המטפלים בספארי רגילים לחשוב על דרכים חדשות לעורר את סקרנותם של בעלי החיים, אבל הפעם החליטו לנסות משהו קצת אחר: הופעה חיה במיוחד עבור הג'ירפות.
רותם גבאי, בת 27 מפתח תקווה, עובדת כמטפלת בסוואנה בספארי. לצד עבודתה עם בעלי החיים היא גם זמרת, ואף השתתפה בעונה הרביעית של תוכנית הטלוויזיה "דה וויס". בספארי הסתקרנו לדעת כיצד יגיבו הג'ירפות לשירה חיה, וביקשו מגבאי לשיר להן במסגרת פעילות העשרה.
פעילויות העשרה הן חלק משגרת הטיפול בבעלי החיים בספארי. מטרתן לחשוף את בעלי החיים לגירויים חדשים ומגוונים, לעורר את סקרנותם ולעודד אותם להתעניין בסביבה שבה הם נמצאים. הפעם, במקום גירוי שגרתי, הקול של גבאי היה זה שמילא את חצר הג'ירפות.
הכי מעניין
והג'ירפות אכן הבחינו במתרחש. בסרטון שפרסם הספארי אפשר לראות את תגובתן, ובמיוחד את דניאלה, שהפגינה סקרנות מיוחדת: היא התקרבה אל גבאי ונשארה במקום בזמן השירה.
בספארי סיכמו את המפגש בחיוך: אם היה צריך לבחור את "המעריצה הכי קשובה בקהל", נראה שדניאלה כבר זכתה בתואר.
ההשפעה של מוזיקה על בעלי חיים כבר נבדקה בשורה של מחקרים, והתוצאות מראות שהיא בהחלט יכולה להשפיע על התנהגותם – אבל לא תמיד באותה צורה. במחקר שנערך בכלבים ששהו בבית מחסה, למשל, השמעת מוזיקה קלאסית במשך כמה שעות ביום לוותה בשינויים התנהגותיים ופיזיולוגיים שהתאימו לירידה ברמת המתח: הכלבים בילו יותר זמן בשכיבה או בישיבה, נבחו פחות ועמדו פחות.
כלבים. | צילום: David Cohen/Flash90
מחקרים בפרות מצאו גם הם השפעות אפשריות: במחקר על פרות הולשטיין, חשיפה ממושכת למוזיקה קלאסית נקשרה לרמות נמוכות יותר של מדד הורמונלי הקשור למתח ולתנובת חלב גבוהה יותר, ואילו מחקר אחר מצא שמוזיקה בזמן החליבה השפיעה על התנהגות הפרות ועל מדדי מתח, גם כשלא נמצא שינוי מובהק בכמות החלב. החוקרים מדגישים עם זאת שההשפעה תלויה במין, בסביבה ובסוג הצליל, ולכן אי אפשר להסיק שמוזיקה מסוימת מרגיעה את כל בעלי החיים באותה מידה.
אילוסטרציה. | צילום: יוסי אלוני
אחד הממצאים המעניינים בתחום הוא שלעתים בעלי חיים מגיבים דווקא למוזיקה שמתאימה לעולם הקולי שלהם, ולא בהכרח למוזיקה שבני אדם אוהבים. במחקר שבו הושמעה לחתולים מוזיקה שחוברה במיוחד עבורם, תוך שימוש בטווחי תדרים ובמקצבים שנועדו להתאים לתקשורת הטבעית שלהם, החתולים גילו בה יותר עניין והגיבו אליה מהר יותר מאשר למוזיקה שנכתבה לבני אדם.
במחקר אחר, שנערך בקופי טמרין, הקופים כמעט שלא הגיבו למוזיקה אנושית, אבל שינו את התנהגותם כאשר הושמעה להם מוזיקה שנבנתה על בסיס מאפיינים של הקולות שמפיקים בני מינם: קטע שהתבסס על קולות איום הגביר עוררות, ואילו קטע שהתבסס על קולות חברתיים נקשר לירידה בפעילות ולהתנהגות רגועה יותר. סקירות מדעיות בתחום מצביעות לכן על אפשרות שהשאלה איננה רק אם בעל חיים "אוהב מוזיקה", אלא עד כמה הצלילים, הקצב והתדרים מתאימים למערכת השמיעה ולתקשורת הטבעית של אותו מין.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
