קמפיין "ההרעבה" של חמאס הוא נדבך נוסף בעיצוב תודעה שקרית שנועדה להשחיר את ישראל. אך מעבר לכך, מדובר בביטוי שמושרש באנטישמיות הקלאסית, וזו אחת הסיבות שבגללן העולם המערבי מאמץ נרטיבים כאלה בזרועות פתוחות.

בשנת 1806 הופיעו הניצנים הראשונים של "הפרוטוקולים של זקני ציון", מסמך אנטישמי שנועד לעצב תודעה שקרית נגד יהודים באירופה, בטענה כי היהודים פועלים להשתלט על העולם. המסמך שימש את האנטישמים כתירוץ או הצדקה לתקוף את היהודים גם סביב אירועים פוליטיים ומדיניים, החל מפרשת דרייפוס, דרך המהפכה הרוסית ואחר כך גם אומץ על ידי הנאצים.

היום אנחנו רואים המשך ישיר לכך במאמצי התודעה של ארגון הטרור חמאס, ששיאם באו לידי ביטוי בקמפיין "ההרעבה" שתפס תאוצה בשבועות האחרונים. הנרטיב המבוים והשקרי לפיו מדינת ישראל משתמשת בהרעבה מכוונת של העזתים, כולל אזרחים לא מעורבים בכדי להכניע את חמאס, התקבל ברחבי העולם כאמת, ללא בחינה וביקורת על מהימנות המסרים.

במסגרת הקמפיין, תמונות של שלושה ילדים מורעבים לכאורה התנוססו על שערי העיתונים המובילים בעולם בכדי לחזק את הנרטיב שישראל מרעיבה את תושבי עזה ומבצעת רצח עם. דעת הקהל התעלמה מכך שילדים אלה שהפכו לסמל "רצח העם" סבלו ממחלה גנטית ולא מרעב. אחד מהם קיבל טיפול רפואי באיטליה בתיאום עם ישראל, אחר טופל בבית חולים ישראלי. באשר לתמונת הילד עם אימו, דעת הקהל התעלמה מכך שאימו נראית בריאה ושבעה, בניגוד לטענות להרעבה שיטתית.

בפועל, ההרעבה המכוונת היחידה שקיימת בעזה, היא זו שחמאס משתמש בה נגד החטופים הישראלים, כפי שגם העולם ראה בתמונות ובסרטונים שחמאס עצמו פרסם של החטופים אביתר דוד ורום ברסלבסקי. באחד הסרטונים אף ניתן לראות את ידו המלאה והבריאה של המחבל הנותן לאביתר פחית שימורים. תיעוד מצבם המזעזע של החטופים עורר חלק מערוצי התקשורת העולמיים להזכיר את החטופים, אך הדבר נעשה תוך השוואה למצב ההומניטרי הקשה בעזה. בכל מקרה, אלה לא היו העדויות הראשונות ליחס המחפיר של חמאס לחטופים, שסבלו מהרעבה מכוונת מאז 7 באוקטובר. אך בעולם בחרו להתעלם מכך, כולל הצלב האדום, שעד היום לא נקף אצבע כדי לבקרם או לקבל מידע על מצבם.

אין להתעלם מכך שיש מצוקה בעזה, אך זו תוצאה של מלחמה שנכפתה על מדינת ישראל, הפועלת במקביל ללחימה גם לספק סיוע הומניטרי נרחב. השימוש בתחנות הקרן ההומניטרית האמריקנית לעזה (GHF) לאספקת המזון נועד לוודא כי הסיוע יגיע לתושבים העזתים ולא לחמאס, ועד כה סופקו אלפי משאיות עם סיוע המוניטרי לעזה, בנוסף להצנחת סיוע הומניטרי מן האוויר. מנגד, חמאס מאיים על עזתים שישתפו פעולה עם קרן הסיוע, חוטף באלימות משאיות מזון ומתעקש שהסיוע ההומניטרי יועבר באמצעות האו"ם, כדי לשמר את אחיזתו השלטונית בעזה. בהקשר זה, חמאס גם מנהל מאמץ תודעתי לצייר את תחנות החלוקה כתחנות למימוש רצח עם בפלסטינים.

