סערה פרצה היום (ג') לאחר שחברות הכנסת מירב בן ארי ומירב כהן זעמו על היעדרות השר לביטחון לאומי ונציגיו מהמשטרה ושב"ס מהדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. אלא שבאותה העת, בן גביר נכח בסיור שיזמה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך ביחידת "משגב" החדשה שהוקמה בשירות בתי הסוהר באוגוסט 2024 במסגרת תיקון 19 לחוק מניעת אלימות במשפחה.
עוד כתבות בנושא
מטרת היחידה היא להעניק הגנה וביטחון לנפגעי ונפגעות עבירה בתחום האלימות במשפחה, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. היחידה פועלת 24/7 בשיתוף תא משטרתי ייעודי, ובשיתוף פעולה הדוק עם בתי המשפט, הפרקליטות, ארגוני נשים וגורמי רווחה. זהו שירות הגנה חדש שלא היה קיים עד היום עבור נשים החוששות מפני אלימות בני זוגן.
בשעת הסיור, פנתה התקשורת אל בן גביר על מנת לבקש את תגובתו להיעדרותו מהוועדה. עם חזרתו אל החדר בתום הריאיונות, הודיע לנוכחים: "כשתצאו מהדיון הזה תפתחו את אתרי החדשות ותראו את כל הכותרות: לא שלחנו אנשים לפה, לא שלחנו נציגים לשם, ובן גביר כך ואחרת. אני התרגלתי – הם מדברים ואנחנו עושים. אותן קשקשניות לא היה אכפת להן, לא מח״כ לימור סון הר-מלך - כשביזו אותה על כיסוי הראש והחפיצו אותה בגלל שהיא אישה, לא מהבת של טלי גוטליב שפגעו בה, לא מהדר מוכתר, לא כשתקפו באלימות כתבת של ערוץ 14. עבורן - זכויות נשים זה רק עבור זכויות הנשים השמאלניות. אני דואג לכולם״.
הכי מעניין
בנוסף, אמר בן גביר, מירב בן ארי ושאר חברי הכנסת מהאופוזיציה החברים בוועדה לביטחון לאומי הוזמנו לסיור ביחידה, והם בחרו שלא להגיע על אף שידעו על פעילותה וחשיבותה להגנה על נשים בסכנת אלימות. סירובה להגיע לסיור ביחידה התקבל בזעם בקרב מארגני הסיור, זאת לאור העובדה שבן ארי הייתה מבין המבקרות הקשות והקולניות ביותר במשך שנים על כך שהחוק לאיזוק אלקטרוני לגברים אלימים לא מתקדם. בסירובה להגיע אל הסיור, סירבה בין היתר לראות כיצד מממשת היחידה את האיזוק האלקטרוני בפעילותה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במהלך הסיור ביחידת "משגב", היום | צילום: דוברות שב"ס
במסגרת הסיור, העידה בפני הנוכחים אישה שזכתה לליווי מטעם היחידה וסיפרה על חוויותיה כמי שזוכה להגנה: "כשהגרוש שלי היה אמור להשתחרר ממעצר, התקשרו אלי משב"ס ואמרו לי לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה ופיקוח אלקטרוני. זו לא פעם ראשונה שאני מבקשת צו הגנה, אבל הפיקוח לטכנולוגיה היה חדש לי. אבל מאז הפיקוח החיים שלי נראים אחרת לגמרי. ברמה של לקום בבוקר ולדעת שאין מצב שהוא מתקרב לאזור שלי, לקחת את הילדים לבית הספר בביטחון מלא, שלא כל דפיקה בדלת זה היסטריה כי כבר היו אצלנו איומים על פתח הדלת ממש.
הסיבה בגללה הגרוש של א' נכנס למאסר הייתה ניסיון הצתה של הבית המשותף, בזמן שהיא וארבעת ילדיהם בתוכו. הילדים היו עדים לאירוע כולו. "אני גרושה ממנו כבר שנה וחצי, אבל האיומים מהסוג הזה נמשכו גם אחרי הגירושין. אני מקבלת סיוע גם מפורום מיכל סלע ובזכות זה יש לי מצלמות בכניסה לבית ודברים נוספים שנתנו לי, אבל בפיקוח של היחידה יש דברים אחרים, אלה הם דברים משלימים ואני חושבת שחשוב מאוד שזה יבוא יחד".
