בעוד ישראל נאבקת על קיומה בגבולות הארץ, מתנהלת נגדה מלחמה נוספת (ולא פחות מסוכנת) בזירה הבינלאומית: מלחמה על התודעה, על הנרטיב, על עצם האמת. למרות חוסנה הביטחוני של ישראל ולמרות הישגים מרשימים שהושגו בשנים האחרונות, דווקא בחזית הזו, החזית השמינית, חזית ההסברה, נדמה כי המדינה היהודית מפסידה - ובגדול.
בכותרות הראשיות של כלי תקשורת מרכזיים ברחבי העולם מופיעות שוב ושוב תמונות ודיווחים שמאששים, לכאורה, את הטענה כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. אלא שיותר מדי פעמים התברר כי מדובר בזיופים גמורים: תצלומים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, או כאלה שנשלפו מארכיונים של עימותים אחרים, בזירות אחרות ובזמנים אחרים לחלוטין.

עזתים בדרך לצפון הרצועה על דרך רשיד. | צילום: EPA
אלה פרסומים קשים, לעיתים קיצוניים, המציגים את מדינת היהודים באור שלילי במיוחד, כמדינת טרור צמאת דם. ובכל זאת, על אף ההשפעה הדרמטית של הדיווחים הללו על עיצוב דעת הקהל העולמית, רבים מהם כלל לא חלחלו לתודעה הציבורית בישראל. להלן כמה דוגמאות בולטות שהסעירו מדינות ועוררו דיונים נוקבים ברשתות החברתיות, אך כמעט ולא זכו להתייחסות תקשורתית בארץ.
הכי מעניין
אחת התמונות שהשפיעו באופן עמוק במיוחד על השיח הציבורי הבינלאומי סביב סוגיית הרעב ברצועת עזה הייתה תמונתו של הפעוט מוחמד אל־מעתוק, בן שנה וחצי. בתמונה, שהפכה בן־לילה לסמל הרעב ברצועת עזה, נראה מוחמד כשהוא שדוף, עור ועצמות, לבוש חיתול מאולתר משקית אשפה, ונראה כמעט מחוסר הכרה - שוכב בידיה של אמו הקורסת.
את התמונה צילם העיתונאי אחמד אל־אריני, והיא פורסמה במהירות בעיתונים, ערוצי טלוויזיה ואתרי חדשות מהבולטים בעולם - בהם CNN ו־ניו יורק טיימס האמריקניים, וכן סקיי ניוז, הגרדיאן, דיילי מייל, הטיימס ו־BBC הבריטיים. גם דיילי אקספרס הבריטי, הנחשב בדרך כלל לכלי תקשורת פרו־ישראלי, בחר לפרסם את התיעוד.
יומיים לאחר פרסום התמונה, התברר כי מצבו של הפעוט מוחמד אל־מעתוק אינו נובע מרעב, אלא ממחלה גנטית נדירה ממנה הוא סובל. הניו יורק טיימס פרסם הבהרה ברשת X ובה ציין כי הילד סובל ממחלה כרונית, אך צירף בהודעה גם "הערת עורך" שלפיה מצבו הבריאותי הידרדר בעקבות המחסור הגובר במזון ובטיפול רפואי ברצועה - עד כדי תת־תזונה חמורה.
המקרה של עמוד השער בעיתון Il Fatto Quotidiano הגיע עד לפרלמנט האיטלקי. בשער המדובר פורסמה תמונתו של אוסאמה א־ראקב, ילד עזתי החולה בסיסטיק פיברוזיס, שהוצג כקורבן של מדיניות הרעב שישראל לכאורה מפעילה ברצועה. מתחת לתמונה הופיע המשפט: "הזהו ילד?", רפרנס ברור לספר האוטוביוגרפי של ניצול השואה פרימו לוי "הזהו אדם?".
אוסאמה, שחלה עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מטופל מאז 11 ביוני באיטליה, לאחר שפונה מרצועת עזה במסגרת מבצע הומניטרי שאורגן על ידי משרד החוץ האיטלקי בשיתוף פעולה מלא עם מדינת ישראל. בזמן שתמונתו פורסמה בעמוד השער של העיתון, הילד כבר הספיק להתאושש ולהחלים. למרות זאת, גופו שימש כחלק מקמפיין אנטי־ישראלי בוטה ואגרסיבי.
אפילו ג'וזפה קונטה, ראש ממשלת איטליה לשעבר, שיתף ברשתות החברתיות את תמונתו של אוסאמה החולה והאשים את ישראל, בין היתר, בביצוע רצח עם. כאשר נחשף כי מדובר בדיווח שקרי, פרסמה מפלגת "אחים של איטליה" בראשות ג'ורג'יה מלוני ציוץ ובו נכתב: "שוב קונטה מוכיח שהוא מוכן לעשות הכול למען תעמולה, גם אם המשמעות היא לנצל את כאבם של אחרים. זו לא פוליטיקה".
