דיווחים לפיהם ארצות הברית דוחפת להשתתפות כוחות טורקיים ב"כוח הייצוב" בעזה לאחר המלחמה, צריכים להדאיג כל מי שמבין את המציאות באזור.
עוד כתבות בנושא
התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שכוחות כאלה לא ייכנסו לעזה ללא אישורה של ישראל, אינה התרסה אלא היגיון בריא. ישראל אינה יכולה ואינה צריכה להוציא את ביטחונה למיקור חוץ למדינות שנאמנויותיהן מפולגות במקרה הטוב, ועוינות בגלוי במקרה הרע.
טורקיה וקטאר אינן מתווכות ניטרליות. לשתיהן היסטוריה ארוכה של תמיכה בחמאס - מבחינה פוליטית, כלכלית ואידיאולוגית. תחת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה סירבה להכריז על חמאס כארגון טרור, וכינתה אותו במקום זאת "תנועת התנגדות".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בנוסף אנקרה אירחה בכירים בחמאס, סיפקה להם מעבר בטוח ואפשרה לשטחה להפוך לבסיס לפעולותיו הפוליטיות של ארגון הטרור. ממשלתו של ארדואן משתמשת באופן שגרתי ברטוריקה אנטי-ישראלית כדי ללטש את אמינותו האסלאמיסטית בבית ובחו"ל. לא ניתן לסמוך על ממשלה כזו שתסייע בבניית עתיד עזה שלאחר חמאס.
הרקורד של קטאר אינו טוב יותר. במשך שנים, דוחא תפקדה כבנקאית של חמאס, והעבירה מאות מיליוני דולרים לעזה תחת מסווה של סיוע הומניטרי. היא אירחה וממשיכה לארח את המנהיגים של ארגון הטרור, שחיים בה חיי מותרות, ומשתמשת בתקשורת הממלכתית שלה כדי לקדם נרטיבים אנטי-ישראליים.
עוד כתבות בנושא
מאמצי התיווך של קטאר אף פעם אינם נטולי אינטרס אישי; הם נועדו לשמר את תפקידה כמוקד כוח בעולם הערבי, גם אם זה אומר תמיכה בפעילי טרור. מתן אפשרות לאחת משתי מדינות אלה להשתתף בשיקום עזה או בסידורי הביטחון יהיה כמו לבקש מהמצית לסייע בשיקום הבית ששרף.
עמדתו של נתניהו - שישראל לבדה צריכה להחליט אילו כוחות זרים, אם בכלל, יפעלו ליד גבולותיה - נובעת מהעיקרון הבסיסי ביותר של ריבונות. ביטחון ישראל אינו יכול להיות תלוי ברצון הטוב של מדינות המגלות אמפתיה לאויביה.
אם כוחות טורקיים או קטאריים ייפרסו תחת מסווה של ייצוב, מי יבטיח שהם לא יהפכו למגן בפועל עבור מה שנותר מחמאס? מי יפקח לאן הולכים כספים קטאריים לאחר שנכנסו לעזה? אלה אינן שאלות מופשטות. הם נוגעים ללב ליבה של הישרדותה של ישראל.
שיקום עזה במחיר שיקום חמאס? לא תודה
מבקרים טוענים כי אי-הכללת טורקיה וקטאר בתוכנית תקשה על שיקום הרצועה. אך שיקום עזה במחיר של שיקום חמאס, רק יסלול את הדרך למלחמה הבאה. אותם קולות הדוחקים בהכלה כעת, יהיו הראשונים לגנות את ישראל מאוחר יותר אם חמאס יצוץ מחדש מהמנהרות שנבנו מחדש באמצעות "כספי סיוע".
שיקום עזה יכול וצריך להימשך, אך רק במסגרת שתבטיח פירוז ושקיפות. ישראל יכולה לעבוד עם מצרים, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית ומדינות אחרות שהאינטרסים שלהן תואמים יציבות אזורית, ולא אידיאולוגיה אסלאמיסטית.
עוד כתבות בנושא
יש הטוענים בוושינגטון כי ערוצי התקשורת של טורקיה וקטאר עם חמאס הופכים אותן לחיוניות. טיעון זה מבלבל בין גישה לחמאס לבין יישור קו איתו. ייתכן שיהיה שימושי מבחינה טקטית עבור ישראל או אחרים להשתמש בערוצים אלה לשיחות על השבת החטופים החללים הנותרים או משא ומתן על המשך הפסקת האש, אך אין זה מצדיק להעניק להן אחריות על הביטחון או הממשל בעזה. גישה לעולם לא צריכה להתבטא בסמכות.
אותו היגיון חל על לחץ אמריקני. אמריקה היא בעלת ברית קריטית וחברתה הקרובה ביותר של ישראל, אך חברות אינה פירושה ויתור על אינטרסים חיוניים. חזון ממשל טראמפ לאזור מדגיש שותפות ריבוניות חזקות, לא כפיפות עיוורת. סירובה של ישראל לקבל תפקיד טורקי או קטרי אינו פוגע בברית; הוא מחזק את אמינותה של שותפה שלוקחת את הגנתה ברצינות. בעלות הברית מכבדות נחישות יותר מאשר הסכמה בשתיקה.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: אחמד חאטיב, פלאש 90
המלחמה נגד חמאס מעולם לא הייתה רק על אדמה. היא גם על השאלות מי שולט ברצועת עזה, איזו אידיאולוגיה תעצב את עתידה והאם היא מכירה בקיומה של ישראל. טורקיה וקטאר, כל אחת בדרכה, העניקה לגיטימציה לחזון רצח העם של חמאס. הן חלק מהבעיה, לא מהפתרון. הכללתן ב"פרק הבא" של עזה תפגע בכל מה שחיילי צה"ל נלחמו והקריבו כדי להשיג.
יש להתנגד לפיתוי להתייחס לכל משתתף כבעל עניין. חלק מהשחקנים פסלו את עצמם על ידי מעשיהם ואמונותיהם. עבור ישראל, זו אינה שאלה של נימוסים דיפלומטיים אלא של ביטחון לאומי. עמדתו של נתניהו עשויה לתסכל את מי שרוצה לתקן הכל במהירות כאן ועכשיו, אך ההיסטוריה תשפוט אותה כדרך זהירה.
ביטחון ישראל חייב להישען על אלו שבאמת רוצים עזה מפורזת שאינה מהווה ואינה מעוניינת להוות איום על ישראל - לא על אלו שאפשרו את עלייתו של חמאס מלכתחילה. סירובו של ראש הממשלה להיכנע ללחץ אינו עקשנות. זוהי הבהירות הנובעת מחיים בשכונה שבה אשליות עלולות להיות קטלניות.
עוד כתבות בנושא
