הביקורת הגוברת בתוך הקהילה השיעית נגד חיזבאללה היא אחד השינויים הפוליטיים המובהקים ביותר בדינמיקה הפנימית בלבנון בתקופה האחרונה. עם זאת, כדי לקבוע אם מדובר ב"סדק" מבני בחומת התמיכה או בגל חולף של אבל ותסכול, יש לבחון מקרוב מה משתנה ומה נותר איתן וללא שינוי.
עוד כתבות בנושא
במשך עשורים, הביקורת הציבורית על חיזבאללה בקרב הקהילה השיעית הוגבלה ברובה לדמויות עצמאיות בולטות, עיתונאים או פעילים המתנגדים לממסד (כמו המו"ל השיעי הלוחמני לוקמאן סלים, ששילם בחייו על עמידתו מול חיזבאללה). כיום, איש הדת השיעי הבכיר סובחי אל-טופיילי – ממייסדי המיליציה הטרוריסטית – נמנה עם המבקרים הקולניים של איראן ושל הנהגת חיזבאללה הנוכחית.
"איפה איראן?"
מה שמתרחש כעת הוא מעבר מביקורת אידיאולוגית לטענות ישירות הנובעות מצורך הישרדותי. חשבונות מדיה חברתית ויראליים, פעילים חברתיים ואזרחים מן השורה שנעקרו מבתיהם בדרום לבנון וברובע הדאחייה, מביעים תסכול מהשלכות העימות עם ישראל. שאלות כגון "איפה איראן?" או "לשם מה כל ההרס הזה?" משקפות כעס עמוק על המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה השיעית, מבלי שהושגה תוצאה אסטרטגית ברורה.
הכי מעניין
בעקבות אובדן מתקנים צבאיים מרכזיים – כגון המתחם התת-קרקעי בעלי אל-טאהר – וחיסול הנהגת חיזבאללה על ידי ישראל, הארגון מתקשה לשמר את הנרטיב המסורתי שלו של "ניצחון באמצעות עמידה איתנה".
עוד כתבות בנושא
הניגוד בין האיפוק האיראני לבין ההרס שספגו הכפרים השיעיים בדרום לבנון, יצר ואקום נרטיבי שמערך ההסברה של ארגון הטרור מתקשה למלא.
מבחינה היסטורית, חיזבאללה ביסס את שליטתו לא רק באמצעות כוח צבאי, אלא גם באמצעות רשת ענפה של שירותים חברתיים, קרנות שיקום ומענקים כספיים. כעת, משנפגעה ההנהגה, שובשו נתיבי האספקה והוגבל זרם הכספים מאיראן, נפגעה משמעותית יכולתו של הארגון לפצות משפחות על אובדן בתיהן ומקורות פרנסתן.
תומכי חיזבאללה ברובע הדאחייה בביירות | צילום: AFP
למרות סדקים אלה, פרשנים פוליטיים מזהירים מפני המסקנה כי אחיזתו של חיזבאללה בקהילה השיעית בלבנון קורסת. תמיכת הקהילה השיעית בחיזבאללה קשורה זה מכבר לחרדה עדתית; החשש שבלעדי מגן חמוש חזק, הקהילה תידחק לשוליים או תהיה מטרה בקרב בין פלגים פנימיים.
אפילו בקרב השיעים המבקרים את הבחירות האסטרטגיות של חיזבאללה או את קשריו עם איראן, רוב עצום נותר מתנגד לפירוק מוחלט של ארגון הטרור מנשק. יתר על כן, קולות האופוזיציה נותרים מקוטעים. אף מפלגה פוליטית שיעית מאורגנת ויריבה לא יכולה לאתגר את הדואופול חיזבאללה-אמל בפרלמנט או להציע מסגרת חלופית בת-קיימא לביטחון וממשל קהילתי.
עוד כתבות בנושא
חלק ניכר מהזעקה הנוכחית נובע מעקירה, חורבן כלכלי ותשישות פיזית - ולא משינוי אידיאולוגי לעבר ליברליזם פוליטי או אינטגרציה ממוקדת מדינה. במקרים רבים, כעס הקהילה מתחלף בין חיזבאללה למדינה הלבנונית על כישלונה לספק סיוע או הגנה.
אחת הסוגיות המסקרנות ביותר בפעולות חיזבאללה בתוך המרחב הפוליטי הלבנוני היא כיצד הוא מנהל חשיפה פוליטית. החלטתו של ארגון הטרור להימנע מהוצאת שריו מהקבינט או מהצבעת אי-אמון, חושפת אסטרטגיה לשמר את המינוף הפוליטי שנותר לו תוך ניהול עומס ארגוני חמור.
איבד את הווטו
בעוד שהתפטרות או הצבעת "לא" ישירה עשויים באופן מסורתי להעיד על אופוזיציה חזקה, החישוב האסטרטגי של חיזבאללה גרם לו לעזוב את האולם במקום זאת.
במהלך הצעת אי-אמון שהוגשה לאחרונה נגד הממשלה, גוש "נאמנות להתנגדות" של חיזבאללה עזב את האולם הפרלמנטרי במקום להישאר ולהצביע. אילו חיזבאללה היה מצביע נגד הממשלה ומפסיד ברוב מוחץ (כאשר הממשלה הבטיחה בנוחות את הצבעת האמון שלה בכל מקרה), הוא היה מספק הוכחה מספרית לכך שחיזבאללה אינו מחזיק עוד בכוח וטו על הפוליטיקה הפרלמנטרית.
עוד כתבות בנושא
בעוד שההתפתחויות האחרונות מראות שהחומה של חיזבאללה נסדקת והוא אינו יכול עוד לטעון למסירות מוחלטת ובלתי-ביקורתית מצד הבייס השיעי שלו, הארגון עדיין שומר על דומיננטיות מוסדית וביטחונית עמוקה בלבנון.
הסביבה הנוכחית משקפת אובדן הילה ושליטה נרטיבית, אך האם היא תהפוך להסדר פוליטי קבוע תלויה בשאלה האם תצמח אלטרנטיבה שיעית מאורגנת והאם המדינה הלבנונית יכולה להציע חלופות ביטחוניות וכלכליות אמיתיות לאוכלוסייה עקורה.
מחבלי חיזבאללה | צילום: איי.פי
בקיצור, פעולותיו הפוליטיות של חיזבאללה אינן מכוונות עוד להכתיב תנאים לממשלת לבנון; תחת זאת, נראה כי הן מכוונות לגידור הסיכון מפני הדרה מוחלטת.
ההישארות בתוך מוסדות המדינה – גם בעת יציאה מהצבעות מסוימות – מאפשרת לארגון הטרור לשמור על אחיזה במוקדי השלטון, וזאת תוך ספיגת הפסדים כבדים, הן במישור החיצוני והן במישור הפנימי.
עוד כתבות בנושא
