הוסיף וטען כי יונתן אוריך, יועצו הקרוב של ראש הממשלה נתניהו, הוא שרקח את המתווה שאפשר לו להעניק שירותים ללשכת ראש הממשלה בזמן שקיבל את התשלום עבור עבודתו מצד שלישי. אוריך מצידו הכחיש כל קשר להעסקתו של פלדשטיין על ידי פוטליק, וטען כי קשריו עם קטאר התמצו בפרויקט לייטהאוס.
הפגישה שלא הייתה
ההתכתבויות שפרסם השבוע עמיתנו אבישי גרינצייג בערוץ i24NEWS מעידות שפלדשטיין ידע היטב שהוא עובד עבור הקטארים. היועץ, שעבד עבור לשכת ראש הממשלה ואף תועד בסביבתו של נתניהו, היה חלק ממבצע השפעה שהאדיר את חלקה של קטאר במאמצים להשבת החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, והכפיש את המצרים. מי שתיאם את העברת המסרים מול פלדשטיין היה ישראל איינהורן, ומההתכתבויות בין השניים ברור שפלדשטיין ידע היטב, ללא ספק, מי הלקוח שהוא עובד עבורו. השניים הגו את המסרים יחדיו, ואיינהורן אישר את שיווקם לכתבים על ידי פלדשטיין, שעשה לשם כך שימוש בוטה בעבודתו עבור ראש הממשלה.
כך למשל, כפי שחשף גרינצייג, בחודש אפריל 2024 העביר פלדשטיין מסר ראשון דרך כתב התאגיד, סולימן מסוודה, ולפיו "גורמים ישראלים בכירים" מביעים חשש מהמשמעות של מעבר הנהגת חמאס מקטאר לטורקיה. "קטאר הרשמית לא מתבטאת בצורה בעייתית נגד ישראל כמו טורקיה. השיחות שלנו עם קטאר הרבה יותר חופשיות. אין מדינה אחרת שמסוגלת להביא לעסקה מלבד קטאר", ציטט מסוודה את אותם "גורמים". פלדשטיין שלח לאיינהורן את הדיווח הזה והוסיף עוד ציטוט של מומחה לזירה הפלסטינית שהעביר מסרים דומים, ייתכן שגם כן בשליחותו, בריאיון שהתפרסם באתר מעריב. הימים היו ימי המו"מ על "העסקה ההומניטרית", עסקת חטופים שלבסוף לא יצאה לפועל עד ינואר 2025, אך מהדיווחים בתקשורת נראה היה שהיא עומדת ממש מעבר לפינה. באותם ימים, לקטאר היה אינטרס למצב את מעמדה בדעת הקהל הישראלית כמתווכת המועדפת, ופלדשטיין קידם את המסרים הללו. בשלב הזה עוד לא עולה מההתכתבות בבירור שפלדשטיין יודע עבור מי הוא בעצם עובד, אולם בהתכתבות מסוף אותו חודש כבר ברור שפלדשטיין רואה את עצמו כמי שעובד עבור הקטארים.
אחרי שבכירים קטארים התראיינו לכאן 11 ולעיתון הארץ כחלק ממשלחת עיתונאים ישראלים שיצאה אז לקטאר, פורסמה בחדשות 12 כתבת מגזין נרחבת שהציגה את הקטארים כמי שמשחקים משחק כפול. בעקבות זאת כתב פלדשטיין לאיינהורן: "יש פה שני צדדים מבחינתנו. מצד אחד, זה לא רע כל כך. למה? כי אם מגיבים לך וחוזרים לדבר עליך, כנראה שאתה רלוונטי וחשוב. וזה טוב. כי העסקה האחרונה היא כאילו ממצרים ואנחנו לא על השולחן. אבל הכתבה מזכירה לכולם שאנחנו פה". המילים "מבחינתנו" ו"אנחנו" מעידות שבשלב הזה פלדשטיין כבר יודע בדיוק איזה אינטרס הוא ואיינהורן נשכרו לקדם, ועד כמה גרסתו, שהוא נוצל בלי ידיעתו להעברת מסרים קטאריים, אינה מתיישבת עם הראיות בתיק.
השימוש של פלדשטיין במעמד שהקנתה לו עבודתו עבור ראש הממשלה התבטא עוד יותר במסר נוסף שרקח יחד עם איינהורן להעברה לתקשורת הישראלית, ושנחשף גם הוא על ידי אבישי גרינצייג. השניים גיבשו מסר שמי שמממנת את חמאס איננה קטאר אלא דווקא מצרים, באמצעות צינור ההברחות לרצועה. פלדשטיין הוסיף בתגובה כי המסר יעבור בשם "גורם ביטחוני בכיר המעורה במשא ומתן". מסר נוסף שגיבשו השניים באותה הזדמנות הוא תדרוך לכתבים על כך שישראל קיבלה מסר בעת ביקורו של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, ולפיו קטאר היא שותפה של ארה"ב וצריכה להוביל בפתרון "היום שאחרי".
