ישראל ניהלה במשך שנים מבצע חשאי שנועד לטפח את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד כנכס מודיעיני, ובבוא העת להציבו כמנהיגה החדש של איראן לאחר הפלת המשטר. כך עולה מתחקיר שפרסם היום (שני) ה"ניו יורק טיימס", המבוסס על שיחות עם גורמים אמריקניים, איראניים וישראלים שהכירו את התוכנית.
לפי העיתון, המהלך הגיע לשיאו ב־28 בפברואר, ביום הראשון למלחמה בין ארצות הברית וישראל לאיראן. תקיפה ישראלית פגעה במתחם שבו התגורר אחמדינג'אד בטהרן, ובין היתר כוונה למבנה ששימש את מאבטחיו ולרכבו המשוריין. לאחר התקיפה הגיעה למקום מכונית פז'ו שחורה, אספה אותו במהירות והעבירה אותו לבית מסתור חשאי בתוך איראן.
גורמים אמריקניים ואיראניים המעורים במבצע אמרו לעיתון כי במכונית נהג איש מוסד. מטרת הפעולה הייתה לחלץ את אחמדינג'אד מהפיקוח ההדוק של משמרות המהפכה ולהניע את התוכנית להפלת השלטון בטהרן ולהצבתו בראש המדינה. אלא שהמבצע נכשל: לפי אנשים שהכירו את פרטי האירוע, אחמדינג'אד נבהל מאופן החילוץ ונראה שהתפכח מהתוכנית הישראלית להחזירו לשלטון.
הכי מעניין
אחמדינג'אד | צילום: AP
נסיבות יציאתו מבית המסתור עדיין אינן ברורות. אחמדינג'אד לא נראה בציבור במשך יותר מארבעה חודשים, עד שהופיע לזמן קצר בשבוע שעבר במסע הלוויה של המנהיג העליון עלי חמינאי. ארבעה בכירים איראנים אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי הוא נמצא כעת בידי אגף המודיעין של משמרות המהפכה ובמעצר בית, לאחר שהרשויות באיראן חשפו חלק ניכר מקשריו עם ישראל.
הוועידה האקדמית ששימשה ככיסוי
על פי התחקיר, הקשרים בין אחמדינג'אד לישראלים נבנו בהדרגה במשך כמה שנים, בין היתר באמצעות מפגשים מחוץ לאיראן. בתחילת 2024 קיבל נשיא אוניברסיטת לודוביקה לשירות הציבורי בבודפשט, פרופ' גרגיי דלי, בקשה חריגה מבכיר בממשלת הונגריה: לקיים ועידה בנושא שינויי אקלים ולהזמין אליה את נשיא איראן לשעבר.
לדברי דלי, הבכיר ההונגרי הסביר לו כי הוועידה היא למעשה סיפור כיסוי למפגשים חשאיים בין אחמדינג'אד לאנשי מודיעין ישראלים. דלי חשש שהאירוח יפגע בשמו ובמוניטין של האוניברסיטה, אך האמין כי הוא עשוי לסייע בהצלת חיים. "יש לך שני אויבים, ואם האויבים האלה רוצים לדבר זה עם זה, עדיף לעשות כל מה שאפשר כדי לגרום להם לדבר", אמר לעיתון.
מחמוד אחמדינג'אד | צילום: AP
לפי בכירים אמריקנים לשעבר, גיוסו של אחמדינג'אד קיבל עדיפות גבוהה עד כדי כך שראש המוסד דאז, דדי ברנע, נסע בעצמו לבירת הונגריה בשנת 2024 ונפגש עמו. זמן קצר לאחר מכן עדכן המוסד את ה־CIA כי הוא נמצא בקשר עם נשיא איראן לשעבר.
העיתון דיווח עוד כי בשנים האחרונות העבירה ישראל בחשאי כספים למימון הדיור והנסיעות של אחמדינג'אד, וכי אנשי מודיעין ישראלים נפגשו עמו כמה פעמים בחו"ל. לא ברור מתי החל ניסיון הגיוס, אך לפי גורמים איראניים התקיים קשר מסוים כבר בביקור שלו בגואטמלה בשנת 2023.
