בעוד בכנסת מתקשים כבר לא מעט שנים לייצר שיתופי פעולה ענייניים חוצי מחנות פוליטיים, בשלטון המקומי מתקיימים לא מעט שיתופי פעולה בין רשויות שונות ומגוונות לטובת החיים עצמם. אחת הדוגמאות הבולטות היא האשכולות האזוריים שפועלים בעשור האחרון ברחבי מדינת ישראל ומייצרים שיתופי פעולה בין ערים למועצות אזוריות בעלות אופי מגוון, ובין רשויות מקומיות יהודיות וערביות.
בעוד חודש ימלאו עשר שנים לחקיקה שעיגנה את מודל האשכולות האזוריים בישראל כאיגודי ערים. מה שהחל כניסוי לשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות הפך למערך של 12 אשכולות, המאגדים כ־180 רשויות, ומנהלים פעילות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.
עוד טורים של אלישיב רייכנר
המניע העיקרי להקמת האשכולות הוא לא חברתי אלא קודם כול כלכלי. במדינת ישראל יש 259 רשויות מקומיות, ואין הצדקה כלכלית שכל רשות תרכוש לבדה שירותים, תפַתח תשתיות ותתחרה לבדה על תקציבים והשקעות. רבות מהרשויות קטנות עם תקציבים קטנים וכוח אדם מצומצם, והיכולות המוגבלות שלהן פוגעות קודם כול בתושבים שלהן. מכיוון שהניסיונות של משרד הפנים לאחד רשויות לא עלו יפה, האלטרנטיבה שנותרה היא לעודד התאגדויות של הרשויות כדי לפעול יחד ככוח כלכלי אזורי, לחסוך כסף ציבורי ולפתח מנועי צמיחה שחוצים גבולות מוניציפליים.
הכי מעניין
לא במקרה, האשכולות שפעילותם משמעותית נמצאים בפריפריה הצפונית והדרומית של ישראל. באזורים מרובי אתגרים ומעוטי הכנסות, ההתאגדות נדרשת יותר וגם משתלמת יותר. אחד האשכולות הוותיקים הוא אשכול נגב מערבי. 12 רשויות בחרו להשתייך לאשכול, וכיום הוא כולל את הערים היהודיות שדרות, אופקים ונתיבות, את הערים הבדואיות רהט ולקיה, את מועצות העוטף ואת להבים, בני שמעון, ומרחבים. האשכול מספק לרשויות פתרונות לאיסוף פסולת רגילה ופסולת חקלאית. הוא היה שותף בהקמת מערך וטרינריה אזורי, מרכז מצוינות אזורי ללימודי פיזיקה, ו"אגרונגב" – מרכז שמטמיע פתרונות טכנולוגיים בקרב החקלאים באזור. בנוסף פועל האשכול לחיזוק שירותי הרפואה ותחום התיירות בנגב המערבי. בעשר שנות פעילותו סיפק האשכול שירותים בהיקף של כ־75 מיליון שקל בשנה, חסך לרשויות כ־13.15 מיליון שקל בשנה בתחום איסוף הפסולת, וגייס כ־45.5 מיליון שקל לפיתוח מיזמים כלכליים.

בלה אלכסנדרוב | צילום: דוד בכר
בלה אלכסנדרוב, מנכ"לית האשכול מאז קיץ 2025, רואה בו לא רק אמצעי לחיסכון כלכלי אלא גם מודל לקידום תפיסה של אזוריות וביזוריות של השלטון המרכזי. "אנחנו מדינה ריכוזית מאוד", היא מסבירה. "כמעט כל המיסים שלנו הולכים למדינה, והמס שהולך לרשות המקומית הוא קטן מאוד. ראשי רשויות נזקקים לתקציבים מהמדינה כמעט לכל מהלך, ורמת השליטה של משרדי הממשלה ברשויות היא גדולה. מכיוון שאי אפשר לעשות ביזור ל־259 רשויות, האשכולות הם הפתרון".
אלכסנדרוב סבורה שהאשכולות הם פתרון יעיל וטוב גם לחלק גדול מהמשברים הלאומיים, יותר מאשר הקמת רשות או מנהלת ייעודיות. במקרה של הנגב המערבי היא סבורה כי למרות היתרונות שבהקמת מנהלת תקומה, לטווח ארוך הפתרון הוא לא בהארכת פעילותה אלא בהטמעת פעילותה בתוך המנגנון של האשכול. "האשכול הוא הבית הטבעי להמשיך ללוות את הרשויות בתהליך השיקום. כבר היום האשכול הוא הגוף המבצע של רבים מהמיזמים של תקומה".
