עבור אזרחי ישראל, אין ספק בכלל: חמאס הוא ארגון טרור אכזרי, שמשתמש באמצעים ציניים ומניפולטיביים כדי לקדם את מטרותיו, גם אם זה אומר לסלף את המציאות בצורה בוטה. מנגד, בעולם הגדול התמונה מורכבת בהרבה. ובכן, לא כולם מכירים את תחבולות חמאס, לא כולם חיים את האימה של 7 באוקטובר, ובעיקר לא כולם יודעים להבדיל בין תיעוד אותנטי לבין תעמולה מחושבת היטב. למעשה, נדמה שדעת הקהל העולמית קונה כמעט כל מה שארגון הטרור מוכר לה.
לא נדרש תחכום רב, לא תחקיר עומק ולעיתים אפילו לא קונטקסט בסיסי. תמונה אחת של ילד רזה, אם בוכייה או הריסות מעלה עשן וזהו - הסיפור כולו כבר סופר. אין שאלות, אין סימני שאלה ואין צורך בצל של ספק. בעידן שבו המציאות נקבעת באינסטגרם ובטיקטוק, חמאס מצליח למכור תעמולה כאילו הייתה אמת מוחלטת והעולם, בעיוורון או בנוחות, פשוט קונה. לא בכדי, אחת הזירות המרכזיות שבהן חמאס פועל היא זירת התודעה הבינלאומית, שם התמונות מדברות חזק יותר ממילים ונתונים.
לוחמי הקומנדו הימי של חמאס | צילום: ארכיון: AFP
עם זאת, נדמה כי בשולי השיח הגלובלי, ישנם גם גופי תקשורת בודדים שהחלו להתפקח, להרים את הראש מעל גלי התעמולה ולהביט בעיניים פקוחות על המציאות. בפרט, תחקיר חדש ומעמיק שפורסם בעיתון הגרמני הנחשב Süddeutsche Zeitung חושף כיצד הארגון עושה שימוש מכוון, עקבי ולעיתים קרובות מתוחכם בתמונות מבוימות, מזויפות או מנותקות מהקשרן, במטרה להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית ולצייר את ישראל כתוקפן אכזרי הפועל נגד אוכלוסייה חפה מפשע.
הכי מעניין
התחקיר הגרמני מתאר פרקטיקה מדוקדקת ומתוזמרת היטב מצד חמאס, שבמסגרתה נבנות סצנות של סבל, רעב וייאוש, במיוחד בקרב ילדים - הכול כדי לעורר הזדהות ולהטות את הנרטיב העולמי לטובתם. לטענת העיתון, חלק מהתמונות שצולמו ושזכו לחשיפה עצומה בכלי תקשורת מרכזיים כמו ה־CNN, ה־BBC ובעטיפת מגזין TIME, אינן מייצגות נאמנה את המציאות בשטח. חלקן כלל לא צולמו בעזה ואחרות מתעדות ילדים חולים במחלות כרוניות, שאינן קשורות כלל למלחמה.
תמונתו של הפעוט מוחמד אל־מעתוק משמשת את הקמפיין השקרי נגד ישראל | צילום: Omar AL-QATTAA / AFP
עזתים עם חבילות הסיוע ההומניטרי שקיבלו במתחם החלוקה החדש באזור רפיח | צילום: AFP
אזרחים עזתים מקבלים חבילות סיוע | צילום: AFP
המון עזתי, כולל נשים וילדים, מתקהל סביב ארבל יהוד וגדי מוזס בעת שחרורם משבי חמאס | צילום: אעבד ראחים יאטיב, פלאש 90
אחת הדוגמאות הבולטות שהוצגו כוללת תיעוד של צלמים המנחים תושבים מקומיים לעמוד כאילו הם בתור לקבלת מזון, בעוד שבפועל מדובר בסצנה מבוימת לחלוטין. לפי העיתון, מטרת התמונות איננה רק להמחיש מצוקה, אלא לייצר מציאות מדומה שתשמש כנשק תודעתי בשירות חמאס. ועוד, העיתון מעלה שאלות קשות על אמינות החומרים שמגיעים מהשטח בעזה וטוען כי "לפחות חלק מהתמונות הוצגו בהקשרים שקריים או מטעים".
