ברמאללה מנסים לשדר עסקים כרגיל, אך ההודעה האחרונה שפורסמה הצליחה להפתיע גם את הזירה הפלסטינית: בחירות לנשיאות בשנת 2027, לראשונה אחרי יותר משני עשורים של קיפאון פוליטי. אבו מאזן הכריז על כך השבוע - הודעה שבכל מציאות אחרת הייתה נושאת משקל פוליטי דרמטי, אך במקרה של הרשות הפלסטינית מתקבלת במידה לא מבוטלת של ספקנות. עבאס בן 90, שולט ברשות כבר כשני עשורים, ובמהלך השנים דחה או ביטל פעם אחר פעם מערכות בחירות שהוא עצמו התחייב לקיים.
כאשר נבחר בינואר 2005 כיורשו של יאסר ערפאת, כהונתו הייתה אמורה להסתיים בתוך שנים ספורות. מאז, על רקע הפילוגים הפנים־פלסטיניים, העימות המתמשך עם חמאס והמשברים המוסדיים, נדחו הבחירות לנשיאות שוב ושוב. כיום עבאס מחזיק בשלטון כ־15 שנה מעבר למועד המקורי שבו אמורה הייתה כהונתו להסתיים. ובכל זאת, שאלה אחת מתבקשת: אם ההודעה הזו אכן תתממש, מה היא עשויה לסמן מבחינת ישראל? הזדמנות או סכנה? נקודת מפנה או איום חדש?
ערפאת (מימין) משפיל את עיניו לאחר השבעת אבו־מאזן לראש ממשלת הרשות הפלסטינית, 2003. | צילום: AP
"ברקע הבחירות האלה עומדת העובדה שאבו מאזן סובל ממחלת כליות מתקדמת, וברשות כנראה מבינים שהוא לא יחיה לנצח - לכן יש רצון להעביר את שלטון הרשות באופן מסודר", מסביר סא"ל במיל' ירון בוסקילה, מומחה למבצעים מיוחדים ולשעבר מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים. "כיום יש שלוש קבוצות שמתחרות על ההנהגה, וברמאללה מבינים שאם עבאס ימות לפתע בלי שיוכרז יורש ברור, עלול ליצור עימותים פנימיים בתוך הערים הפלסטיניות שיכולים להיגרר גם לשטחי יהודה ושומרון ולהשפיע על פעילות צה"ל. ככל הנראה, באמצעות ההכרזה הזו הרשות הפלסטינית מנסה למנוע תרחיש של כאוס".
הכי מעניין
מעבר לכך, לטענת בוסקילה, ברור שלעבאס יש העדפה ברורה באשר לזהות מי שיעמוד בראש הרשות הפלסטינית ומי שיאייש את מוקדי הכוח ביום שאחריו. "הוא כמובן לא רוצה שחמאס ייבחר במקומו, וגם לא שקבוצות אחרות, אפילו כאלה מתוך פת"ח, ישתלטו על הרשות", הוא מדגיש. "מדובר ברשות שלא קיימה בחירות כבר 20 שנה, והיום היא מושחתת מתמיד. לכן אני סבור שנראה תהליך בחירות לא מפוקח, שמטרתו לשמר את הכוח בידי השלטון הנוכחי. ייתכן שמי שיזכה יהיה אפילו בן משפחה של אבו מאזן. זה לא יפתיע אותי".
מחבלי חמאס בעזה | צילום: אחמד חאטיב, פלאש 90
המומחה למבצעים מיוחדים אינו מהסס לתקוף בחריפות את אופייה של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית. "הרשות הפלסטינית, בהגדרה הפשוטה ביותר, היא ארגון טרור ברישיון", הוא אומר. "מדובר בארגון טרור שקיבל רישיון לאומי, בינלאומי, ואפילו ישראלי, לנהל את האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. אבל הרשות לא הייתה אמורה להיות ארגון טרור - היא הייתה אמורה לנהל את החיים האזרחיים בלבד. אלא שמיומה הראשון, עוד בימי יאסר ערפאת, היא פנתה כמעט מיד לכיוון של טרור".
