המארינס כבר בדרך לאיראן: כך עשוי טראמפ לסיים את המלחמה

בזמן שאיראן מנסה לשתק את הכלכלה העולמית דרך חסימת נתיבי השיט במצר הורמוז, ארה"ב וישראל נערכות לשלב הבא במלחמה: מכת מחץ שתנתק את טהרן מצינור החמצן האחרון שלה, ותשלול ממנה כל יכולת הרתעה עתידית

מטוס קרב אמריקני נוחת על נושאת המטוסים האמריקנית ג'ראלד פורד | AFP

מטוס קרב אמריקני נוחת על נושאת המטוסים האמריקנית ג'ראלד פורד | צילום: AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תגבור הכוחות האמריקניים במזרח התיכון ואיומו של הנשיא דונלד טראמפ "להשמיד" את תשתיות האנרגיה של איראן, הכשירו את הקרקע למה שגורמים במערכות הביטחון בארה"ב ובישראל רואים יותר ויותר כשלב הסיום האפשרי של המלחמה: קרב על השליטה במצר הורמוז ובמתקני אנרגיה מרכזיים.

עוד כתבות בנושא

פתיחתו מחדש של המצר – עורק חיוני לאספקת האנרגיה העולמית – מסתמנת אולי כיעד העליון של המלחמה, שגורמים בממשל סבורים כעת שסביר שלא תשיג את המטרות שנראו אפשריות לרגע קט בתחילת המבצע הצבאי של ארה"ב וישראל, בהן הפלת משטר האייתוללות של איראן והרחקת נשק גרעיני מהישג ידה של טהרן לצמיתות.

תחת זאת, שבירת אחיזת החנק של איראן על המצר עשויה לאפשר לטראמפ לצמצם את היקף המלחמה תוך הכרזת ניצחון, לעצור את משבר האנרגיה העולמי המתרחב, ולשלול מאיראן אמצעי הרתעה רב-עוצמה מפני תקיפות עתידיות – שאותן תיארו בכירים ישראלים כבלתי נמנעות אם טהרן תחדש את ייצור הטילים הבליסטיים או תפעל לפיתוח נשק גרעיני.

הכי מעניין

עיבוי כוחות והחרפת העימות

האיומים ששיגר טראמפ ברשת העלו את הציפיות בישראל לכך ששלב חדש במלחמה עשוי לצאת לדרך בקרוב עם הגעתו של כוח אש אמריקני נוסף.

כוח של כ-4,500 מלחים ונחתים אמריקנים עושה את דרכו למזרח התיכון, וכולל צוות נחיתה גדודי של חיל הרגלים המגובה במסוקים, מטוסי קרב מסוג F-35 וכלי רכב משוריינים לנחיתה מהים. הפנטגון גם האיץ את פריסתה של יחידה דומה, כוח המשימה ה-11 של חיל הנחתים מסן דייגו, כך מסרו גורמי ביטחון בשבוע שעבר.

"הנחתים האלה לא מגיעים לצורכי נוי", אמר גורם רשמי ישראלי, אחד מתוך מספר גורמים שדיברו בעילום שם כדי לדון בנושאי צבא ומודיעין רגישים.

דובר צבא איראן אמר אתמול שאיראן תגיב בחומרה על תקיפות נגד נכסי הנפט והגז שלה באמצעות פגיעה ביעדי אנרגיה המקושרים לארה"ב, בתשתיות טכנולוגיית מידע ובהתפלת מים באזור המפרץ הפרסי.

טהרן גם הלמה בישראל במהלך הלילה באחת התקיפות העוצמתיות ביותר שלה עד כה – שני טילים בליסטיים שרשמו פגיעות ישירות ונדירות בשני יישובים בדרום הארץ, ופצעו כ-115 בני אדם. הטלוויזיה הממלכתית של איראן הציגה את התקיפה כנקמה על תקיפה שדווחה בשבת נגד מתקן הגרעין האיראני בנתנז.