לדבריהם, חמאס שולט בתוכן שיוצא מהרצועה כמעט באופן מוחלט, כאשר הוא קובע אילו עיתונאים יקבלו גישה, אילו מקומות יתועדו ומה ייראה לעולם. מומחה לצילום שנשאל על הממצאים טען כי "מדובר בתמונות שלאו דווקא מזויפות במובן הפשוט של המילה, אך רבות מהן מבוימות או מוצגות מחוץ להקשר הנכון. הילד אולי באמת חולה, אך המחלה אינה נובעת מהמלחמה. הסבל הוא אמיתי, אך הדרך בה הוא מוצג היא מגמתית ונועדה לעורר תגובה רגשית חריפה. התמונה מדברת אל הרגש, לא אל ההיגיון".
עוד כתבות בנושא
בהמשך המומחה ביקש להדגיש כי, כאשר מביטים בתמונה שמתעדות לכאורה את המציאות הקשה בעזה, חשוב לבחון לעומק כל פרט ופרט: התאורה, זווית הצילום, המבט של המצולמים - האם הם מביטים לעבר מצלמות או לעבר נקודת חלוקת מזון אמיתית? "חמאס הפך את הבימוי לאמנות", הוא קובע בסוף, "ומטרתו ברורה - לטשטש את זוועות השבעה באוקטובר ולהחליף אותן בתמונות סבל פלסטיני שייכתבו בזיכרון הקולקטיבי של העולם." וזו משימה שבהחלט מצליחה להם.
גם איגוד העיתונאים הגרמני (DJV) הצטרף לביקורת, כשהוא מזהיר את כלי התקשורת המקומיים והבינלאומיים מהסתמכות עיוורת על תצלומים שמגיעים מאזורי לחימה כמו עזה. יו"ר האיגוד, מיקה בוייסטר, ציין: "במלחמה הזו, הכוח של התמונה הפך לנשק של ממש. כל הצדדים, כולל גורמי מודיעין והתקשורת עצמה, משתמשים בתמונות כדי לעצב את התודעה הציבורית. האחריות מוטלת על כולנו לבדוק, לאמת ולסנן את התכנים המגיעים משדה הקרב התודעתי".
העיתון הגרמני Bild הצטרף אף הוא לחקירה, והצביע על מקרה מדאיג במיוחד: אנאס זיאד פאטייה, צלם עצמאי מעזה שזכה להכרה ולשבחים מכלי תקשורת מובילים, התגלה כאחד ממובילי תעשיית הבימוי התודעתית של חמאס. פאטייה, שפועל מטעם סוכנות הידיעות הממשלתית הטורקית Anadolu , מואשם בכך שיצר במכוון תמונות דרמטיות של סבל - לא כתיעוד עיתונאי, אלא ככלי שרת בידי תעמולת חמאס. תזכורת נוספת לכך שלא קיימים היום עיתונאים אמיתיים ברצועה.
וזה לא הכול.לפי Bild, הצלם המדובר שיתף את התמונות יחד עם פוסטים פוליטיים מובהקים נגד ישראל, כגון "פלסטין חופשית" ו"פ**ק ישראל", מה שמטיל צל כבד על האובייקטיביות של עבודתו. "איך זה ייתכן שסוכנויות ידיעות גרמניות ובינלאומיות ממשיכות לפרסם תמונות של אדם שכל כולו פועל לקידום מסר פוליטי חד־צדדי?", תוהה העיתון. "כיצד קרה שכמה מהעיתונים המובילים בעולם מציגים לעיתים תמונות מבוימות - ומוכרים אותן כאמת?", הוסיף.
גלי ההגירה מארצות ערב הרעו את המצב. סטונדטית במחאה פרו־ פלסטינית באוניברסיטה החופשית של ברלין, בשבוע שעבר. | צילום: איי.אף.פי
העיתון הגרמני החליט שלא להסתפק בסוגיות לא פתורות, ולקח את חשיפתו צעד אחד קדימה. למעשה, Bild פנה לסוכנויות צילום וחדשות ברחבי העולם במטרה להבין כיצד הן מתמודדות עם התופעה. התגובה הייתה מהירה מהמצופה. מספר סוכנויות הודיעו מיד כי ינתקו את הקשרים עם הצלם המדובר ויחמירו את תהליכי האימות והבקרה על תוכן חזותי המגיע מאזורים בשליטת חמאס. ללא ספק שיעור חשוב דווקא בתקופה שבה כל תמונה יכולה להפוך לכותרת ראשית שקרית.