קציני מודיעין ישראלים לשעבר ומומחה הגנה אמריקני מביעים ספקנות עמוקה בנוגע לדיווח בניו יורק טיימס מ-13 ביולי, הטוען כי המוסד ניסה לגייס את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד כחלק ממבצע לשינוי המשטר.
עוד כתבות בנושא
המאמר טען כי המודיעין הישראלי בנה מבצע שנמשך שנים כדי לטפח את המנהיג האיראני הקיצוני לשעבר כנכס, מימן בסתר את נסיעתו לכנס אקדמי בבודפשט לפגישות עם ראש המוסד דאז, דוד ברנע, ובסופו של דבר ביצע משימת חילוץ נועזת באמצעות פיג'ו שחורה כדי לחלצו לבית מבטחים ישראלי לאחר תקיפה אווירית ב-28 בפברואר על מתחמו בטהרן.
הדיווח טען עוד כי אחמדינג'אד עזב בסופו של דבר את הבית הבטוח ולאחר מכן הושם במעצר בית על ידי אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית.
הכי מעניין
הלוויתו של עלי חמינאי | צילום: Qassem al-KAABI / AFP
עם זאת, אחמדינג'אד נראה בטהרן במהלך טקס זיכרון שנערך לאחרונה למנהיג העליון, האייתוללה חמינאי, בטהרן, מחייך ומדבר עם אנשים סביבו. חמינאי חוסל בתקיפות הראשונות של חיל האוויר ב-28 בפברואר, עם תחילת מבצע "שאגת הארי".
בתגובה לפרסום מ-13 ביולי, הביע רס"ן (מיל') אלכסנדר גרינברג, מומחה לאיראן במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, וחבר לשעבר במחלקת המחקר של אמ"ן, הסתייגויות.
עוד כתבות בנושא
"נטען שהם רצו לגייס את אחמדינג'אד. עכשיו, למונח 'לגייס' ביומינט [מודיעין אנושי] יכולות להיות אלף ואחת משמעויות, וההנחה שזה היה כדי לגרום לאחמדינג'אד לשיר 'התקווה' אינה אחת מהן", אמר גרינברג. "ישנן דוגמאות רבות ביומינט למטרה שגויסה מבלי שהיא ידעה, אפילו עבור מי היא גויסה, ולאיזו מטרה, אלא שהם מוצאים עניין משותף".
אם לאחמדינג'אד יש בעיות עם המשטר האיראני, ייתכן שהייתה החלטה לנצל זאת, אך לאיזו מטרה - זו שאלה מורכבת, טען גרינברג. לדבריו, "כל הדברים האלה מאוד מסובכים, גוזלים זמן. זיהוי המטרה, יצירת קשר ראשוני, כל גיוס הוא מורכב. שום דבר לא מובטח. זו לא פעולה טכנית. אפשר להשקיע ולעשות הכל לכאורה נכון, ועדיין זה עלול לא להצליח בסופו של דבר".
נכס שרוף?
גם ג'ייסון ברודסקי, מנהל מדיניות בארגון "אמריקה מאוחדת נגד איראן הגרעינית" (UANI), הגיב לפרסום, העלה שאלות נוקבות בנוגע לאמינות הנרטיב והצביע על היעדר בסיס תמיכה צבאי פנימי של אחמדינג'אד.
"יש לי שאלות לגבי הסיפור הזה", אמר ברודסקי. "אני חושב שזה סביר שאחמדינג'אד היה אדם שמעניין גופי מודיעין זרים מסוימים בהתחשב בסכסוך שלו עם ההנהגה באיראן. אבל זה לא בהכרח אומר שאנשים רציניים ראו בו את עמוד התווך של אסטרטגיית שינוי משטר ישראלית באיראן".
עוד כתבות בנושא
"כל אנליסט איראני רציני - אפילו כאלה שאין להם גישה למידע מסווג - יוכל לומר לכם שאחמדינג'אד היה מנוכר למנגנון הצבאי והביטחוני של איראן ולא היה לו בסיס תמיכה שם", המשיך ברודסקי. "עריקות מצבא איראן ושירותי הביטחון יהיו חלק מרכזי בכל אסטרטגיה מוצלחת לשינוי משטר. לארה"ב ולישראל יש יכולות מודיעין מתוחכמות, ולכן אני מטיל ספק האם אחמדינג'אד היה באמת מרכז אסטרטגיית שינוי משטר".
"אחמדינג'אד היה יכול להיות נכס שרוף, ולא מזיק לפרסם את הסיפור הזה כדי להחדיר פרנויה גם למשטר האיראני", הוסיף ברודסקי. "אני חושב שהמניע לחשיפת הסיפור הזה חשוב יותר מהסיפור עצמו".
בחלק מהדיווחים הישראליים, הוא ציין, "זווית פוליטית ישראלית פנימית כאן מעצימה יריבויות ארוכות טווח בין אמ"ן למוסד, יריבויות פנימיות בתוך המוסד והסכינים הפוליטיות הנחוצות לראש הממשלה לקראת הבחירות".
דדי ברנע | צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
תא"ל (מיל') חנן גפן, מפקד לשעבר של יחידת המודיעין 8200 בצה"ל, הביע ספקנות עמוקה בנוגע למכניקה המתוארת של ניסיון הטיפוח ההונגרי. "הסיפור הזה מעלה שאלות רבות", הוא הצהיר.
לדבריו, "השאלה הראשונה היא לגבי מה שמכונה 'הגיוס', משום שלפי התיאור המפורט ביותר, בהונגריה קיימו כנס בנושא האקלים העולמי כדי להזמין את אחמדינג'אד". יצירת קשר ישיר עם ראש המוסד דדי ברנע לעולם לא תעבוד, הוא אמר. "הוא [ברנע] בוודאי לא דיבר איתו. אין לו סיכוי לדבר איתו".
יתר על כן, הוסיף גפן, הטענה שישראל מעוניינת "להכתיר" את אחמדינג'אד כמנהיג, טומנת בחובה בעיות חמורות: "איך מכתירים אותו אחר כך? יש כאן ואקום מוחלט. ביישום, צריך לגייס תומכים, שנעדרים כאן. בסיפור הזה, יש ניסיון לגייס סוכן, אולי, במקרה הטוב; בטח שלא אדם שינהל את איראן אחר כך".
עוד כתבות בנושא
