עבודות בנייה ותיקון במתחם איראני שהותקף בעבר על ידי חיל האוויר מעלות את החשש שטהרן עוברת מפינוי נזקי המלחמה לשיקום פעילות באתר הקשור, לפי הערכת מומחים, למחקר בנשק גרעיני. כך עולה מניתוח של המכון למדע ולביטחון בינלאומי (ISIS), ארגון מחקר שמתמחה בניתוח צילומי לוויין של מתקני גרעין.
בשבוע שעבר הודיע המכון כי צילומים חדשים מתעדים תיקונים במה שנראה כמכל מים, לצד הקמת מבנה קטן בקרבת מקום, במתחם מין-זדא'אי שמצפון-מזרח לטהרן.
הצילומים הללו מצטרפים לפרסום מקיף שפרסם ISIS ובו דווח על חזרה נרחבת של כלי רכב פרטיים ומשאיות אל המתחם לאחר עבודות נרחבות להסרת הריסות ולתיקון הנזק שנגרם בתקיפה. בחלק מהמתחם שנותר פגוע כתוצאה מהפגיעות נמשכות חפירות, ויתכן מאוד כי מדובר על מוקדים המצויים מעל מבנים תת-קרקעיים. הדוח התבסס על צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה מחודש ספטמבר ותחילת אוקטובר.
הכי מעניין
עוד בנושא שיקום פרויקט הגרעין האיראני
לפי המכון, התמונות מעידות על שאיפה של איראן "לא רק לנקות את האתר מההרס", אלא לחדש את הפעילות השוטפת בו ואולי אף ניסיון להקים מחדש יכולת לפיתוח נשק גרעיני ולשקם את מה שאבד בתקיפה.
את מין-זדא'אי חשפה ישראל במהלך המלחמה. ב-3 במארס הודיע צה"ל כי השמיד אתר תת-קרקעי חשאי בפאתי טהרן.
לדברי דובר צה"ל, תא"ל אפי דפרין, הועבר אליו חלק ניכר מתשתית התוכנית הגרעינית לאחר מבצע עם כלביא, וקבוצת מדענים עבדה בו בחשאי על פיתוח היכולות הנדרשות לנשק גרעיני. צה"ל עקב אחר פעילותם, איתר את מקום עבודתם החדש וכך התאפשרה תקיפה מדויקת שהביאה להשמדת המתקן, כך לפי דו"צ בשעתו.
הפעילות במין-זדא'אי מתרחשת על רקע חוסר ודאות רחב יותר בנוגע לתוכנית הגרעין. איראן מכחישה באופן עקבי כי היא שואפת להחזיק בנשק גרעיני ועומדת על כך שתוכניתה מיועדת למטרות שלום. כך למשל אמר שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית, עבאס עראקצ'י, בראיון לרשת NBC האמריקנית בספטמבר.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מסרה כי אין בידיה אינדיקציה מהימנה דיה לכך שאיראן מפתחת נשק גרעיני. מנגד, היא העלתה שוב ושוב חששות בנוגע להעשרת האורניום וכן הציפה שאלות פתוחות על פעילותה של הרפובליקה האסלאמית בעבר. כך למשל, מנכ"ל הסוכנות, רפאל גרוסי, אמר כי המלאי הגדול של אורניום ברמת העשרה הקרובה לדרגה צבאית והסירוב להעניק למפקחים גישה מלאה מעוררים דאגה רצינית.
לפי סבא"א לפני מבצע עם כלביא החזיקה איראן, כ-441 ק"ג אורניום ברמת העשרה של עד 60%. לפי קנה המידה של הסוכנות, כמות זו תספיק לכעשר פצצות גרעין אם תועשר עוד, לכ-90%.
מאז המלחמה לא ביקרו מפקחי הסוכנות באתרי ההעשרה, ולכן מיקומו ומצבו של החומר אינם מאומתים. לפי הערכת הסוכנות, חלק ניכר ממנו אוחסן במנהרות באספהאן, בעוד גורמי ביון אמריקנים וישראלים מעריכים שלפחות חלק מהחומר נקבר שם בעקבות התקיפות. לפי CNN, איראן אף מיקשה והקריסה מנהרות באתר.
עוד על המלחמה באיראן
ערקצ'י אמר שהחומר "תחת ההריסות" ושאין לאיראן תוכנית לחלץ אותו. מנגד, ניתוח של כתב העת "בולטין" העריך, על סמך צילומי לוויין, שחלק ניכר מהחומר, אולי כולו, הועבר לאספהאן לפני התקיפות.
ביוני אישרה מועצת הנגידים של הסוכנות החלטה בחסות ארה"ב ומספר מדינות אירופיות, שדרשה מטהרן מידע מלא על מלאי החומר הגרעיני וגישה מיידית למפקחים. איראן גינתה אותה כמוטת פוליטיקה והתריעה שתסבך את המאמצים לסיים את המלחמה.
בטהרן מתווכחים על לקחי המלחמה
הצילומים ממין-זדא'אי מעלים שאלה נוספת: איזו מדיניות גרעינית תאמץ איראן אחרי המלחמה?
הצילומים ממין-זדא'אי מעלים שאלה נוספת: איזו מדיניות גרעינית תאמץ איראן אחרי המלחמה? לפי דיווחים בטהרן צצה אסכולה המאמינה שמדיניות העמימות הגרעינית, שאיראן דבקה בה במשך שנים, נכשלה במבחן החשוב ביותר – הרתעה של ישראל וארה"ב מפני תקיפה.
