ראשי המפלגות שמתקשים לשבת יחד, יכולים ללמוד בנושא הזה מראשי הרשויות בנגב. כולם – ראשי הערים וראשי המועצות האזוריות, יהודים ובדואים, אנשי שמאל וימין – חתמו השבוע על אמנה משותפת שבה התחייבו לחבר כוחות ולבנות את הנגב כמרכז החדש של ישראל.
האמנה שיזמה תנועת אור גובשה לקראת הבחירות, מתוך כוונה להגיש אותה לממשלה החדשה שתוקם. במסמך מזהירים ראשי הרשויות שהנגב נמצא בשעה גורלית. "כשהנגב – 60% משטח המדינה – הולך ונחלש, מדובר בפגיעה ביטחונית, כלכלית וחברתית, שמסכנת את עצם קיומנו כאן, בכל המדינה", נכתב באמנה.
האמנה קוראת לגבש בהקדם תוכנית לאומית רב־שנתית ומקצועית לפיתוח הנגב והגליל, שתכלול השקעה ארוכת טווח בתשתיות, דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות, תחבורה ותרבות. "ראשי הרשויות הבינו שאם הם לא מתאחדים, הנגב הולך למקום מאוד לא טוב", אומר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור. פלמר מבהיר שלא מדובר רק במסמך עם חתימות, אלא בתחילתו של מאבק נחוש. לדבריו, אם הממשלה העתידית לא תפעל ליישום מיידי ומלא של חזון ארוך־טווח לנגב, השלבים הבאים יהיו השבתת רשויות, עלייה למחאה בירושלים ופעולות נוספות.
הכי מעניין
בהקשר הזה צריך לומר שאחת הבעיות של הנגב היא שהוא נמצא בקונצנזוס. כולם מסכימים שצריכים לפתח את הנגב בתשתיות ולהגדיל באופן משמעותי את כמות התושבים בו. כולם מסכימים שצריכים להסדיר את הפזורה הבדואית, ולחזק את המשילות. הבעיה היא שאף מפלגה איננה מציבה את המשימות הללו בראש סדרי העדיפויות שלה. הממשלה היוצאת השקיעה בעיקר בשיקום הנגב המערבי לאחר שבעה באוקטובר, אבל עשתה מעט מדי בשאר אזורי הנגב והערבה. היא גנזה את הבטחתה להקים שדה תעופה משלים בנבטים, לא סללה אפילו מטר אחד בכביש 6 דרומה, לא חנכה אף מסילת רכבת חדשה, לא הקימה יישוב אחד חדש בנגב מבין היישובים שאושרו להקמה, לא העניקה לבירת הנגב הטבות שיבלמו את ההגירה השלילית ממנה, ואף שבלמה בנייה לא חוקית באמצעות הריסת אלפי בתים חדשים, היא הסדירה מעט מדי מקבצים בפזורה שכוללת קרוב ל־100 אלף תושבים.
לא רק ראשי הרשויות מרימים לממשלה דגל אדום בנוגע לנגב, אלא גם התושבים. ביום שני הקרוב תתקיים במדרשת בן־גוריון ועידת בן־גוריון בנגב, של עיתון מקור ראשון והמכון למורשת בן־גוריון. במסגרת הוועידה יוצג גם הדו"ח לזקן לשנת 2026, יוזמה משותפת של קרן מיראז׳, המועצה האזורית רמת הנגב ואוניברסיטת בן־גוריון, בשיתוף עם תנועת "עתיד לעוטף" ועמותת אג׳יק. הדו"ח מציג תמונת מצב עדכנית של היקף ההשקעה הממשלתית בנגב ומגמותיה, ומשמש כלי בקרה ציבורי וממשלתי לפיתוחו.
ממצאי הדו"ח מראים שהתושבים בכל אזורי הנגב מעריכים את תפקוד הממשלה בכל הנוגע לאזור מגוריהם כנמוך. 66% מהנסקרים חשים שקולם אינו נשמע אצל מקבלי ההחלטות. התסכול אינו נוגע רק לטיב השירותים עצמם, אלא גם לשאלה אם התושבים רואים קשר ברור בין החלטה, ביצוע ושינוי בחייהם. הממצאים מצביעים על נתק, ברמות שונות, בין ההחלטות ובין המציאות בשטח.
מהדו"ח עולה גם שרוב תושבי הנגב רוצים אומנם להישאר לגור באזור למרות הקשיים וחוסר האמון בממשלה, אבל קיימת שכבה רחבה של תושבים שעשויים להחליט לעזוב. הבעיה היא שהגירה כזו עלולה לשנות לאורך שנים את האופי הדמוגרפי של אוכלוסיית הנגב. על פי מאפייני השוקלים לעזוב את הנגב, האוכלוסייה שתישאר בו עלולה להפוך לפחות צעירה ופחות משכילה, דבר שיפגע בפיתוחו הכלכלי של האזור.
לא משנה איזו ממשלה תקום, אם תקום, בשבועות הקרובים, הנגב וגם הגליל חייבים לקבל מקום בולט בסדרי העדיפויות שלה. הזמן לא עובד לטובתנו.
עוד כתבות בנושא