פריסתם של כוחות אמריקניים נוספים מאותתת על תוכנית "לכבוש את האי ואת המצר", אמר הגורם הישראלי, בהתייחסו לאי ח'ארג, המרכז האיראני העיקרי לייצוא נפט. צעד כזה עשוי לאפשר לארה"ב ולישראל להרעיב את טהרן מהכנסות נפט ולספק נתיב יציאה פוליטי לנשיא ש"צריך להראות שהמצר פתוח", כלשונו של הגורם הישראלי.

הזינוק ברמת הדאגה האמריקנית-ישראלית לגבי המצר הודגש על ידי מאמצו האחרון של טראמפ לעצב את מהלך המלחמה ברשתות החברתיות.

"אם איראן לא תפתח לחלוטין, ללא איום, את מצר הורמוז, בתוך 48 שעות מנקודת זמן זו בדיוק, ארצות הברית של אמריקה תכה ותשמיד את תחנות הכוח השונות שלהם, החל מהגדולה שבהן תחילה!", כתב ברשת.

הזירה הפוליטית בארה"ב

בה בעת, החלטתו החריגה של טראמפ להסיר את עיצומי הנפט על איראן – צעד שעשוי להעניק לאויבו גישה להכנסות פתע עצומות – עוררה בקרב קומץ רפובליקנים דאגות באשר לכיוונה ולצידוקה של המלחמה.

הסנאטור הרפובליקני ראנד פול הצביע בעד קידום שתי החלטות בעניין סמכויות מלחמה שהיו מאלצות את טראמפ להפסיק את פעולות האיבה מול איראן, אך שתיהן נפלו בהצבעות פרוצדורליות. הסנאטורית הרפובליקנית ליסה מרקאוסקי אמרה ששליחת כוחות קרקעיים תיקח את המלחמה "לרמה שונה לחלוטין ממה שהוצג לנו כשהחלה המלחמה עם איראן".

"ראוי שהקונגרס ידרוש מעורבות רבה יותר מול הממשל בנוגע לתוכניות", אמרה מרקאוסקי לכתבים אמש. "לא קיבלנו את זה עד כה".

הסנאטור הרפובליקני תום טיליס אמר אתמול בראיון לרשת ABC שזוהי "בעיה אמיתית" שהוא, ואחרים, אינם יודעים מהו היעד האמריקני, במיוחד אם הפנטגון ממשיך לדחוף את בקשתו לקונגרס לתקצוב של למעלה מ-200 מיליארד דולר למימון המלחמה.

רפובליקנים אחרים, לעומת זאת, עודדו את טראמפ להמשיך קדימה. הסנאטור לינדזי גרהאם, בעל ברית של הנשיא, אמר בתוכנית "פוקס ניוז סאנדיי" שהוא מציע לטראמפ: "להמשיך כך עוד כמה שבועות. לכבוש את אי ח'ארג, היכן שנמצאים כל המשאבים שלהם להפקת נפט. לשלוט באי הזה. לתת למשטר הזה לגווע".

אתגרי האבטחה הימיים

איראן עשתה שימוש במערך של כלי נשק קונבנציונליים ויכולות א-סימטריות כדי להביא את תנועת הספינות דרך מצר הורמוז לכדי עצירה מוחלטת – מצב של עד 130 מכליות נפט ביום בעתות שלום, למספר זעום שכעת מקבל אישור מעבר מהרשויות האיראניות.

תקיפות אמריקניות הלמו בעמדות איראניות לאורך נתיב המים במפרץ, והשמידו אתרי שיגור טילים, ספינות שנחשדו בהנחת מוקשים וכלי שיט קטנים המסוגלים לשעוט לעבר מכליות פגיעות – אך כל זה עשה מעט מאוד כדי להקל על ההשבתה הכמעט מוחלטת של תנועת המכליות.

גורמים ישראלים אמרו כי ההסתייגות האמריקנית המסתמנת משליחת ספינות משלה אל תוך המצר, ומאמציו של טראמפ להוציא את המשימה הזו למיקור חוץ אצל בעלות ברית אירופיות או סין, מדגישים את הסכנה והמורכבות שלה. "העובדה שהם נכנסים להורמוז באיטיות מראה שזה מסובך מהצפוי", אמר בכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית.