את הטיעון ניסח השבוע חבר פרלמנט שמרן לשעבר המקורב למשמרות המהפכה, נזאם א-דין מוסווי. בראיון לאתר אינסאף ניוז הצהיר כי "עמימות גרעינית לא מנעה מלחמה". לדבריו, יש מקום לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית של איראן ואף את חברותה באמנת אי-הפצת הנשק הגרעיני. עם זאת, מוסווי נמנע מלהמליץ במפורש על רכישת נשק גרעיני.
יצוין כי אזהרות מסוג זה נשמעו בעבר מפי בכירים איראנים, אך הן כוונו בדרך כלל כלפי חוץ. כאן מדובר על ביקורת פנימית כלפי מדיניות מבוססת, שהמנהיג העליון לשעבר, עלי חמינאי, התווה.
לדברי מוסווי, המדיניות האיראנית אינה נקבעת בידי אדם אחד אלא בידי רבים במוסדות המשטר, ולכן הוא אינו צופה שמותו של חמינאי ישנה את כיוונה. אם הוא צודק, העמימות הגרעינית, שחמינאי דגל בה, צפויה להישאר המדיניות הרשמית גם בלעדיו, חרף הביקורת שמוסווי עצמו מותח עליה.
לא כולם בטהרן מסיקים מסקנות זהות.
מאמר שפורסם ביום רביעי בעיתון אעתמאד מציג קו מחשבה מתחרה. הגישה הקשוחה גורסת שארה"ב וישראל מבקשות להחליש את איראן בכל מקרה, ושמשא ומתן אינו יכול להבטיח ביטחון כל עוד נמשך הלחץ הצבאי. הגישה המתונה רואה בסכסוך תוצר של סביבה אסטרטגית רחבה, שעיצבו לחצים מדיניים, אזוריים, צבאיים וכלכליים.
לפי המאמר, איראן לא צריכה להגביר את ההרתעה, אלא לנהל את המשברים באופן יעיל יותר. השאלה, אם כן, כבר אינה רק כיצד תסתיים המלחמה, אלא איזה לקח יוסק ממנה: האם הרתעה צבאית וגרעינית חזקה יותר היא ההגנה הטובה ביותר מפני סבב נוסף, או שהביטחון תלוי במניעת ההסלמה הבאה בטרם תתחיל.
לא מדובר בדיון אקדמי בלבד. כבר ב-28 במארס הוגשה לפרלמנט האיראני הצעת חוק בהליך מזורז, ביוזמת חבר הפרלמנט מאלכ שריעתי. ההצעה נועדה להביא לפרישת איראן מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), לביטול החוק הנוגע ליישום הסכם הגרעין מ-2015 ולקידום הסכמים בינלאומיים חדשים עם מדינות החפצות בפיתוח גרעין למטרות שלום.
ב-28 בספטמבר דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית Fars כי סגן יו"ר הפרלמנט, עלי ניקזאד, מסר שהמחוקקים בוחנים את הצעת החוק ואת השלכותיה הבינלאומיות. לדבריו, המחוקקים אינם נותנים אמון בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובמנכ"ל גרוסי.
גם אם הצעת החוק תאושר בפרלמנט, היא תידרש לעבור ביקורת של מועצת שומרי החוקה, לה שמורה זכות וטו.
החלטה איראנית לפרוש מהאמנה או לשנות את המדיניות בנושא הגרעין תשפיע על הפרשנות של כל ממצא בשטח, כולל זה שנמצא כעת במין-זדא'אי.
פוטין בא לעזרה
לפי דיווח של סוכנות הידיעות האיראנית מהר, המאמצים הדיפלומטיים תקועים מאז הקיץ. קטאר מסרה כי שיחות השלום בין וושינגטון לטהרן נמשכות, חרף קיפאון לכאורה.
בתווך נכנסת מוסקבה. הקרמלין מסר אתמול כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, העביר לנשיא טראמפ את עמדת טהרן לגבי הסדר אפשרי למלחמה, בשיחת טלפון ביום שישי.
השיחה נערכה לאחר פגישתו של פוטין עם פזשכיאן בשולי פסגה אזורית בטורקמניסטן, ולדברי דובר הקרמלין, העמדה הועברה "בתיאום עם נשיא איראן". הקרמלין לא חשף פרטים נוספים על ההצעה או את תגובת הבית הלבן אליה.
בנוסף, דווח כי מוסקבה הציעה לקלוט את האורניום המועשר של איראן. לא ידוע אם טהרן או וושינגטון מסכימות להצעה, אך יצוין כי לפי דיווח של אקסיוס, בחודש מארס דחה טראמפ הצעה דומה מצד פוטין.
ממצאי המכון מחזקים את ההנחה שאיראן משקמת תשתיות שנפגעו במלחמה. עם זאת, בהתבסס עליהם לא ניתן לדעת האם התחדש בפנים מחקר כלשהו הקשור לנשק גרעיני, כל זאת בעוד למפקחים הבינלאומיים אין גישה לאתרי הגרעין האיראניים.
בלעדיהם נשארים הציבור וקברניטי המדינות עם צילומי לוויין, טענות צבאיות שלא אומתו ועם הכחשות איראניות, כל זאת כאשר חרף המשבר ההולך ומחריף ברפובליקה האסאלמית, היא כמעט ולא מראה סימני שבירה מול האמריקנים.
עוד על הגרעין האיראני