מסר דומה הוחדר כמה ימים לאחר מכן, ופתח את מהדורת החדשות של ערוץ 14. העיתונאי שהעביר את המסר במקרה הזה הוא הכתב הצבאי של הערוץ, נועם אמיר. ב־24 במאי העבירו פלדשטיין ואיינהורן מסר בנוגע לחלקה הנדרש של קטאר בכל עסקת חטופים עתידית לכתב חדשות 12 ניר דבורי. מהדורת "אולפן שישי" נפתחה עם המסר הפרו־קטארי, שדבורי ייחס ל"בכירים אמריקנים" שאמרו את הדברים ל"מקביליהם הישראליים"; הוא וצופיו לא ידעו שמדובר בהמצאה שנרקחה במוחם של שני יועצי תקשורת יצירתיים מדי העובדים בשירותה של קטאר. בין השאר כלל המסר מיתוג של הקטארים כשותפיהם של האמריקנים, והשחרת המצרים כמי שמממנים את חמאס ומרוויחים מההברחות במנהרות.
דבורי היה יעד לתדרוכים נוספים, בין השאר על פגישה משולשת, קטארית־מצרית־חמאסית, ומסרים שהועברו בה מקטאר למצרים, פגישה שספק אם התקיימה היכן־שהוא מלבד במוחם של שני היועצים היצירתיים. פלדשטיין ואיינהורן חגגו את ההצלחה בהתכתבות ביניהם: "ככה עובדים", "זה ענק", "זה פגז", "בליסטי", וברור שהם יודעים את המסרים של מי הם מקדמים. במסר פרו־קטארי נוסף ביקשו השניים להדגיש ש"החטופים ובני משפחותיהם בליבם" של הקטארים. איינהורן ביקש להוסיף למסר "קצת רגש", כדבריו, ומוסיף "זה חסר".
אוריך, יש לציין, צייץ השבוע בעקבות הפרסומים של גרינצייג: "לו אני, או מישהו מסביבת ראש הממשלה, היה יודע שאלי פלדשטיין מדברר את קטאר בישראל תוך כדי הונאת ענק של עיתונאים - הוא היה עף מהחלון". אולם ההתכתבויות שפרסם גרינצייג מעלות שאוריך היה מודע לכל הפחות לעובדה שפלדשטיין ואיינהורן מקדמים מסרים קטאריים, גם אם לא היה שותף מלא לקנוניה. בין השאר הגיב אוריך להודעת שבח שהלוביסט הקטארי שלח לפלדשטיין, וזה העביר לידיעתו של אוריך.
דבק בגרסתו
במקביל נקשר שמם של השלושה, פלדשטיין, איינהורן ואוריך, בפרשה נוספת, של הדלפת מסמך סודי לעיתון הגרמני בילד. פלדשטיין, בסיועו של איינהורן, הדליף לעיתון את המסמך, שעסק בתוכנית חמאס לנצל את הרגישות הישראלית לנושא החטופים לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, לאחר שניסה לפרסם אותו בארץ ונתקל בצנזורה. את המסמך קיבל פלדשטיין מנגד במילואים ששירת במודיעין, ארי רוזנפלד. על פי כתב האישום שהוגש נגד השניים, פלדשטיין ידע שהמסמך אסור לפרסום ועלול לפגוע בביטחון המדינה, ובכל זאת בחר להעביר אותו לבילד ולדאוג לפרסומו שם. לאחר שהמסמך פורסם, וכדי להתמודד עם טענות שעלו נגד האותנטיות שלו, עשה פלדשטיין ניסיון להעביר את המסמך לפרסום גם ב־ynet. באתר סירבו לשתף פעולה ולפרסמו. על פי ההתכתבויות שחשף גרינצייג, בהעברת המסמך לאתר היה מעורב גם ידידו של פלדשטיין, העיתונאי עמרי אסנהיים.
בשבוע האחרון שודר בכאן 11, בהמשכים, ריאיון ארוך של אסנהיים עם ידידו פלדשטיין, ובו העניק לו במה כמעט חופשית לפריסת גרסתו לאירועים. בין השאר שב פלדשטיין על כך שלא ידע שהוא עובד עבור קטאר, ולמעשה שיטו בו. פלדשטיין, המואשם בעבירה של פגיעה בביטחון המדינה, טען מצידו שנתניהו "ידע הכול" בזמן אמת על הדלפת המסמך הסודי ל"בילד". לדבריו, הטענה הרשמית שלפיה ראש הממשלה נחשף למסמך לראשונה דרך התקשורת "היא שקר... כדי להוציא מסמך כזה צריך שראש הממשלה יהיה בתמונה – מתחילתו ועד סופו".
על הכסף שקיבל, שמקורו בקטאר, אמר פלדשטיין כי "אם היה קשר עסקי כלשהו בין לשכת ראש הממשלה לבין קטאר – זה היה משהו שלא דיברו עליו בפומבי, לא איתי ולא עם גורמים אחרים". פלדשטיין סיפר כי שכרו שולם דרך גיל בירגר, ורק בדיעבד הבין שמקור הכסף הוא בג’יי פוטליק – לוביסט אמריקני שעובד עבור קטאר. לדבריו, בזמן אמת לא הבין שיש בכך פסול: "לא הבנתי שיש כאן קשר לגורמים בעלי אינטרסים זרים וקטאריים".
הפרסומים בעניין קטארגייט עוררו גל של מתקפות על ראש הממשלה, בין השאר מצד נפתלי בנט, יאיר לפיד, יאיר גולן ואחרים. אולם חשוב לציין כי בידי השב"כ והמשטרה, החוקרים את הפרשה, אין כל ראיה שראש הממשלה נתניהו היה מודע לדבר־מה מכל זה. להפך, מחומר הראיות עולות אינדיקציות לכך שהקשרים עם הקטארים הוסתרו מנתניהו.