בוסקילה מבקש לנמק את דבריו. "אנחנו יודעים היום בוודאות שהרשות מעבירה כספים למשפחות מחבלים, וגם למחבלים עצמם בבתי הכלא", הוא מדגיש. "היא גם מעודדת טרור והסתה במערכת החינוך ובתקשורת, ובפועל מתפקדת כארגון טרור ברישיון. לכן אני מאמין שאבו מאזן ינסה להעביר את השלטון לידיים שימשיכו את הקו הלאומי נגד ישראל, כפי שהוא עצמו עשה, ואולי אף בצורה חמורה יותר. בעיניי, ישראל צריכה לפעול בדרכים המקובלות כדי לדחוף ולעודד מועמדים שיובילו את הרשות הרחק מהטרור, ושלא יאיימו על ביטחון ישראל".
"אף מועמד לא מגיע מרקע דיפלומטי או פוליטי נקי - כולם מגיעים מרקע של טרור"
ללא | ירון בוסקילה
וזה לא הכול. בוסקילה טוען כי כלל המועמדים האפשריים להנהגת הרשות הפלסטינית המתחדשת קשורים, באופן כזה או אחר, לטרור. "אף אחד מהם לא מגיע מרקע דיפלומטי או פוליטי נקי - כל המועמדים מגיעים מרקע של טרור", הוא אומר. "אני סבור שהגורמים הקיצוניים ינסו לקדם את מרואן ברגותי, אף שהוא נמצא בכלא, או לחלופין אדם ממשפחתו". מנגד, היורש המועדף על אבו מאזן נחשב לחוסיין א־שייח'. ואולם אם עבאס ימות בלי שתתבצע העברת שלטון מסודרת, ההערכה היא כי ייפתח מאבק כוח בין כמה דמויות מרכזיות בצמרת הפלסטינית: חוסיין א־שייח', מאג'ד פרג', ג'יבריל רג'וב, מחמוד אל־עאלול ואנשיו של רג'וב.
"אני חושב שחמאס ינסה לנצל את תקופת המעבר כדי להרחיב את השפעתו ביהודה ושומרון", ממשיך בוסקילה. "מבחינת ישראל, להבנתי, האדם הנוח ביותר הוא מאג'ד פרג'. הוא נחשב כיום לאחת הדמויות המשפיעות ביותר ברשות הפלסטינית, גם אם רוב הציבור הפלסטיני אינו רואה בו מנהיג עממי. במשך כמעט שני עשורים הוא עמד בראש מנגנון המודיעין של הרשות, ונחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לאבו מאזן".
חוסיין א־שייח'. | צילום: איי. פי
צריך לזכור שבמהלך האינתיפאדה הראשונה פרג' נעצר כמה פעמים על ידי ישראל, אבל היום הוא המועמד המועדף על האמריקנים, ועובד כבר שנים ארוכות בתיאום עם ישראל. מעבר לכך, בוסקילה מעריך כי הרשות הפלסטינית הולכת ומאבדת אחיזה בחלקים מיהודה ושומרון, בעיקר באזורים שבהם כוחן של החמולות חזק במיוחד, כמו חברון וג'נין. לדבריו, התופעה מתפשטת בהדרגה גם למקומות נוספים, והרשות חשה מאוימת מאוד.
"כיום, למעשה, רק בסיוע של ישראל הרשות מצליחה לשמור על יכולתה לשרוד", מבקש להבהיר המומחה. "אם ישראל לא הייתה מאפשרת לה חופש פעולה, הייתה שם הפיכה כבר מזמן. לכן הרשות רוצה למצוא גורמים שיהיו אולי מקובלים גם על ישראל. בסופו של דבר, גם לישראל יש אינטרס מסוים בהמשך קיומה של הרשות הפלסטינית, משום שהיא אינה מעוניינת לקחת אחריות ישירה על האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון".
עוד כתבות בנושא
