איראן אמנם הצליחה לשמר יכולת תגובה מול המתקפה האמריקנית־ישראלית ואף להרחיב את טווח פעולות התגמול שלה, אך המערכה חשפה במקביל את מגבלות כוחה. חרף השיפור בתיאום ובהפעלת אמצעי לחימה לטווחים ארוכים, חלק ניכר מארסנל המשטר נשען עדיין על מערכות פשוטות יחסית, שאינן מספקות מענה מלא למכלול הצרכים המבצעיים של טהרן.
את הפער הזה מבקשת הרפובליקה האסלאמית לצמצם באמצעות העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם רוסיה. תחקיר של הפייננשל טיימס חשף את תוכנית C430L - פרויקט לפיתוח טיל שיוט על קולי, המתקדם בסיוע מהנדסים רוסים. בטהרן שואפים לפתח נשק מהיר ובעל יכולת תמרון גבוהה, שיוכל לשמש לתקיפת נושאות מטוסים ומטרות אסטרטגיות נוספות.
טיל איראני על רקע דגל הרפובליקה האסלאמית | צילום: יוטיוב
בפועל, המשטר מנסה לפתח טיל שיוכל להרחיק את כלי השיט הגדולים של הצי האמריקני מחופי איראן. במהלך המשבר הנוכחי נושאות המטוסים האמריקניות אמנם נמנעו מלהיכנס למפרץ, אך המשיכו לפעול במרחק לא גדול במיוחד מהאזור. לפי הדיווח, מרבית הקשיים שהתעוררו על סיפונן נבעו מתקלות טכניות, ורק במקרים בודדים נרשמו מצבי חירום שנקשרו ישירות לאיום הצבאי האיראני.
הכי מעניין
ובכן, טהרן מבקשת כעת להרחיב את יכולות התקיפה שלה ולהוסיף "חנית" חדשה לארסנל. המגעים עם רוסיה החלו כבר ב־2023, לאחר שהאיראנים קידמו פיתוח של מערכת הנעה ופנו למוסקבה לקבלת סיוע מקצועי. לפי הפייננשל טיימס, שיתוף הפעולה מתנהל באמצעות החברה הממשלתית הרוסית האחראית על יצוא ביטחוני, ובאמצעות יצרנית נשק רוסית שנכללה ברשימת הסנקציות של ארצות הברית.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: EPA/RUSSIAN PRESIDENTIAL PRESS OFFICE
מאז התהדק שיתוף הפעולה בין הצדדים וכלל חילופי נתונים, ניתוחים ומחקרים. טכנאים רוסים הגיעו לאיראן כבר ב־2023, ובשנתיים שלאחר מכן התקיימו ביקורים נוספים. במקביל, מומחים איראנים נסעו לרוסיה, ובכמה הזדמנויות העבירו לעמיתיהם את תוצאות הניסויים שביצעו. המומחים הרוסים, מצדם, בחנו את הממצאים והעלו שאלות והערות בנוגע להיבטים מרכזיים בפרויקט C430L.
העבודה בציר טהרן־מוסקבה הייתה אינטנסיבית ורציפה, אך לפי הדיווח, הפרויקט טרם הושלם. המעורבות הרוסית בפיתוח טיל השיוט החדש היא נדבך נוסף בשיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין שתי המדינות, שהעמיק עוד יותר מאז פרוץ המלחמה. במסגרת הקשרים הללו סיפקה רוסיה לאיראן מטוסי קרב, טילי נ"מ ניידים וטכנולוגיות מכ"ם.
מטוסים אמריקניים על סיפון הטיסה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן | צילום: פיקוד המרכז של צבא ארה"ב
אחת הדוגמאות הבולטות לשיתוף הפעולה בין שתי המדינות היא מל"ט השאהד האיראני. הכלי, שפותח בטהרן, סופק באלפי יחידות לצבא הרוסי והופעל בהיקף נרחב במלחמה באוקראינה. אף שמדובר במערכת פשוטה יחסית, יעילותה המבצעית הובילה את רוסיה לייצר אותה גם בשטחה, תוך הכנסת שינויים ושדרוגים משמעותיים.
וכמובן, הידע זרם גם בכיוון ההפוך. הניסיון המבצעי שרכשה רוסיה בהפעלת מל"טי השאהד נגד אוקראינה הועבר למשמרות המהפכה, שעשו בו שימוש בהמשך בתקיפות נגד כוחות אמריקניים וישראליים. כך נוצר בין מוסקבה לטהרן מעגל של למידה, התאמה ושיפור הדדי - שיתוף פעולה שמבסס את מעמדה של איראן כשחקן משמעותי בשחמט הגאופוליטי־ביטחוני של המזרח התיכון.
חברי הפרלמנט האיראני עם מדי משמרות המהפכה | צילום: EPA
וזה לא הכול. לפי הדיווח, מוסקבה, בדומה לבייג'ינג, סיפקה למשמרות המהפכה גם תצלומי לוויין של בסיסים אמריקניים ומידע על תנועות הכוחות האוויריים והימיים של ארצות הברית באזור. לצד הסיוע הצבאי, רוסיה מעניקה לטהרן תמיכה משמעותית גם בחיזוק מנגנוני הביטחון והדיכוי של המשטר, לרבות בתחומי המעקב אחר מתנגדי המשטר, הסייבר והמודיעין.
עם זאת, היחסים בין איראן לרוסיה אינם חפים ממתחים. בטהרן כבר נשמעו טענות שלפיהן הקרמלין נהג בזהירות יתרה דווקא בשעתה הקשה ביותר של הרפובליקה האסלאמית. גורמים במשטר ציפו למעורבות רוסית עמוקה ונחרצת יותר, אך בפועל איראן נותרה במידה רבה להתמודד לבדה. גם בבריתות אסטרטגיות, כך התברר בטהרן, יש גבול למידת הנאמנות כשמגיע רגע המבחן.
עוד כתבות בנושא
