משבר הכליאה בישראל הגיע בשנת 2025 לשיא חדש, כך נחשף הבוקר (רביעי) בדו"ח הסנגוריה הציבורית לשנה החולפת, שמציג תמונה קשה של צפיפות חריגה, פגיעה בזכויות בסיסיות ותנאי מחיה ירודים במתקני הכליאה. לפי הדו"ח, מצבת הכלואים בישראל עומדת כיום על יותר מ-23,200 בני אדם, הרבה מעבר לתקן הכליאה הקבוע בחוק, העומד על 16,300 בלבד.
הנתונים שמציגה הסנגוריה מדאיגים במיוחד: כ-61% מהכלואים מוחזקים בשטח מחיה שאינו עומד בהוראות הדין, וכ-4,400 כלואים נאלצים לישון על מזרנים על הרצפה, ללא מיטה. נציגי הסניגוריה הציבורית ערכו במהלך השנה עשרות ביקורים רשמיים במתקני הכליאה, שבהם תועדו תנאי תברואה ירודים, מחסור בציוד בסיסי ופגיעה קשה בבריאותם הפיזית והנפשית של הכלואים.
בסנגוריה מדגישים כי ללא צעדים מיידיים לצמצום מספר הכלואים, לא ניתן יהיה להתמודד עם המשבר. בין הצעדים שעליהם ממליץ הדו"ח: הרחבת השימוש בחלופות מאסר, קידום ענישה בקהילה, הפחתת השימוש במאסרים קצרים, צמצום מעצרים מיותרים והגברת השימוש בשחרור מוקדם במקרים המתאימים.
הכי מעניין
לפי הסנגוריה, אחת המגמות הבולטות בשנת 2025 היא הרחבת סמכויות האכיפה, בין היתר בצל מצב החירום. בדו"ח נטען כי כלים קיצוניים שמקורם בתחום הביטחוני מיובאים בהדרגה אל התחום הפלילי האזרחי, באופן שעלול לפגוע בזכויות אדם. הסנגוריה מתריעה מפני שימוש בהגדרות עמומות שעלולות להוביל לאכיפה סלקטיבית ולפגיעה בעיקרון החוקיות. לצד הביקורת, הדו"ח קורא לקדם יוזמות חקיקה לשם חיזוק זכויות נחקרים, ובראשן עיגון הזכות לנוכחות סנגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלויות. הסנגוריה קוראת גם לייעל את ההליך הפלילי ולהפחית את העומס על מערכת המשפט, תוך שמירה על זכויות החשודים והנאשמים.
עוד כתבות בנושא
התביעה חזרה מ-1,273 כתבי אישום
בשנת 2025 ייצגה הסנגוריה הציבורית ב-124,998 הליכים, מהם 31,677 הליכים מסוג תיק פלילי. בעקבות עבודת הסנגורים הציבוריים חזרה התביעה במהלך השנה מ-1,273 כתבי אישום, שהם כ-8.7% מכלל התיקים הפליליים שהסתיימו.
חזרה מכתב אישום נעשית לרוב בעקבות פנייה של הסנגור לתביעה, בצירוף טענות משפטיות או עובדתיות משמעותיות. בין היתר מדובר בטענות לקשיים ראייתיים, נסיבות אישיות חריגות, קיומן של חלופות להליך הפלילי או טענת "זוטי דברים", כלומר מעשה קל ערך שאין בו עניין ציבורי המצדיק ניהול הליך פלילי.
כך למשל, כתב אישום שייחס לנאשם עבירת איומים בוטל לאחר שנקבע כי הדברים נאמרו מתוך מצוקה רגעית, על רקע מחאה רועשת שהתקיימה סמוך לביתו בשעת לילה, בזמן שבנו הפעוט התקשה לישון. במקרה אחר, התביעה חזרה בה מכתב אישום נגד נאשם בן 57 שנחשד בגניבת מוצרי בשר בשווי 350 שקלים מסופרמרקט, לאחר שהסנגוריה העלתה טענת "זוטי דברים".
בנוסף, אחד ההישגים המרכזיים שמציינת הסניגוריה בדו"ח הוא קבלת עתירה לבג"ץ בנושא חיפוש בטלפונים ניידים. הסנגוריה עתרה נגד פרקטיקה שנוהגה במשטרה ועוגנה בהנחיית פרקליט המדינה, שאפשרה לערוך חיפוש בטלפונים של נחקרים ללא צו שיפוטי, ורק על בסיס הסכמתם.