כל מאמץ לכבוש את מצר הורמוז ייפול ברובו המכריע על כתפי ארצות הברית בשל יכולותיה הימיות ומומחיות מפקדיה, כך אמרו גורמים רשמיים. אדמירל בראד קופר, המוביל את מאמץ המלחמה כראש פיקוד המרכז של ארה"ב (סנטקו"ם), כיהן בעבר כמפקד הצי החמישי של חיל הים האמריקני, שאזור אחריותו כולל את כל אזור המפרץ הפרסי.

למרות זאת, מבצע להשבת התנועה המסחרית במצר עשוי לארוך לפחות שבועות, לסכן מלחים וכוחות אמריקניים אחרים, ולחשוף ספינות מלחמה אמריקניות להתקפות מעמדות חוף נסתרות, מוקשים תת-ימיים, וכטב"מים הנשלחים באוויר או מרחפים בסמוך לפני המים. החזקת הערוץ פתוח עשויה להיות כרוכה בהקדשת משאבים צבאיים ומודיעיניים של ארה"ב למשימות ליווי וניטור איומים למשך זמן לא ידוע – כאשר כל תקיפה מוצלחת מצד איראן תזרע פאניקה בשוקי האנרגיה ובתעשיית הספנות.

יכולתם של החות'ים בתימן להטריד כלי שיט חולפים בשנים האחרונות, המחישה את הקושי בשיטור נתיבי שיט מסחריים אפילו כאשר האיום מגיע מכוח שלוחה המחזיק בשבריר מהמשאבים של איראן.

החזית הישראלית והשלכות אסטרטגיות

בזירת פגיעת הטיל הבליסטי האיראני בערד, סמלת בצה"ל, כלבנית לאיתור גופות שדיברה בעילום שם משום שלא אושר לה לדבר עם התקשורת, אמרה שהמלחמה הזאת "מתסכלת" כי "שקט ואז לא שקט... אז צריך להיות מוכנים כל הזמן ב-100 אחוז".

דוד עזרן, בן 54, סיפר שהטיל פגע במרחק של כעשרה מטרים מביתו בעוד אשתו ובנו שהו במרחב המוגן. "הם לא יכולים לנצח אותנו. אנחנו נבנה את זה שוב, חזק ויפה יותר", אמר עזרן, כשהוא עומד יחף בין הריסות החלק ההרוס של ביתו ורובה תלוי על כתפו.

יושב ראש הפרלמנט האיראני טען ברשת X כי אם ישראל כשלה ביירוט טילים בדימונה, "זהו סימן מבצעי לכניסה לשלב חדש במערכה... שמי ישראל נותרו חסרי הגנה". נדב שושני, דובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית, אמר לכתבים לאחר התקיפות כי לישראל יש "אחוזי יירוט מוצלחים של 92 אחוזים" ב-22 ימי המלחמה, שבמהלכם שיגרה איראן למעלה מ-400 טילים בליסטיים.

במהלך ביקור בזירת הפגיעה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי איראן "מסכנת את העולם כולו" ושאל את מנהיגי העולם: "למה עוד אתם מחכים... איפה אתם?".

בינתיים, ישראל וארה"ב המשיכו להפציץ את איראן. כ-1,500 בני אדם, בהם 208 ילדים, נהרגו באיראן, כך טען משרד הבריאות שלה. בלבנון, תקיפות ישראליות הרגו לפחות 1,029 בני אדם מאז ה-2 במרץ, כך טען משרד הבריאות הלבנוני ביום ראשון.

המאבק על השליטה במצר הוצג בעיקר כסוגיה של ביטחון אנרגטי וכלכלי גלובלי, לאור העובדה שחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי בעולם זורמת דרך ערוץ זה. עם זאת, לתוצאות בהורמוז ישנן השלכות אסטרטגיות נוספות עבור ישראל, שבה גורמי ביטחון צופים יותר ויותר כי הצורך לבצע תקיפות המשך נגד איראן יימשך גם מעבר לכל סיום מוצהר של הסכסוך הנוכחי.

בכירים ישראלים אמרו כי הם עשויים לראות בצעדים אלה הכרח אם ארה"ב או ישראל יזהו מאמצים מצד איראן לשקם את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה, שספגה פגיעה קשה ממאות תקיפות בשבועות האחרונים, או לחלץ את האורניום הקבור שלה במרוץ לפיתוח נשק גרעיני. לישראל יהיו מגבלות מועטות על יכולתה לבצע תקיפות מעין אלו אם איראן לא תוכל עוד לפגוע בספינות בהורמוז או להמטיר טילים על שכנותיה במפרץ, אמרו הבכירים.