התיקון, שנכנס לתוקף ב־6.8.2024, מסמיך את בתי המשפט להטיל פיקוח טכנולוגי על מי שהוערך כמסוכן, בהתאם לקריטריונים מחמירים ולהערכת מסוכנות מקצועית. הכלי החדש מאפשר זיהוי מיידי של הפרות צווי הרחקה ולעיתים מניעת פגיעה רגע לפני התרחשותה. המערך מתוקצב בהחלטת ממשלה 659, הכוללת עד 200 אמצעי פיקוח פעילים ותקציב שנתי של 39 מיליון ש״ח לשנים 2023–2027. היחידה מונה כ־20 בעלי תפקידים, פועלת 24/7 בשיתוף תא משטרתי ייעודי, ומשלבת טכנולוגיה מתקדמת ותגובה מבצעית מהירה במקרה של הפרת צו ההגנה. מאז הקמת היחידה לפני שנה ושלושה חודשים, היא הציגה נתוני פעילות מעודדים: 28 מפוקחים פעילים (42 מאז ההקמה),️ 1,500 התראות על הפרות צו ההגנה, כאשר רבות מהן מנעו פגיעה ממשית באישה, 186 הפרות שאותרו וטופלו ו-55 אירועי סיור מבצעיים.
הבירוקרטיה מתישה
עם זאת, אנשי מקצוע טענו בסיור כי קיים קושי בירוקרטי מסוים להפעיל את הכלי, ובמקרים מסוימים בית המשפט "מושך" את הליך נתינת הצו משך חודשים ארוכים, בשעה שהוא יודע שקיימת מסוכנות. כך גם העידה א' ואמרה כי ההליך לקבלת צו ההגנה והפיקוח האלקטרוני מבית המשפט היה מתיש במיוחד: "לצערי, אני חושבת ששם אנחנו נופלים. אני שומעת סיפורים גם מנשים שיש להן את כל הסיבות לקבל צו הגנה, אבל השופט לא נותן להן אותו".
בנוסף, טוענת א', הרווחה עושה הפרדה בין מסוכנות לנשים לבין מסוכנות לילדים: "זאת ממש בעיה, הם חושבים שהם יכולים להבדיל בין מסוכנות לאישה לבין מסוכנות לילדים שלה, וההפרדה הזאת לא נכונה. המסוכנות היא משולבת, והאיומים לא מופנים רק כלפיי, אלא גם כלפי הילדים שלי".
המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר מובילים כעת קמפיין פרסום לאומי רחב היקף שנועד להעלות מודעות, להרחיב חשיפה ולספק לנשים החוות אלימות מידע נגיש על האפשרויות להגנה. מטרתו לעודד את הנשים לבקש אותו מבית המשפט במידה והן חשות סכנה.

חברת הכנסת מירב בן ארי בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת | צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת
מח"כ מירב בן ארי נמסר בתגובה: "ביום שבו מציינים בעולם את יום המאבק באלימות נגד נשים, השר בן גביר בוחר לתקוף אותי, רק משום שביקשתי לקיים דיון מקצועי שמטרתו להציל את חייהן של נשים בישראל.
"ביקרתי ביחידת ‘משגב’ בעבר ופגשתי את נציגיהם בכנסת לא אחת. אני רוחשת הערכה רבה לשב״ס ולעבודתם החשובה במסגרת החוק לפיקוח אלקטרוני. המחויבות שלי להצלת חיים לא נבחנת בהיעדרות מסיור אחד, אלא בעבודה עקבית ורציפה לאורך שנים. היה חשוב שנציגי שב"ס והמשטרה יגיעו לדיון היום ויציגו את עבודתם המשמעותית, וצר לי שזה נמנע בשל התקוטטות פוליטית של בן גביר.
"זה טיימינג טוב להזכיר שגינויים על אלימות לא מצילים חיים, מעשים דווקא כן. אני ממליצה לשר למקד את האנרגיה שלו בעשייה אמיתית ומהותית שתמנע את הרצח הבא".
עוד כתבות בנושא