בעתירה נטען כי הסכמת נחקר אינה יכולה להחליף את דרישת הצו השיפוטי הקבועה בחוק. עוד נטען כי במערכת היחסים שבין חוקר לנחקר קיים קושי ממשי לקבל "הסכמה מדעת", במיוחד לנוכח היקף המידע האישי האגור כיום בטלפון חכם - שיחות, תמונות, התכתבויות, מחשבות, קשרים אישיים וסודות פרטיים. בג"ץ קיבל את העתירה והוציא צו מוחלט המורה על ביטול הפרקטיקה המשטרתית וההנחיה שהתירה אותה.
297 תלונות על אלימות שוטרים
במהלך שנת 2025 הגישה הסנגוריה הציבורית 297 תלונות על אלימות שוטרים בתיקים שבהם ייצגה. לפי הדו"ח, שימוש מופרז בכוח כבר במפגש הראשוני עם שוטר אינו גורם רק לנזק פיזי, אלא עלול לפגוע בזכויות החשוד ובהגינות ההליך כולו.
באחד המקרים בוטל כתב אישום לאחר שהנאשם תועד כשהוא מוטל על הקרקע ושוטרים חובטים בו ומקללים אותו, ללא הצדקה חוקית. במקרה אחר, בירושלים, שוחרר אדם ממעצר לאחר שטען כי הוכה בתחנת המשטרה בעקבות תיעוד שערך לשוטר שביצע חיפוש בביתו. בית המשפט הורה להעביר את העניין למח"ש.
בשנת 2025 ייצגה הסנגוריה הציבורית ב-31,192 הליכי מעצר לצורכי חקירה. הדו"ח מתריע מפני שימוש רחב מדי בסמכות המעצר, כאשר חלק משמעותי מהעצורים משתחררים בתוך 24 שעות בתנאים שניתן היה לקבוע כבר בתחנת המשטרה.
שיעור הפניות מהמשטרה לייצוג לפני חקירה עלה ל-77.3%, לעומת 76.4% בשנת 2024. בסנגוריה מדגישים כי נוכחות סנגור בשלבים הראשונים של ההליך היא קריטית להגנה על זכויות החשוד.
עוד כתבות בנושא
חשש ל"קרימינליזציה" של אנשים עם מוגבלויות
הדו"ח מתייחס גם לייצוג אנשים עם מוגבלויות. במהלך השנה ייצגה הסנגוריה 736 נאשמים עם מוגבלות שכלית או נפשית, שעניינם הסתיים באפיק מותאם למוגבלות. ב-488 מקרים הופסקו ההליכים בשל אי כשירות לעמוד לדין, וב-248 מקרים ניתן זיכוי מחמת אי שפיות הדעת.
בעקבות ההליכים ניתנו 370 צווים לאשפוז כפוי ו-301 צווים לטיפול מרפאתי. ב-65 מקרים לא הוצא צו, בשל היעדר צורך רפואי או קיומו של הליך טיפולי כפוי אחר.
בסנגוריה מתריעים מפני המשבר העמוק בתחום הפסיכיאטריה והמחסור במומחים, שמובילים לעיכובים במתן חוות דעת ולהארכות מעצר מיותרות. בדו"ח מזהירים מפני המשך תופעת ה"קרימינליזציה" של אנשים עם מוגבלויות, וקוראים לחיזוק המענים הטיפוליים והשיקומיים במקום ניהול הליכים פליליים שאינם מתאימים למצבם.
הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד כנען, מסרה: "במדינת ישראל יש יותר מדי מעצרים ומאסרים קצרים דווקא בגין מעשים קלי ערך. בתי הכלא עולים על גדותיהם, עד כי רשויות הביטחון משחררות עצורים בשל העדר מקום, אבל רשויות האכיפה הפלילית ובראשן הפרקליטות מסרבות להביא זאת בחשבון. מדיניותן המחמירה פוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות אשר נזקקות בעיקר לטיפול ורווחה ולא לכליאה".
שר המשפטים, יריב לוין: "נוכח הכוח הרב המופקד בידי רשויות החקירה והתביעה, בולטת חשיבותה של הסנגוריה הציבורית כגורם מקצועי עצמאי, ביקורתי ומאתגר, התורם לאיזון המערכת ולהגנה על זכויות הפרט. פועלה של הסנגוריה למען חשודים ונאשמים הוא ביטוי למחויבות עמוקה לצדק, לחירות ולשוויון בפני החוק במדינת ישראל".