תמונה שבה נראה גבר עזתי מנסה לחלץ חמישה ילדים מהריסות בניין הרוס ברצועה, כבשה את הרשת. היא פורסמה לראשונה בפייסבוק וזכתה לוויראליות יוצאת דופן: הפוסט שותף 82,000 פעמים בשעות ספורות וזכה להתייחסות מצד מספר כלי תקשורת מובילים. התמונה גם הופצה באינסטגרם מלווה בהאשטאג "עזה תחת מתקפה". ברשת, היא שותפה על ידי שגרירות סין בצרפת.
אלא שגם הפעם התברר כי מדובר בפייק מוחלט. צוות צלמים של סוכנות הידיעות AFP בחן את התמונה וזיהה בה סימנים מובהקים לכך שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, ובראשם עיוותים אופייניים בגפיים. כך למשל, כפות רגליו של הילד שמוחזק בידי הגבר נראות בלתי פרופורציונליות, עם אצבעות רגליים מטושטשות וחסרות הגדרה ברורה.
גם אופן האחיזה בילד מעורר חשד: זרועותיו כרוכות סביב צווארו של הגבר באופן לא טבעי, והאזור סביב כתפו הימנית של המבוגר נראה מטושטש. נוסף על כך, ניתן להבחין שבגדיו של הילד מתמזגים בצורה לא תקינה עם חולצתו של הגבר - סימן מובהק נוסף לכך שהתמונה נוצרה באמצעים מלאכותיים. לדברי מומחים, אין מקום לספק: התמונה שהופצה ברשתות עברה מניפולציה דיגיטלית.
העיתון האמריקאי וושינגטון פוסט פרסם תיקון לכתבה שפורסמה רק יומיים קודם לכן, ובה נכתב כי "למעלה מ־31 פלסטינים נהרגו מירי של כוחות ישראליים סמוך למרכז חלוקת סיוע בעזה". הכתבה, שזכתה ליותר משני מיליון צפיות, הפכה לאחת הנקראות ביותר באתר, אך לדברי העיתון עצמו - היא לא עמדה ב"סטנדרטים של האובייקטיביות הנהוגים במערכת".
בציוץ שפורסם ברשת X, הבהיר הוושינגטון פוסט כי בכתבה לא צוין אם האחריות לירי שיוחסה לישראל נמסרה על ידי משרד הבריאות של עזה הפועל תחת חמאס או שמדובר במידע שאומת באופן עצמאי. אלא שבשלב הזה, הידיעה כבר הספיקה להתפשט ברחבי העולם: כותרות דומות הופיעו בפריים־טיים של CNN ,BBC ועד כלי תקשורת בינלאומיים מובילים.
עוד כתבות בנושא
הכתבה אמנם כללה גם את גרסתה של ישראל, שלפיה תחקיר ראשוני של צה"ל העלה כי לא בוצע ירי לעבר אזרחים, אך גרסה זו לא זכתה לבמה מספקת. למעשה, נוצר רושם ודאי ושגוי באשר למעורבות ישראל באירוע. וזה לא הכול: כל הכותרות שציטטו את הכתבה המקורית שפורסמה על ידי וושינגטון פוסט, הציגו עמדה חד־משמעית וללא הסתייגות.
בעידן הבינה המלאכותית, אינספור תמונות וסרטונים מזויפים הופכים לוויראליים ברשת. הרשימה ארוכה מכדי למנות את כולה, אך רק בשבועות האחרונים הופצו כמה מקרים חריגים במיוחד. בין היתר, פורסמה תמונה של חייל ישראלי שמצייר גרפיטי על קיר של מסגד הרוס וכן תיעוד נוסף שבו נראים חיילים ישראלים מחייכים אל המצלמה כשהם מניפים שני דגלים - האחד של ישראל, והשני של דאעש.
ועוד: תיעוד של ילד עזתי שנפגע מפצצת זרחן שצה"ל שחרר מעל הרצועה, תמונה של מלך דנמרק פרדריק העשירי משתתף בהפגנה פרו־פלסטינית בקופנהגן ומניף את דגל פלסטין, תצלום של קשיש עזתי פצוע על כיסא גלגלים עם שלוש רגליים, זוג פלסטיני עומד מול חורבות הבית שבו גידלו את ילדיהם ונכדיהם, ילד פלסטיני ישן לצד קבר הוריו ושטר כסף פלסטיני משנת 1929.

עיתונאי AFP מסקר את המלחמה בתוך רצועת עזה | צילום: AFP
כל אלה מופצים ברשתות החברתיות בעוצמה אדירה, כשהם מלווים באפקט רגשי חזק ובאמצעים ויזואליים מרשימים, לעיתים קרובות בעזרת בינה מלאכותית. התוצאה היא מצג שווא מתמשך, שקר שמתחפש לאמת ונוגע בלבבות מיליונים ברחבי העולם. בתוך המערבולת הזו, מדינת ישראל מוצאת את עצמה בפיגור מתמשך בזירת ההסברה. הרי ידוע שבמלחמת התודעה, לא תמיד מנצח מי שדובר אמת.