הקלות הבלתי-נסבלת שבה ממשלות ואנשים רבים מאמינים לשקרי חמאס נעוצה, בין היתר, באנטישמיות ביבשת הישנה. בדומה למסמך הפרוטוקולים לפני שתי מאות, ה-Blood Labeling של יהודים היום, דוגמת "ההרעבה" בעזה, מתפשט כאש בשדה קוצים דרך פלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו מועצמת בשל שילוב מסוכן בין גורמים ליברלים פרוגרסיביים לבין קהילות מוסלמיות אסלאמסטיות שמהוות כוח אלקטורלי משמעותי בחלק ממדינות המערב, ואין לבלבל אותם עם העובדות.

אומנם נעשים מאמצים לחשוף השקרים של חמאס, וגם ראש הממשלה נתניהו הקדיש לכך תשומת לב רבה בהצהרה האחרונה שלו. אולם הנזק כבר נעשה ומדינת ישראל שוב הגיבה מאוחר מדי במאבק על התודעה. יש לכך השלכות רוחב משמעותיות, ביטחוניות ומדיניות על מדינת ישראל והיהודים.

במישור הביטחוני-צבאי, השתרשות הנרטיבים השקריים הללו בדעת הקהל הבינלאומי מובילה למגבלות על חופש הפעולה הצבאי של צה"ל ואף מעודדת הטלת אמברגו נשק על ישראל. הדבר מרחיק את ישראל מהשגת מטרות המלחמה, מוביל לדשדוש ושואב את משאבי צה"ל למשימות שמסיטות את הקשב מהכרעת חמאס.

במישור המדיני, ארגונים בינלאומיים בחסות האו"ם מחזקים את שקרי חמאס באמצעות פרסום דו"חות פסאודו-אקדמיים המבוססים על נתוני חמאס, ומהדהדים את מסריהם. אלה לא נעצרים רק ברמת התודעה, אלא מובילים לפעולות נגד מדינת ישראל. בעקבות הקמפיין, מדינות רבות הודיעו כי יכירו במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, גוף שבו יש רוב אוטומטי נגד ישראל.

הגם שבחלק מהודעות ההכרה במדינה פלסטינית צוין כי חמאס יתפרק מנשקו ולא יהיה חלק מההנהגה הפלסטינית, מהלך זה מעניק בפועל פרס לחמאס על הזוועות שביצע ב-7 באוקטובר, ואף צפוי לחזק מעמדו בקרב האוכלוסייה הפלסטינית, לא רק בעזה אלא גם ביהודה ושומרון על חשבון פת"ח. נדמה כי הממשלות במדינות אלה, ובראשן צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, משתמשות במדינת ישראל כשעיר לעזאזל כדי לרצות את הקולות הרדיקליים במדינותיהם, ומוכנות לבצע שגיאה היסטורית לשם כך.

התנהלות זו תורמת לדמוניזציה של היהודים והישראלים ומתירה את דמם ברחבי העולם. אכן ניתן לראות בהתגברות גילויי אנטישמיות ואירועים של אלימות פיזית קשה נגד יהודים וישראלים, עד כדי מקרי רצח. כיוון שכך, יש לראות במאמצי התודעה של חמאס כעוד נדבך בפעילות הטרור שלהם, ואת הפצת הנרטיבים השקריים הללו כהסתה לטרור.  

יש הטוענים שהמאבק של ישראל על התודעה העולמית נועד לכישלון, כיוון שבלתי אפשרי להתחרות במיליארד וחצי מוסלמים התומכים בנרטיב הפלסטיני. אך האתגר לא טמון באוכלוסייה המוסלמית, שחלקים ממנה דווקא תומכים בישראל כפי שהוכיחו הסכמי אברהם והיחסים העמוקים עם אזרבייג'ן, אלא באנטישמיות הקלאסית. לכן, יש להמשיך להיאבק על האמת, לזכור שהעם היהודי הוא הילידי בארץ ישראל וקיומה של מדינת ישראל מהווה את התקומה של העם היהודי אחרי השואה והגלות, ואת הניצחון על הקולוניאליזם הנוצרי והמוסלמי בארץ ישראל.

יוסף רוזן הוא עמית בכיר במכון משגב לביטחון לאומי, יזם ויועץ גאופוליטי