האו"ם כינס בחודש שעבר את המושב ה-81 של העצרת הכללית שלו, כאשר ראשי ממשלות נשאו דברים בין ה-22 ל-26 בספטמבר.
עוד כתבות בנושא
בדומה לשנים האחרונות, רבים מהנאומים ורוב הסיקור התקשורתי התמקדו בישראל ובמעשי הזוועה המיוחסים לה נגד הפלסטינים, וכללו ניסיונות לערער את הלגיטימיות של המדינה היהודית באמצעות יציאה המונית ומתוזמרת מהאולם. לעומת זאת, עיתונאים התייחסו למנהיגים שביצעו זוועות של ממש – כגון נשיא הרפובליקה האסלאמית של איראן, מסעוד פזשכיאן – כאל שוחרי שלום מכובדים.
דיווח של ה-BBC סיקר את נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנשא ב-25 בספטמבר, וציין כי "יותר מ-73,920 בני אדם נהרגו בעזה, על פי משרד הבריאות של הרצועה המנוהל על ידי חמאס" – מבלי לציין שכשליש מהם היו מחבלים.
הכי מעניין
"לא דומה לשום דבר שראיתי"
עוד צוין בדיווח כי "בשנה שעברה, הארגון המוביל בעולם של חוקרי רצח עם הכריז כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה". הדיווח נמנע מלציין כי התנאי היחיד לכאורה להצטרפות לארגון – "האגודה הבינלאומית לחוקרי רצח עם" – הוא תשלום דמי חבר בסך 125 דולר, וכי הארגון אינו דורש מחבריו ביצוע עבודה אקדמית כלשהי.
גם ה"ניו יורק טיימס" פרסם ידיעה חדשותית על הנאום. בראש הכתבה שולב סרטון וידאו המתעד את היציאה המופגנת מהאולם. גם עיתון זה ציטט את האו"ם וארגונים ללא מטרות רווח המאשימים את ישראל בביצוע "ג'נוסייד" – מונח שהחליף מאז 2023 את המילה "מלחמה".
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, ציין: "היקף ההרג בעזה אינו דומה לשום דבר שראיתי במהלך שנותיי כמזכ"ל". בין הנוכחים הייתה גם המשלחת מאיראן.דומה לשום דבר שראיתי
עוד כתבות בנושא
במשך ארבעה ימים, בין ה-8 ל-11 בינואר השנה, ביצעה איראן טבח במפגינים ברחובות המדינה.
סוכנות הידיעות של פעילי זכויות האדם, ארגון של הגולה האיראנית, אישרה את מותם של 7,015 בני אדם שזוהו כקורבנות המשטר, בעוד שדיווחים שהודלפו מצביעים על מספר המגיע עד 36,500. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העריך כי המספר עשוי להגיע אף ל-54,000. אם הדבר נכון, משמעות הדבר היא שאיראן הרגה בתוך כארבעה ימים מספר מפגינים השווה למספר האזרחים הפלסטינים שנהרגו בעזה במהלך שלוש שנים של מלחמה.
חבר בקהילה הישראלית-איראנית שורף תמונה של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, במהלך הפגנה לתמיכה בעם האיראני בחולון | צילום: EPA/ABIR SULTAN
פזשכיאן נאם בפני העצרת יומיים לפני נתניהו. הסיקור התקשורתי של נאומיהם של שני המנהיגים היה שונה בתכלית. התקשורת סייעה לפזשכיאן להציג את איראן כקורבן ראוי לאהדה של תוקפנות אמריקנית-ישראלית, וכמי שהגיע לניו יורק במטרה להביא לסיום המלחמה.