"אבל אם איראן יכולה לחסום את הורמוז, יש להם כלי הרתעה" שהמשטר יוכל להפעיל כנקמה ולגייס התנגדות עולמית, אמר ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין.

מצב המשטר

החשש הזה גבר ככל שהאופוריה המוקדמת סביב תקיפות הפתיחה – שבהן נהרגו המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, ומרבית המעגל הפנימי שלו, מה שעורר תקוות לקריסת המשטר – פינתה את מקומה להערכות מפוכחות יותר באשר ליכולת ההישרדות של המשטר.

המנהיג העליון החדש שמונה, בנו בן ה-56 של חמינאי, מוג'תבא, פצוע, מבודד ואינו משיב למסרים המועברים אליו, כך אמרו גורמי ביטחון בארה"ב ובישראל. למרות זאת, בכירים ישראלים ציינו כי אנשי הדת ששרדו ומנהיגי משמרות המהפכה האסלאמית רבי-העוצמה ביססו את אחיזתם במדינה.

בנימה מתריסה, משמרות המהפכה, הכוח הצבאי המרכזי של איראן, מסרו בהצהרה ביום שישי כי הם ממתינים ב"חוסר סבלנות" להגעת הנחתים האמריקנים ומוכנים להעניק להם "מבט מקרוב על הפתעות ימיות", כך על פי סוכנות הידיעות האיראנית מאהר.

סגירתו של מצר הורמוז על ידי איראן הוסיפה למתיחות הגואה בין טהרן לשכנותיה במפרץ, אשר נשאו בנטל התקיפות האיראניות אך שמרו על עמדה הגנתית בעיקרה – תוך גינוי פעולותיה של איראן אך הימנעות מצעדים שעלולים להסלים את הסכסוך.

עם זאת, מספר מדינות במפרץ אותתו בימים האחרונים כי סבלנותן עשויה להתקרב לנקודת שבירה. "מצר הורמוז הוא נתיב מים בינלאומי, ואיראן חטפה אותו", אמר עבד אל-ח'אלק עבדאללה, פרופסור למדעי המדינה מאיחוד האמירויות הערביות. "העולם חייב להיות קצת יותר מאוחד ונחרץ לקחת אותו בחזרה מהחוטף".

הוא הדגיש כי ארה"ב וישראל הן שפתחו במלחמה וכי איחוד האמירויות לא תיגרר למערכה צבאית שניסתה להימנע ממנה. אך הוא ציין כי איחוד האמירויות הודיעה בשבת שהצטרפה לקואליציה של מדינות המגנות את הסגירה ומביעות "נכונות לתרום למאמצים הולמים להבטחת מעבר בטוח במצר".

במסיבת עיתונאים ביום חמישי, שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד, הזהיר את איראן כי לערב הסעודית ולמדינות מפרץ אחרות יש "יכולות וקיבולות משמעותיות מאוד" וכי סבלנותה של ערב הסעודית "אינה בלתי מוגבלת". בשבת משרד החוץ הסעודי הודיע כי הוא מורה לנספחים הצבאיים של איראן ולארבעה אנשי צוות שגרירות נוספים לעזוב את המדינה.

"המפרץ היה נגד המלחמה הזו מלכתחילה, אבל איראן חוצה כל קו אדום", אמר אדם בעל קשרים ענפים במפרץ, שדיבר בעילום שם בשל רגישות המצב. "עכשיו, המפרץ עשוי להיות מוכן ללכת עד הסוף".

בעקבות איומו של טראמפ אתמול, הזהירה סוכנות מאהר האיראנית את מדינות המפרץ "להגיד שלום לחשמל", ופרסמה מפה של תחנות כוח ברחבי איחוד האמירויות, קטאר, כווית וחוף המפרץ.

עוד כתבות בנושא

ה' בניסן ה׳תשפ"ו23.03.2026 | 09:23

עודכן ב