הרפובליקה האסלאמית של איראן רגילה לאלימות פוליטית. אחרי הכול, היא נולדה מתוך מהפכה שכללה חיסול שיטתי של מי שלא יישר קו עם האייתוללות לאחר הדחת השאה. אחר כך באו גלי חטיפות, סכסוכים פנימיים שלוו בהיעלמות דמויות מפתח, פעולות טרור חוצות־גבולות, הפלישה העיראקית ב־1980, העימותים הראשונים עם ארצות הברית, רציחות של גולים, תמיכה במיליציות ברחבי המזרח התיכון, סנקציות ואמברגו חונקים - ולבסוף, מלחמה עם ישראל.
אירועים אלה המחישו את עמידות המשטר ואת נחישותו להישאר בשלטון. יעד זה הושג עד כה באמצעות יד קשה לדיכוי אויבים - מבחוץ, אך גם מבית, ובהם מאות אלפי המוחים. למעשה, טהרן הקימה מערכת ענקית המורכבת ממנגנונים חופפים ומתחרים. אלה נקלעו לא אחת לחיכוכים, שהתפוצצו לעיתים בסגירות חשבונות, הדלפות ותככים פנימיים. מדובר במבנה פירמידלי וא־סימטרי, המעניק לכל בורג במכונת הטרור תפקיד ברור וחיוני להישרדותו של המשטר.
איראנים מבקרים בתערוכה המציגה הישגים בתחום הטילים והרחפנים בטהרן | צילום: ATTA KENARE / AFP
מעל כולם ניצב המנהיג העליון, עלי ח׳אמנאי - איש מבוגר וחולה, המצוי במסלול ירידה. מתחתיו פועלת המועצה לביטחון לאומי, בראשות עלי לאריג׳אני: בשבת הוא שב והבהיר כי המפגינים יטופלו ללא כל חמלה. לשם כך, לא חסרים לו אנשים. המגן העיקרי מאז ומתמיד הוא משמרות המהפכה - "צבא" הכולל חיל ים, חטיבת טילים ומחלקות מודיעין. חמושים היטב, בעלי נוכחות רחבה ומשאבים משמעותיים, הם בנו לעצמם מרכז כוח עצמאי הודות לקשרים הדוקים עם המגזר הכלכלי.
הכי מעניין
גוף זה משמש זרועם הארוכה של האייתוללות, אך יש מומחים שאינם שוללים כי יום אחד יוכלו אף להחליף את אנשי הדת - הנהגה צבאית במקום הנהגה תיאוקרטית. באופן דומה אך לא זהה, הפסדראן פועלים הן בתוך המדינה והן מחוצה לה, נשענים על בעלי ברית ואינם מציבים לעצמם גבולות. עם זאת, תדמיתם נסדקה בקיץ האחרון, כאשר ישראל הצליחה לחסל מספר רב של קצינים בכירים, ובהם גנרלים מהשורה הראשונה, שנתפסו מופתעים בבתיהם, במקלטים ובבונקרים.
המחאות באיראן בסוף השבוע האחרון | צילום: AP
הפגנה בבריטניה נגד המשטר האיראני, אמש | צילום: EPA
המחאות באיראן בסוף השבוע האחרון | צילום: AP
גוף נוסף אך קריטי במבנה הפירמידלי, ובייחוד בהתמודדות עם מחאות עממיות, הוא הבסיג'. זוהי מיליציה המונה עשרות אלפי אנשים, שלכאורה נמנים עם המשוכנעים ביותר במסר הח'ומייניסטי. הם משלבים נחישות עם נאמנות, ולכן כאשר הכיכר מתפוצצת - הם בין הראשונים שנשלחים או שרצים מיוזמתם לשטח. לא אחת הראו אותם התמונות פועלים ביחידות רכובות על אופנועים, רודפים אחר המפגינים. הבסיג' פועל לצד הפסדראן, אך לעיתים נוקט אלימות חריפה אף יותר.
מרוחקים יותר נמצאים הכוחות המזוינים הסדירים, שתמיד הוצבו בעמדת נחיתות ביחס למשמרות. עם זאת, בימים האחרונים פרסמו הודעה המרמזת על מעורבות ישירה קרובה. "אנו עוקבים אחר האויב ומוכנים להגן על טובת הציבור מפני כל הקנוניות", הכריזו. התערבות שלהם ברחובות עשויה להעיד על קשיים גוברים בבלימת המחאה בשטח עצום, אך גם על הצורך להרחיב את רשת ההגנה, בשעה שדונלד טראמפ שב ומאיים בתקיפות, והפנטגון מפרסם לכאורה תוכניות להפצצה.
מחאות נגד המשטר האיראני | צילום: EPA/TOLGA AKMEN
את המעגל סוגרים שירותי המודיעין - מרובים, כפי שנהוג במדינות רבות. הם עוקבים אחר יריבים חיצוניים, מדכאים את הפנימיים ומפקחים זה על זה. בפועל מדובר במשרד המודיעין, בזרועות המודיעין של הפסדראן, באגף J2 במשרד ההגנה, במחלקת הסייבר, ברשת סוכנויות המקושרות למשטרה ובשורה של גופים קטנים יותר: כולם עוסקים באיסוף נתונים, במניעת חדירות (גם במגזר הגרעיני האסטרטגי) ובעיקר בסיוע לקמפיינים נרחבים של מעצרים המוניים.
ובכל זאת, ההתפתחויות הדרמטיות של החודשים האחרונים משרטטות תמונה חדה מתמיד: מי שאמור היה להבטיח הגנה כשל בבלימת לפחות חלק מהמכות שהונחתו בידי הציר ארה"ב־ישראל, ובמקביל מפעיל שיטות ברוטליות כדי לדכא את מי שדורשים חיים טובים יותר. אמנם מדובר עדיין בגוף מגובש ובעל יכולות לא מבוטלות, אך אם עד כה נדמה היה שאין בו אף סדק, כנראה שטעינו. ובגדול. אם המחאות ימשיכו לאתגר את יכולותיו, ייתכן שהמשטר יתחיל להתפורר מבפנים - ואולי אף יקרוס.
עוד כתבות בנושא