הפסקה הראשונה בדיווח של BBC על הנאום הזכירה את העימות הצבאי האחרון בין איראן לבין ארה"ב וישראל, אך בשום מקום בכתבה לא הוזכר הטבח שביצע המשטר בחודש ינואר בבני עמו – אירוע ששימש כעילה למלחמה (casus belli). האזכורים היחידים של BBC למותם של אזרחים היו התקיפה הטרגית על בית ספר במינאב כתוצאה מזיהוי מוטעה של מטרה על ידי צבא ארה"ב, וכן "תקיפה על ספינת משא במצר הורמוז [שבה] נהרג מלח הודי" – זאת מבלי לציין את איראן כגורם האחראי לתקיפה.
הכתבה ציטטה את דבריו של פזשכיאן, לפיהם איראן "מוכנה לדיאלוג, לדיפלומטיה ולמשא ומתן, מבלי לקבל את שפת הכוח".
עוד כתבות בנושא
הדיווח של ה"ניו יורק טיימס" על הנאום היה בעייתי אף יותר מעצם ההשמטה של הדיכוי הקטלני שנקט המשטר נגד המחאות. העיתונאית האמריקנית-איראנית פרנאז פסיחי – הידועה בגישתה המתרפסת כלפי המשטר והעוינת כלפי האופוזיציה – הציגה הערכת חסר בוטה של מספר הקורבנות; היא כתבה כי במהלך המחאות, "כוחות הביטחון [הרגו] לפחות 4,200 מפגינים, כך לדברי ארגוני זכויות אדם".
היא הציגה את פזשכיאן כדמות מתונה והגיונית, ודיווחה כי הוא נתון ללחץ מצד "תומכי הקו הנוקשה" במשטר בשל נכונותו להגיע להסכם פשרה – תיאור המעוות את העובדות לגבי המצב באיראן.
בין הפיכה למהפכה
לאחר כינוס העצרת הכללית של האו"ם, יצא פזשכיאן לסבב ראיונות בתקשורת, והתראיין לברט באייר (Bret Baier) מ-Fox News ולמרגרט ברנן (Margaret Brennan) מ-CBS. באייר כלל לא העלה את נושא המחאות של חודש ינואר במהלך הדיון, וברנן אפשרה ללא הפרעה למרואיין שלה להשמיע שקרים.
פזשכיאן אמר: "הם שוכרים את האנשים האלה, וחלקם אף חמושים. למעלה מ-500 אנשי כוחות ביטחון וצבא [נהרגו] בהפגנה – לכאורה הם טוענים שזו הייתה הפגנה פשוטה; באיזו הפגנה נרצחים 500 אנשי כוחות ביטחון וצבא? הם ניסו לבצע הפיכה".
ברנן לא ציינה שפזשכיאן ככל הנראה אינו מבחין בין הפיכה לבין מהפכה. יתרה מכך, היא לא שאלה מדוע – גם בהנחה שכל הטענות הללו נכונות – איראן מתכננת להוציא להורג נערות תיכון שנעצרו במהלך המחאות. במקום זאת, היא עברה לנושא הבא. מחדלה של ברנן שלא לאתגר את פזשכיאן מקומם במיוחד לאור הראיון שערכה ב-2024 עם נתניהו, שבו ערערה על כמעט כל אחת מתשובותיו של ראש הממשלה.
נשיא איראן פזשכיאן אוחז את תמונת המנהיג העליון הקודם, עלי חמינאי, שחוסל ע"י צה"ל, בעצרת הכללית של האו"ם | צילום: AFP
הפער ביחס שהטיימס, CBS ו-BBC העניקו לנתניהו ופזשכיאן מדגים את הלך הרוח בתקשורת המיינסטרים. הם מעולם לא הקדישו תשומת לב רבה למצוקת העם האיראני, אך מתעלמים באופן שוטף מעובדות כדי להפליל את ישראל, שנה לאחר הפסקת האש בעזה.
עיתונאים מתגאים בכך שהם קרייני עובדות ומספרי סיפורים אובייקטיביים. אך במציאות, הם מטפלים בכפפות משי באויבת אמריקנית ובכפפות עם דוקרנים בבעלת הברית הקרובה ביותר של ארה"ב במזרח התיכון.
עוד כתבות בנושא
