עם סגירת מיצרי הורמוז, חוסר היציבות של איראן והתמרון הקרקעי בלבנון, מובן מדוע קובעי המדיניות האמריקניים וחלק ניכר מהתקשורת - הבינלאומית והישראלית - הסיטו את תשומת ליבם מרצועת עזה. מנקודת מבט של ביטחון לאומי אמריקני, עזה נראית שקטה יחסית.
עוד כתבות בנושא
אבל השקט הזה מטעה. הניתוח הבא מבוסס על ביקורים ופגישות רבים ברצועת עזה וסביבתה במהלך 30 החודשים האחרונים, כולל דיונים עם בכירים במערכת הביטחון, פוליטיקאים ותושבי העוטף.
באופן לא מפתיע, חמאס סירב להתפרק מנשקו. למעשה, הוא התחזק מאז תחילת הפסקת האש, בנה מחדש את התשתיות שלו, בנה מחדש את כוחותיו והידק את אחיזתו באוכלוסייה. כיום הוא שולט בכ-41% משטח הרצועה, כמו גם הלכה למעשה בחיים האזרחיים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
על פי אמ"ן, חמאס ממשיך להשתלט ולמכור מחדש סחורות הומניטריות ומסחריות הנכנסות לעזה, תוך שימוש בהכנסות למימון יכולותיו הצבאיות. כל חוסר ביטחון תזונתי ברצועה הוא אפוא תוצאה ישירה של פעולות חמאס, שכן כמות המזונות הנכנסים לעזה הייתה יותר ממספקת בשנתיים האחרונות.
הבחירה של טראמפ
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והקואליציה הבינלאומית שהוא סייע להקים, עומדים בפני בחירה: להתעמת עם המציאות של חמאס בלתי מתפשר - או לטשטש אותה.
ניקולאי מלאדנוב, דמות מפתח במועצת השלום, יחד עם גורמים אחרים, עשויים להציג את תגובתו האחרונה של חמאס בנושא פירוק הנשק כהתקדמות, אך אין לפרש אותה כוויתור. דרישת חמאס שישראל תיסוג מעזה לפני תחילת פירוק הנשק היא חסרת משמעות מוחלטת. מרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC) נקט גם הוא בנימה אופטימית, תוך שהוא מדגיש את עמידות הפסקת האש ומצביע על נתיב לקראת ממשלה טכנוקרטית לא פוליטית שאינה בשליטת חמאס, לצד כוח ייצוב בינלאומי (ISF) לאכיפת הסדר.
עוד כתבות בנושא
אך אופטימיות זו מתעלמת מהמציאות. הבחירות הפלסטיניות האחרונות מציעות תקדים מזהיר. אפילו כאשר חמאס הודר רשמית, הוא הוכיח את יכולתו להפעיל השפעה מאחורי הקלעים, לבחון מועמדים ולעצב תוצאות. אין זה מפתיע שהבחירות הללו משכו כה מעט מצביעים. כל ממשלה "טכנוקרטית" עתידית בעזה צפויה להתמודד עם אותה מציאות: לציית לחמאס או להסתכן בנקמה אלימה.
ה-ISF המוצע מעלה חששות דומים. מכיוון שחמאס אינו מוכן להתפרק מנשקו, ה-ISF עשוי לשמש פחות ככוח מייצב ויותר כמגבלה על פעולה צבאית ישראלית, למעשה, כמגן אנושי. סביר להניח שהוא ישמש כחיץ בין צה"ל לפעילי חמאס, ויחזק את חמאס במקום להקל על פירוקו מנשק.
חיילי צה"ל באחת ממנהרות חמאס. | צילום: AFP
בינתיים, התנאים בשטח מספרים סיפור מפוכח יותר. בהתבסס על ראיון אחרון שלי עם סגן אלוף בחיל המודיעין, רשתות מנהרות נרחבות ממשיכות להיחשף מדי יום באזורים הנמצאים תחת שליטה ישראלית במזרח רצועת עזה, מה שנקרא האזור הירוק.
אלה אינם מעברים מאולתרים אלא מערכות מתוחכמות ומוטמעות עמוק. גילוי ופירוק המנהרות הוא תהליך מייגע: יש להסיר הריסות עצומות מעל הקרקע, לחשוף את המנהרות ולאחר מכן לפרק אותן מיסודותיהן כדי למנוע שיקום. גורמים צבאיים מעריכים כי מאמץ זה עשוי להימשך חודשים, אם לא שנים. רבים מהמבנים התת-קרקעיים הללו נבנו לשימוש ארוך טווח, מה שמקשה במיוחד על ניטרולם.