אחמדינג'אד שב לבודפשט ביוני 2025, ימים ספורים לפני שישראל פתחה במלחמה באיראן. מאבטחיו האיראנים דיווחו כי לפחות פעמיים הצליח לחמוק מהם ולהיעלם לפגישות ממושכות. כשנשאל על כך, טען שנפגש עם מרצים באוניברסיטה.
מחמוד אחמדינג'אד | צילום: AP
במהלך הוועידה נשא אחמדינג'אד נאום באנגלית, לבוש בחליפה כחולה מחויטת, ודיבר על "אנושיות משותפת" ועל "סדר עולמי משתנה". דלי אמר כי כאשר הזמין אותו לוועידה שימש למעשה כ"איש קש" או כיסוי למגעים החשאיים.
מהכחשת השואה להבטחה להכיר בישראל
הבחירה הישראלית באחמדינג'אד הייתה חריגה במיוחד לנוכח עברו. בתקופת כהונתו כנשיא, בשנים 2005 עד 2013, הוא נחשב לאחד מאנשי הקו הקיצוני הבולטים באיראן, קרא לחיסול ישראל, הכחיש את השואה וקידם מחדש את תוכנית העשרת האורניום. בתקופתו גם דוכאה באלימות המחאה נגד תוצאות הבחירות לנשיאות ב־2009.
לאחר שעזב את התפקיד החל אחמדינג'אד למתן את תדמיתו. הוא הפחית את הרטוריקה האנטי־ישראלית, מתח ביקורת על דיכוי המפגינים ועל השחיתות של האליטה השלטונית, החל ללבוש חליפות מחויטות וללמוד אנגלית. במקביל הוא שמר על בסיס תמיכה בקרב איראנים ממעמד הפועלים ועל שאיפתו לחזור לשלטון.
אחמדינג'אד, מלפנים, מבקר במרכז העשרת האורניום בנתנז, איראן, ב-8 באפריל 2008 | צילום: AP
עבדול־רזא דווארי, שהיה מקורב ויועץ בכיר של אחמדינג'אד לפני שהשניים הסתכסכו, אמר לעיתון: "אחמדינג'אד לא היה עושה זאת בשביל כסף. יש לו כסף ורשת כלכלית רחבה. הוא היה עושה זאת בשביל כוח. הוא רוצה לעמוד בראש המשטר".
מקור בחוגו הקרוב סיפר כי אחמדינג'אד שיתף כמה ממקורביו בשאיפתו להפוך למנהיגה העתידי של איראן בעזרת מעצמות זרות. לדבריו, לאחר שנפסל שלוש פעמים מהתמודדות לנשיאות, הגיע למסקנה כי לא יוכל לשוב לשלטון כל עוד המשטר הקיים עומד על כנו.
לפי אותו מקור, אחמדינג'אד חשש שבמקרה של הפיכה יבחרו ארצות הברית וישראל בדמות אופוזיציונית שחיה מחוץ לאיראן ואינה מכירה את המדינה. הוא הציג את עצמו כרפורמטור שיוכל למלא תפקיד דומה לזה של נשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין. עוד אמר למקורביו כי אם יעלה לשלטון, איראן תכיר בישראל ותכונן עמה יחסים במסגרת הסכמי אברהם של הנשיא דונלד טראמפ.
התוכנית הרחבה שלא יצאה לפועל
המהלך סביב אחמדינג'אד היה חלק מתוכנית רחבה יותר להפלת המשטר האיראני. מרכיב נוסף בה היה חימוש ואימון של כוחות אופוזיציה כורדיים־איראניים בצפון עיראק, שנועדו לחצות למערב איראן, להשתלט על שטחים ולהתקדם בהמשך לעבר טהרן. התוכנית הזאת לא התממשה.
ראש אמ"ן לשעבר תמיר הימן אמר בחודש מאי לתוכנית "Firing Line" ברשת PBS כי התוכנית כללה "רצף של מבצעים מיוחדים, ייחודיים מאוד, שהיו אמורים להתרחש", והוסיף: "אחמדינג'אד היה חלק מהרצף הזה".
במוסד לא השיבו לבקשות ה"ניו יורק טיימס" לתגובה. גם דוברו של אחמדינג'אד, עלי אכבר ג'וואנפכר, סירב להגיב. בעת הופעתו בהלוויית חמינאי בשבוע שעבר עמד אחמדינג'אד בראש מורכן, לא דיבר והיה מוקף מכל עבר באנשים שנראו כאנשי ביטחון.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
