מבצע עם כלביא, שנמשך כזכור 12 ימים, חשף את חולשתו של מערך ההגנה האווירית האיראני, במיוחד בהתמודדות עם כלי טיס וכטב"מים הפועלים בגובה נמוך.
עוד כתבות בנושא
כעת, לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הרפובליקה האסלאמית צפויה לקבל בתוך שבועות משלוח ראשון של מערכות טילי נ"מ נישאות כתף מתוצרת סין, במסגרת עסקה ששוויה מוערך ב־60 עד 70 מיליון דולר.
לפי שלושה מקורות שצוטטו בדיווח, העסקה כוללת רכישה של 300 עד 400 משגרים, בעיקר מהדגמים QW-12 ו־FN-16, לצד אפשרות לרכוש גם את הדגמים המתקדמים יותר QW-18 ו־QW-19. המשלוחים צפויים לעבור דרך מחוז שינג'יאנג שבסין ופקיסטן, לפני שיגיעו לאיראן. מערכות נ"מ נישאות כתף, המכונות MANPADS, הן מרכיב מרכזי במערכי ההגנה האווירית המודרניים.
הכי מעניין
שר החוץ האיראני ושר החוץ הסיני בפגישתם בחודש דצמבר. | צילום: EPA
בניגוד לסוללות טילים אסטרטגיות, את המערכות הנישאות אפשר לפרוס במהירות, והן יעילות במיוחד נגד מסוקים, כטב"מים ומטוסים הטסים בגובה נמוך ובינוני. העימות האחרון המחיש כי ההתמודדות עם איומים מסוג זה היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות של מערך ההגנה האיראני. ישראל הוכיחה כי ביכולתה לפגוע בתשתיות רגישות באמצעות שילוב של כלי טיס מאוישים, כטב"מים וחימוש מונחה.
גם התקיפות האמריקניות חשפו את הפערים בהגנה הקרובה על מתקנים צבאיים וגרעיניים. המערכות הסיניות אינן צפויות להחליף את סוללות הנ"מ הכבדות שכבר נמצאות בידי טהרן, אלא להשלים אותן וליצור מערך הגנה רב־שכבתי. הסוללות ארוכות הטווח יגנו על יעדים אסטרטגיים, ואילו מערכות ה־MANPADS ישמשו להגנה ניידת על כוחות ותשתיות מפני איומים בגובה נמוך.
תקיפות חיל האוויר בטהרן, מבצע שאגת הארי | צילום: עטא קנרה / AFP
העסקה המדוברת אינה חריגה או יוצאת דופן, אלא משתלבת במגמת ההתקרבות העקבית בין איראן לסין בשנים האחרונות. בייג'ינג הפכה לקונה המרכזית של הנפט האיראני, למרות הסנקציות המערביות, ושיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות עוגן בהסכם שותפות אסטרטגי ל־25 שנה. עם זאת, שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן נותר עד כה מצומצם וחשאי יחסית.
האספקה המתוכננת עשויה להעיד על נכונות גוברת מצד סין לסייע לאיראן בשיקום יכולות ההגנה שלה, לצד הקפדה על זהירות מדינית. לפי רויטרס, העסקה נוהלה באמצעות חברה שמושבה בהונג קונג, באופן שעשוי לצמצם את החשיפה הפוליטית הכרוכה במהלך. מבחינת טהרן, הרכישה משתלבת באסטרטגיה רחבה יותר, המשלבת ייצור מקומי עם יבוא ממוקד של אמצעי לחימה.
חיל האוויר בדרכו לתקיפות באיראן במסגרת מבצע שאגת הארי | צילום: דובר צה"ל
התעשייה הביטחונית האיראנית מסוגלת לייצר מגוון רחב של מערכות טילים, אך עדיין נשענת על טכנולוגיות זרות בתחומים הנחשבים קריטיים, בעיקר כאשר עליה לשקם במהירות יכולות שנפגעו או אבדו. המקורות הדגישו כי אף שההסכם כבר נחתם, לוחות הזמנים לאספקה, היקף המשלוח ופרטים נוספים הנוגעים ליישומו עוד עשויים להשתנות.
כמו כן, המקורות מבהירים כי גם אם העסקה תצא לפועל במלואה, השפעתה צפויה להיות מוגבלת בהשוואה לזו של מערכות הגנה אווירית ארוכות טווח וליכולות האוויריות המתקדמות של ישראל וארצות הברית. מבחינה מבצעית, כמה מאות מערכות נ"מ נישאות כתף לא יוכלו לבדן לשנות את מאזן הכוחות האסטרטגי במזרח התיכון. משרד החוץ האיראני לא השיב מיד לבקשת תגובה.
חברי משמרות המהפכה משתתפים בתרגיל צבאי במפרץ הפרסי, דרום איראן | צילום: EPA
מנגד, משרד החוץ הסיני הכחיש את הדיווח ומסר: "הדיווחים המדוברים חסרי כל בסיס. סין מילאה מאז ומתמיד תפקיד פעיל בקידום השלום ובהבאת העימות לסיומו". עם זאת, אם העסקה אכן תצא לפועל, עשויה להיות לה משמעות פוליטית ניכרת. לאחר חודשים של מלחמה ולחצים בינלאומיים, טהרן מבקשת להוכיח כי היא עדיין מסוגלת להשיג אמצעי לחימה באמצעות שותפותיה האסטרטגיות.
ובכן, אם המשלוחים אכן יושלמו בשבועות הקרובים, יהיה זה אחד ממשלוחי הנשק הסיניים המשמעותיים ביותר לאיראן בשנים האחרונות. גם אם המערכות החדשות לא ישנו לבדן את מאזן הכוחות האזורי, עצם העסקה ממחיש את מאמציה של איראן לשקם את הגנתה האווירית ואת נכונותה של סין להעמיק את מעורבותה במאבק על עיצוב המזרח התיכון.
עוד כתבות בנושא
