רומן בין רודנים: ישראל צריכה לנצל את קשרי ונצואלה וטורקיה

הברית ההדוקה בין ארדואן לשליט ונצואלה שנלכד, יכולה לשמש כעת את ישראל במאבקה נגד שאיפותיה של טורקיה בעזה ובסוריה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ארדואן (ימין) ומדורו | AFP

ארדואן (ימין) ומדורו | צילום: AFP

מן הסתם שמתם לב שבחגיגת המחאות העולמית נגד חטיפתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו, נעדר קולו של אחד מידידיו ובעלי בריתו הקרובים ביותר: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.

עוד כתבות בנושא

כן, הרומן בין שני הרודנים, שהחל לפני כעשור, זמן קצר לאחר ניסיון ההפיכה נגד ארדואן, נקטע השבוע. ארדואן, שלא מחמיץ שום הזדמנות לכנות את נתניהו היטלר, ובינו לבין עצמו חושב כנראה במונחים כאלה גם על טראמפ, נאלם דום לפתע. בבחירה בין הרומן עם מדורו הנתון בשלשלאות ובין הידידות האמיצה עם הנשיא טראמפ, היה כנראה ברור לו במה הוא בוחר.

גם טראמפ מצידו, בעיקר בחודשים האחרונים, ממשיך לשבח ולהלל את נשיא טורקיה כאיש חכם מאוד וידיד קרוב. ואילו ארדואן משדר שטראמפ חייב לו עמוקות, כמי שגרם לחמאס לקבל את עסקת החטופים והפסקת האש עם ישראל. בתמורה הוא רוצה להיות חלק מהכוח הרב־לאומי שייכנס לעזה. טראמפ לכאורה נוטה להסכים, ומאז יש לישראל בעיה קשה מאוד בעזה.

הכי מעניין

בירושלים מנסים להבין איך מונעים מארדואן דריסת רגל ברצועה, ובמקביל עושים כל מה שצריך כדי למנוע מהצבא הטורקי נוכחות בתוך שטח סוריה. החשש המיידי הוא מפני הצבת מערכות רדאר שיבטלו את היתרון האדיר שהושג עם נפילת משטר אסד: מסדרון אווירי חופשי מישראל לאיראן.

לכן זה יהיה ממש פשע תקשורתי, שלא לומר מחדל הסברתי ומדיני, אם ישראל לא תנצל את סיפור האהבה בעשור האחרון בין ארדואן למדורו, כדי לצנן את ההתלהבות הנוכחית בוושינגטון מסגולותיו התרומיות של ארדואן, מתווך־העל שטראמפ כה זקוק לו בדרכו להגשים את חלום הריביירה של עזה.

עוד כתבות בנושא

בין טורקיה לוונצואלה קיימים יחסים דיפלומטיים מאז שנות החמישים, אבל המפנה הדרמטי בקשר התרחש בעקבות ניסיון ההפיכה בטורקיה, בקיץ 2016. מדורו היה אז בין ראשי המדינות הבודדים שתמכו פומבית בארדואן וגינו את הניסיון להדיחו. האמירות הללו חיזקו מאוד את תחושת הסולידריות בין השניים והניחו בסיס אישי חזק להמשך הקשר.

ונצואלה תחת שלטון מדורו הייתה כבר אז מדינה מוקצית תחת סנקציות, ואילו ארדואן היה בראשיתו של המסע הניאו־עות'מאני להשיב את טורקיה לגדולתה כמעצמה וכשחקנית בינלאומית מרכזית. ארדואן מצידו הכיר למדורו תודה על תמיכתו, ועד מהרה הפכה אנקרה למתנגדת קולנית להכרה הבינלאומית במנהיג האופוזיציה דאז, חואן גואידו, וקרא לוונצואלה בפומבי להתנגד ללחץ אמריקני ומערבי, זאת בניגוד לשתיקתו כעת.