עוד כתבות בנושא
באזורים שבשליטת חמאס ("האזור האדום", המהווה כ-41% ממערב הרצועה), כולל העיר עזה וחאן יונס, המצב מסוכן ומורכב אף יותר. רשתות המנהרות נותרו ברובן שלמות; אלו שניזוקו שוקמו לעתים קרובות במהלך הפסקת האש. מערכות אלו הן לעתים קרובות רב-שכבתיות מתחת לסביבות עירוניות צפופות, המוגנות ביעילות על ידי אוכלוסייה אזרחית של כ-2 מיליון עזתים.
אם ישראל תפעל בסופו של דבר לפרק את חמאס באופן צבאי - מכיוון שלא יתפרק מנשקו מרצון - כמעט בוודאות יידרש גיבוי אמריקני מתמשך לאורך הזמן הממושך הנדרש להשלמת המשימה. עם זאת, הסביבה הפוליטית והתקשורתית בארה"ב מסבכת את החישוב הזה. הדימויים הבלתי נמנעים של הרס וסבל אנושי, ללא כל הקשר, ישלטו שוב בסיקור התקשורתי, ויחזקו את הנרטיבים המציגים את ישראל כצד התוקף - עם כל עלילות הדם המוכרות המשתמעות מכך.
האינטרסים לא תמיד מתיישרים
במקביל, שינויים בדינמיקה הפוליטית בוושינגטון עלולים להגביל עוד יותר את הפעולה הישראלית. קולות גוברים בתוך המפלגה הדמוקרטית קוראים להגבלות על הסיוע הצבאי לישראל, אפילו עבור מערכות הגנתיות גרידא. אם קולות אלה יצברו כוח, במיוחד בקונגרס, דבר סביר, הלחץ על ישראל יתגבר, במיוחד אם הסכסוכים בחזיתות הלבנונית והאיראנית יישארו פעילים.
עבור טראמפ, החתירה להישגים גלויים במדיניות החוץ עשויה גם היא לעצב את קבלת ההחלטות. האינטרסים של ארה"ב וישראל לא תמיד מתיישרים בצורה מושלמת. עזה ולבנון עשויות להוות הזדמנויות מיידיות יותר ל"ניצחונות" לטווח קצר, במיוחד אם העימות עם איראן יגיע למבוי סתום זמני. כתוצאה מכך, וושינגטון עשויה ללחוץ על ישראל לשמור על הפסקות אש הן בצפון והן בדרום ולהימנע מפעולות שעלולות לסכל יוזמות דיפלומטיות, ולהגביל עוד יותר את הפעילות הישראלית נגד חמאס וחיזבאללה.
עוד כתבות בנושא
זה יוצר דילמה אסטרטגית עבור ישראל ושותפתה האמריקנית. בעוד שהאיום מעזה אמיתי וגדל, העימות הרחב יותר עם איראן חייב להישאר בראש סדר העדיפויות. הסלמה בעזה עלולה להסיט את תשומת הלב, המשאבים וההון הפוליטי מטהרן ברגע קריטי. שיבושים מתמשכים לזרימת האנרגיה העולמית דרך מיצרי הורמוז ימשכו את תשומת ליבו של הנשיא, וסביר להניח שלראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה מרחב תמרון מוגבל.
בהקשר זה, ריסון בעזה עשוי להיות הכרחי אסטרטגית, גם אם מתסכל מבחינה מבצעית. ככל שחמאס יישאר מושרש ברצועה זמן רב יותר, כך יקטן הסיכוי שמועצת השלום והמנגנונים המסונפים אליה יצליחו בסופו של דבר לפרק אותו מנשקו.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: EPA
רק צה"ל מוכן ומסוגל לפרק את חמאס מנשקו. לכן, ייתכן שממשלת ישראל תצטרך לדחות את הפעולות בעזה כדי לשמור על המיקוד באיראן, החזית המשמעותית יותר.
האתגר אינו לבחור בין איומים, אלא לסדר ולתזמן אותם בתבונה.
עוד כתבות בנושא
