שישה חודשים לאחר תחילת העימות הנוכחי עם ארצות הברית וישראל, איראן מנהלת מלחמה על עצם הישרדותה. להפצצות, למצור הימי האמריקני ול"סנקציות הקשות ביותר בהיסטוריה" יש כמובן חלק במשבר, אך העימות החריף עד הקצה בעיות עמוקות שהצטברו במשך עשרות שנים של מדיניות כושלת, מקורביזם, שחיתות ומאבקי כוח. המספרים מציירים תמונת הרס שטילים לבדם אינם יכולים להסביר.
קרן המטבע הבינלאומית צופה כי כלכלת איראן תתכווץ ביותר מ־5% בשנת 2026: ההתכווצות החדה ביותר זה כמעט ארבעה עשורים. האינפלציה כבר יצאה משליטה ומתקרבת ל־80% בחישוב שנתי, וביולי אף חצתה את הרף הזה, לפי סוכנות הידיעות האיראנית ISNA. מאז מרץ, התייקרות סל הקניות לא ירדה מ־36%.
תקיפה של חיל האוויר באיראן בראשית שאגת הארי | צילום: AFP
הריאל האיראני נמצא בשפל היסטורי ואיבד כמחצית מערכו מאז תחילת השנה האיראנית, ומשפחות נאלצות לקנות אפילו לחם ותרופות באשראי. אולם המכה הקשה ביותר לכלכלה האיראנית מגיעה מענף הנפט, שנפגע אנושות בעקבות המצור האמריקני. אם בשנת 2025 ייצאה איראן כ־1.7 מיליון חביות נפט ביום, באוגוסט 2026 כבר צנח היקף היצוא ל־294 אלף חביות בלבד ביום, לפי חברת Kpler.
הכי מעניין
כמות הנפט המועמסת על מכליות איראניות הידרדרה לשבריר מהרמה שלפני המלחמה. לטהרן עדיין יש כ־80 מיליון חביות נפט התקועות בים, רובן בדרכן לסין, שרכשה לפני המלחמה כ־80% מהנפט הגולמי האיראני. אלא שבקצב הפריקה הנוכחי, לפי ההערכות, נותרו לאיראן ארבעה חודשים בלבד עד למה שתואר כ"מוות איטי אך ודאי".
צעיר קופץ לפח כדי לחפש אוכל בטהראן. | צילום: מסך מיוטיוב
גם התנועה במפרץ הפרסי כמעט שותקה. מ־130 ספינות ביום לפני המלחמה צנח המספר לשבע בלבד, ורק שתיים עד שלוש מכליות־על עוברות מדי יום במצר הורמוז, לעומת שמונה קודם לכן. למשבר הנפט מצטרפת מכה נוספת – משבר תעסוקה חריף, שממנו חושש השלטון אולי אף יותר מההפצצות, בשל החשש שהוא יצית גל של מחאה עממית.
שיעור האבטלה הרשמי ביוני עמד על 9.1%, אך גם כלי התקשורת באיראן מודים כי הנתון רחוק מלשקף את המציאות. גורם במשרד העבודה האיראני חשף כי בשלושת חודשי המלחמה, מסוף פברואר ועד סוף מאי, אבדו יותר ממיליון מקומות עבודה. באתר JobVision, פורטל המשרות הגדול במדינה, שלחו 320 אלף בני אדם קורות חיים בתוך יום אחד בלבד בסוף יולי.
מפגינים אוחזים בתמונה של האייתוללה עלי חמינאי כשהם מתאספים במחאה נגד התקיפות האמריקניות והישראליות על איראן | צילום: AFP
הקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים מעריכה כי מיליוני איראנים נדחקו לעוני בעקבות הפיחות החד במטבע, האינפלציה הדוהרת, שחיקת השכר הריאלי והתפשטות ההעסקה הלא־יציבה. מחירי המזון זינקו ביותר מ־130% בתוך שנה, בעוד ששכרם של בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר עלה בפחות ממחצית מכך. סוכנות הידיעות ILNA ציטטה עובד מטהרן שתיאר את המציאות במילים פשוטות: "אנחנו כל הזמן חייבים כסף לכולם".
לדבריו, 40% מהשכר מופנים לשכר דירה, ו־40% נוספים לתשלומים באפליקציות מיקרו־אשראי, המשמשות לרכישת מזון. החמצת תשלום גוררת קנסות שמצטברים במהירות, ורבים מהעובדים מועסקים ללא חוזה וללא ביטוח בריאות. אין פלא שהעובדים ניצבים בחזית המחאה. בשנה האחרונה נספרו 744 מחאות עובדים, לצד 597 מחאות של גמלאים.
נהג מונית איראני מקרר את עצמו עם מים בטהרן | צילום: AFP
אלא שהמשבר האיראני אינו מסתכם במלחמה, בנפט ובתעסוקה. מעל כל אלה מרחף משבר עמוק ותיק בהרבה, שנוגע למשאב הבסיסי ביותר - מים. טהרן, שבה חיים יותר מעשרה מיליון בני אדם, מתמודדת כיום עם המחסור החמור ביותר במים שידעה זה מאה שנה. ובשנה שעברה עוד דווח כי מאגרי המים הצטמצמו לכמחצית מקיבולתם, אך ביוני השנה המצב כבר הידרדר עוד יותר: ארבעה מתוך חמשת הסכרים המספקים מים לטהרן כמעט התייבשו, ו־93% ממאגרי המים במדינה ריקים או נמצאים במצב קריטי.
סכר אמיר כביר מחזיק כיום בכ־8% בלבד מקיבולתו, כ־14 מיליון מטרים מעוקבים של מים. במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן ובה כארבעה מיליון תושבים, ירדו עתודות המים אל מתחת ל־3%. ברחבי המדינה, 19 סכרים גדולים – כ־10% מכלל הסכרים – יבשים למעשה. כמות המשקעים צנחה ב־40% לעומת הממוצע ב־57 השנים האחרונות, ובמקביל מדיניות כלכלית כושלת, שהעדיפה גידולים חקלאיים שאינם מותאמים לתנאי האקלים המקומיים ודורשים השקיה רבה, החריפה עוד יותר את המשבר.
מפגינים הציתו דיוקן של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בעת השתתפותם בעצרת תמיכה בתנועת המחאה הנוכחית באיראן | צילום: EPA/NEIL HALL
חברת המים האיראנית מכחישה כי הונהג קיצוב מים רשמי, אך מודה שבשעות הלילה לחץ המים מופחת לעיתים עד לאפס, וכי משפחות המוגדרות כמי ש"צורכות יותר מדי" עלולות לסבול מניתוקים של עד 12 שעות. שר האנרגיה עבאס עליאבאדי תיאר את המצב במילים חדות: "כבר אין מים". המחסור במים פוגע גם באספקת החשמל. עם השבתת תחנות כוח הידרואלקטריות, הפסקות החשמל נמשכות לעיתים שעות ארוכות.
18 מתוך 31 מחוזות איראן נאלצו להנהיג סגירות חלקיות כדי לחסוך במים ובאנרגיה, בזמן שהטמפרטורות בחלקים מהמדינה טיפסו עד ל־50 מעלות. את עומק המשבר סיכם בשבוע שעבר יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף: "לא משנה כמה כוח צבאי יש לנו, לא נשרוד אם לאנשים אין אוכל ואם אין לנו הכנסות, צמיחה כלכלית וייצור לאומי".
עוד כתבות בנושא
