הממשלה החליטה לעקוף את ועדת גרוניס ואישרה בישיבתה היום (ראשון) את הצעת שר המשפטים יריב לוין למנות ועדת שרים שתערוך שימוע לפני הדחה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
ועדת השרים, בראשה יעמוד השר עמיחי שיקלי, תערוך לבהרב-מיארה שימוע, תבחן אם מתקיימות אחת או יותר מהעילות שמאפשרות את הדחתה של היועצת ותעביר לממשלה המלצה אם להעביר אותה מתפקידה.
ההצעה קובעת כי במצב זה, הממשלה תוכל להדיח את היועצת ברוב של 75% מחבריה, וזאת "בשים לב למצב המשברי חסר התקדים שנוצר בין הממשלה לבין היועצת, אשר הלכה למעשה מייתר את הליך ההיוועצות".
הכי מעניין
בכך מבקשת הממשלה לשנות את המנגנון שנקבע מהחלטת הממשלה משנת 2000, ולעקוף את הצורך בהתייעצות עם הוועדה המקצועית-ציבורית לאיתור יועמ"ש בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס.
בהרב־מיארה בישיבת ממשלה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מייד אחרי אישור ההחלטה, השר לוין מיהר לשגר לחברי הוועדה פנייה רשמית שבה ציין: "ממשלת ישראל קיבלה ב-23.3.2025 החלטה פה-אחד בנוסח כדלקמן: 'מחליטים להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי הולמת ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת משפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל'. נוכח חילוקי הדעות המהותיים והממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, והיעדר שיתוף פעולה יעיל מצד היועצת, החלטתי לפנות אליכם ולבקש את החלטתכם באשר להחלפתה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה. במסגרת זו אבקשכם לקיים הליך שימוע בהתאם להוראות סעיף 27 להודעה".
בדברי ההסבר להחלטה נאמר כי בזמן שחלף מאז שהממשלה הביעה פה-אחד אי אמון בבהרב-מיארה, חילוקי הדעות בינה לבין הממשלה רק החריפו, מה שהביא למעשה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של נושאים, בזמן מלחמה, "שעה שצורכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת".
בנסיבות אלה, כך נטען, הליך ההתייעצות עם ועדת האיתור התייתר למעשה, והכרחי לאפשר לממשלה לדון ולהחליט ללא דיחוי בשאלת הדחתה.
בהרב-מיארה, מצידה, פרסמה הבוקר הודעה לפיה מדובר בהחלטה בלתי חוקית. היא צירפה להודעה חוות דעת של המשנה שלה, ד"ר גיל לימון, שבה הוא תקף את ההצעה בחריפות. "מדובר בהסרת ערובה מוסדית מרכזית והכרחית להבטחת יכולת התפקוד העצמאית של היועץ המשפטי לממשלה והחיונית לפיכך להגנת שלטון החוק", כתב לימון. "תוצאתה של ההצעה היא פוליטיזציה של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכנגזרת מכך פוליטיזציה של מגוון הסמכויות הנתונות בידי היועץ המשפטי לממשלה – באכיפה, בייעוץ המשפטי ובייצוג המשפטי בערכאות".
עוד כתבות בנושא הדחת היועמ"שית
לדבריו, "הצעת המחליטים, שעוסקת בנושא היורד לשורש שלטון החוק במדינת ישראל, מבטלת במחי יד את דוח ועדת שמגר ואת החלטות הממשלה עצמה, הועלתה בלא עבודת מטה מקדימה, בלי תשתית מקצועית המבהירה את הצורך בה ובלי תשתית משפטית כלשהי. ההצעה לא מציגה כל הצדקה עניינית למהלך. היא נובעת, על פי דברי ההסבר לה, משיקול זר בדמות היעדר יכולת של הממשלה להביא לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה המכהנת בהתאם למנגנון הקיים, ולאחר ששר המשפטים פועל מזה מספר חודשים להקמת המנגנון הקיים, אך נתקל ככל הנראה בקשיים לממש את רצונו".
עוד כתב לימון: "תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עוצב מאז קום המדינה כתפקיד ממלכתי, עצמאי וא-פוליטי, שפועל להגשים את מדיניות הממשלה, תוך שהוא מחויב לשמור על שלטון החוק ואינטרס הציבור. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אותו מבקשת ההצעה ליצור, הוא מי שחב את אמונו באופן בלעדי לממשלה, שיכולה לפטרו בכל עת, ללא כל ערובה אפקטיבית למניעת פיטורים שרירותיים. ההצעה, לו תתקבל, תכשיר את הדרך להפיכת היועץ המשפטי לכזה המחויב לצרכים הפוליטיים הנקודתיים של הממשלה, גם אם אינם עולים בקנה אחד עם הדין, ולא לשלטון החוק".
בתגובה לדברים, שר המשפטים מסר כי הוא לא מייחס משקל לחוות הדעת משום שהיועצת מצויה בהקשר זה בניגוד עניינים.