אף שעיקר פעילותם של האשכולות היא בתחום הכלכלי, לאשכולות יש גם פוטנציאל חברתי. האשכול עשוי להיות כלי יעיל למציאת הטוב האזורי המשותף, ולהוות זירת חיבור בין רשויות שכנות ופלטפורמה לקידום חיים משותפים. בחורף שעבר, בעיצומה של תקופת מתיחות בין החברה הבדואית ליהודית בנגב, יזמו ראשי האשכולות של הנגב המזרחי והמערבי מפגש בעיר רהט בהשתתפות 15 ראשי רשויות מהאזור, ערבים ויהודים. בהובלת בני ביטון, יו"ר אשכול נגב מזרחי, ואלון דוידי, יו"ר אשכול נגב מערבי, התחייבו המשתתפים להוביל יחד מהלכים למיגור תופעת הפשיעה, להשקיע בתוכניות חינוכיות, לחזק את המשטרה ולדרוש טיפול לאומי בתופעת האלימות.
טורים נוספים של אלישיב רייכנר
ועם זאת, לצד ההצלחות יש להודות שהפוטנציאל של האשכולות רחוק ממימוש. ביוני האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח על פעילות האשכולות האזוריים. מהדו"ח עולה שפעילות האשכולות מביאה למימוש חלקי בלבד של המטרות שלשמן הוקמו. רוב מוחלט של תקציבי האשכולות הושקעו עד כה בפינוי פסולת, תברואה ושירותי הסעות. משרד המבקר קיים גם סקר בקרב 177 רשויות שמשתייכות לאשכולות. כ־69% מכלל המשיבים סברו כי האשכול לא תרם כלל, או תרם במידה מועטה או בינונית, לשיפור השירותים הניתנים לתושבי הרשות המקומית, וכ־79% מכלל המשיבים השיבו כי השתתפות הרשות המקומית בפעילויות האשכול לא הובילה כלל או הובילה במידה מועטה או בינונית להתייעלות באספקת השירותים המוניציפליים. כ־51% מהמשיבים ענו כי פעילות האשכול האזורי לא תרמה כלל או תרמה במידה מועטה או בינונית לפיתוח האזוריות.
עיקר הטענות של מבקר המדינה בדו"ח מופנות כלפי משרד הפנים. תהליך הסדרת פעילות האשכולות האזוריים על ידי תיקון חקיקה והחלטות ממשלה עדיין לא הושלם. משרד הפנים גם לא קבע מנגנוני בקרה פנימיים לפעילות האשכולות כמקובל בגופים ציבוריים דומים, ולא קבע מדדים קבועים, רוחביים וסדורים לבחינת פעילותם.
אלכסנדרוב מסכימה שנקודת החולשה של האשכולות היא חוסר הבהירות באשר לסמכויותיהם. "לשר הפנים הבא אני אומרת: אחרי עשור לשיטת האשכולות, הגיע הזמן להפוך את השותפות האזורית למדיניות קבועה של מדינת ישראל. אני מצפה משר הפנים להוביל את השלב הבא בעצמו, לגבש עם ראשי הרשויות תוכנית רב־שנתית, להגדיר אילו סמכויות נכון להפעיל במשותף, ולתת לאשכולות תקציב יציב שיאפשר להם לתכנן קדימה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים מברך על קיום הביקורת על האשכולות האזוריים, למד את דו"ח המבקר ובכוונתו ליישם את עיקרי ההמלצות העולות ממנו. בכוונת המשרד לקיים סקר שביעות רצון עיתי בקרב הרשויות במטרה לזהות פערים וחוזקות. במקביל פועל המשרד לגיבוש יעדים ומדדים לבחינת תרומתם של האשכולות, על מנת ללמוד ולשפר את המענים שהם מספקים ואת הכלים העומדים לרשותם. בימים אלה מוביל המשרד מהלך אסטרטגי לחיזוק האשכולות האזוריים ולקידום תפיסת האזוריות בישראל בעשור הבא".
טורים נוספים של אלישיב רייכנר