המפנה הדרמטי ביחסים בין טורקיה לוונצואלה התרחש בעקבות ניסיון ההפיכה בטורקיה, בקיץ 2016. מדורו היה אז בין ראשי המדינות הבודדים שתמכו פומבית בארדואן וגינו את הניסיון להדיחו

מעבר לתמיכה הפומבית במדורו לאורך השנים, היחסים בין טורקיה לוונצואלה בעשור האחרון התמקדו בשני ענפים עיקריים: מחצבים ואנרגיה. לא במקרה אלה גם שני התחומים העיקריים שכלפיהם הושתו הסנקציות האמריקניות על ונצואלה. התחום העיקרי ביחסי ונצואלה־טורקיה בשמונה השנים האחרונות הוא כריית זהב. חברות טורקיות שיתפו פעולה עם קראקס במיזמי כרייה ממשלתיים באזור האורינוקו בדרום ונצואלה, הסובל מכרייה בלתי חוקית, הרס סביבתי והפרות חמורות של זכויות אדם. ועדיין, ב־2018 ייבאה טורקיה מוונצואלה זהב בשווי 900 מיליון דולר, ואף סייעה לקראקס להמיר זהב שנכרה באופן לא חוקי למטבע קשה, תוך עקיפת הסנקציות. כלומר, הסחר בזהב הפך למנגנון יתירות כלכלי מול הסנקציות.

הסחר בזהב אף נקשר באופן הדוק לניסיונותיהם של אנשי עסקים ונצואלים, כולל בכיר שנעצר על ידי הרשויות בארה"ב, להשתמש בחברות טורקיות כדי למכור זהב מוונצואלה ולרכוש מזון במחיר מופקע בעבור המשטר, ובתוך כך להעשיר את האליטות השולטות במדינה, על רקע עוני ותת־תזונה נרחבת בקרב האוכלוסייה. על פי נתונים של ארגוני זכויות אדם, האזרח הממוצע בוונצואלה איבד בשנים האחרונות כ־15 קילוגרם ממשקל גופו.

מטילי זהב | AFP

מטילי זהב | צילום: AFP

במקביל הפכה טורקיה גם לתחנת מעבר מרכזית לקוקאין מאמריקה הלטינית. בשנת 2021 נמלט סאדאת פקר, מאפיונר טורקי שהיה מקורב לארדואן ומשפחתו, לדובאי. ממקום גלותו הוא העלה ליוטיוב סדרת סרטונים ששיגעו את טורקיה. פקר חשף בהם את השחיתות הממארת בצמרת הטורקית, ובכלל זה ארדואן ובני משפחתו. באחד הסרטונים הללו נחשף כי בנו של ראש ממשלת טורקיה לשעבר בינאלי ילדרים ביקר בוונצואלה כמה פעמים כדי לייסד נתיב להברחת סמים מקולומביה לטורקיה. התגובה הרשמית הייתה הכחשה טוטלית. ילדרים אמר שמדובר ב"שקרים והשמצות מוחלטות", והבהיר כי בנו נסע לוונצואלה רק בדצמבר 2020 כדי להביא לשם ערכות בדיקה ומסכות לטובת המאבק בקורונה, זאת אף שמצב הקורונה בוונצואלה היה אז הרבה פחות חמור מבטורקיה.

ואם ללכת לקשרים מהזמן האחרון, הרי שב־2024 דנה ממשלת ונצואלה בהשתתפות טורקית במיזמי נפט וגז. סוכם על הקמת מפעל דשנים במימון טורקי הקשור לחברת הפטרוכימיה הממשלתית של ונצואלה, פקיבן, הנתונה לסנקציות אמריקניות.

כל המרכיבים הללו עשויים לצוף במהלך משפטו של מדורו בארה"ב. ואם מי שצריך יעשה את עבודתו כראוי זה יקרה עוד הרבה קודם, בוועדות הקונגרס ובתקשורת האמריקנית. מהלך כזה יועיל מאוד לישראל במאבקה מול ארדואן – הן בחזית העזתית הן בחזית הסורית.

עוד כתבות בנושא

 

י"ט בטבת ה׳תשפ"ו08.01.2026 | 15:53

עודכן ב