במזרח התיכון נהוג לספור את קורבנות המלחמה כאילו מדובר בהגרלת לוטו: אלפיים? חמשת אלפים? שבעת אלפים וחמש מאות? שנים־עשר אלף? לפי ארגון Iran Human Rights, למשל, מספר המפגינים שנהרגו ברחובות טהרן חוצה את רף 3,400 רק בגל המחאות הנוכחי, לצד יותר מעשרת אלפים עצורים. לפי מקורות אחרים מספר ההרוגים עומד על מעט יותר מ־2,500, בעוד דיווחים נוספים כבר מדברים על למעלה מעשרת אלפים בני אדם שנהרגו.
במקביל, ארגון Hrana מדווח על יותר מ־19 אלף מפגינים שנעצרו. אלא שבאיראן המספרים אינם רק מנופחים או מסולפים - הם פשוט בלתי ניתנים להשגה. הניתוק המוחלט של האינטרנט, שהטיל המשטר מאז 8 בינואר, מותיר מרחב כמעט בלעדי להערכות סותרות ולמידע מקוטע. ללא רשת, מספרם האמיתי של ההרוגים אינו ניתן לאימות. על פי הדיווחים, סביר מאוד שהמצב הזה יימשך עד נוורוז, ראש השנה הפרסי, החל בחודש מרץ.
איראנים משתתפים בהפגנה נגד הממשלה בטהרן | צילום: UGC דרך AP
המחאות באיראן בסוף השבוע האחרון | צילום: AP
המחאות באיראן בסוף השבוע האחרון | צילום: AP
ובינתיים, הרחובות נראו כמו גיהנום: פסדרן ובסיג' בכל פינה, יריות ללא הפסקה. המחאות, שהחלו ב־28 בדצמבר 2025, הפכו בתוך זמן קצר לתנועה אנטי־ממשלתית רחבת היקף הקוראת לזכויות, לכבוד ולשינוי פוליטי - תנועה שכבר מציתה את הערים המרכזיות. אלא שכעת יוצאים לרחובות גם תומכי האייתוללות, מתנגדי השאה ומתנגדים לארצות הברית. כבר לא מדובר רק בעם מול המשטר, אלא במדינה קרועה ומפולגת: מדינה נגד עצמה.
הכי מעניין
אך נתון אחר הוא זה שמטלטל במיוחד: כעת המשטר דורש כסף ממשפחות כתנאי להשבת גופות המפגינים שנהרגו. לפי בדיקות של ה־BBC, בצפון המדינה המחיר עבור גופה עומד על כ־700 מיליון תומאן: כ־5,600 דולר. בטהרן הסכום מזנק עד למיליארד תומאן, כ־8,000 דולר. לפי עדויות נוספות, חלק מהמשפחות קיבלו הודעה מצוותים רפואיים על מותו של קרוב משפחה, כדי שיוכלו למהר ולאסוף את הגופה לפני שכוחות המשטר יפרצו לחדרי המתים וידרשו את התשלום.
מפגינה איראנית נגד המשטר בבריסל, בשנה שעברה | צילום: AFP
אם כל זה נשמע כמו עלילה של סרט אימה, כזה שבו אם נאלצת לשלם כדי לקבל את גופת בנה, חשוב לזכור שבאיראן רמות השכר ויוקר המחיה רחוקים מאוד מאלה שבישראל, בארצות הברית ובאירופה. השכר הממוצע באיראן נע בין 200 ל־500 דולר בחודש, עם פער חד לטובת מי שמזוהה עם המשטר, ששכרו עשוי להגיע לפי שמונה מזה של שאר האוכלוסייה. הכוחות המתוגמלים ביותר הם משמרות המהפכה האסלאמית (הפסדרן) הכפופים לסמכותו של המנהיג העליון חמינאי.
כך גם כוח קודס, האחראי על הפעולות הצבאיות מחוץ לגבולות איראן. לשכר הגבוה מתווספות גם שורה של הטבות, ובהן גישה מועדפת לשירותי בריאות. ובינתיים, יוקר המחיה מתפוצץ: מחירי הלחם יותר מהוכפלו, התחבורה הבין־עירונית זינקה בכ־80 אחוזים, מחירי הנייר הוכפלו פי חמישה, עם השפעה ישירה על ספרים ועל מערכת החינוך. האינפלציה הדוהרת הזו, שהייתה גם הניצוץ למחאות סוף השנה, שחקה באופן דרמטי את ערכם הריאלי של השכר והמשכורות.
הפגנות נגד המשטר האיראני | צילום: Joe Klamar / AFP
מחאות נגד המשטר האיראני | צילום: EPA/TOLGA AKMEN
הפגנות נגד המשטר האיראני בגרמניה | צילום: EPA
כיצד יכולה, אם כן, משפחה ממוצעת, שמתקשה אפילו להרשות לעצמה כיכר לחם, לשאת בהוצאה השווה לעיתים למשכורת שנתית שלמה רק כדי לקבל בחזרה את גופת בנה? וכאן חוזרות זרועות הביטחון של המשטר לעמדת יתרון מובהקת. לפי גורמים בבית העלמין בהשט־זהרא בטהרן, אם הנפטר הוא תומך משטר, הגופה נמסרת למשפחה ללא תשלום. המסר ברור: באיראן או שאתה עם האייתוללות - או שאתה משלם גם על מותך. נחנק מדיכוי. או, בפשטות אכזרית יותר, מהארנק.
עוד כתבות בנושא
