דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) קובע כי אחד הכשלים המרכזיים במענה הרפואי לטבח שמחת תורה של חמאס היה אופן ויסות הפצועים בין בתי החולים. לפי הדו"ח, בעוד שבתי החולים סורוקה וברזילי הוצפו במאות נפגעים כבר בשעות הבוקר, בתי חולים במרכז הארץ דיווחו כי נערכו לקלוט פצועים, אך לא הופנו אליהם די נפגעים. המבקר קובע כי קבלת החלטות מוקדמת יותר הייתה עשויה להפחית את העומס בדרום ולשפר את הטיפול בפצועים.
מהדו"ח עולה כי כבר עד השעה 9:00 הגיעו כ-100 פצועים לסורוקה ולברזילי יחד. למרות שמנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל שירותי בריאות כללית וחמ"ל הבריאות הלאומי היו מודעים לעומסים כבר בשעות הבוקר, ולמרות שבית החולים ברזילי ביקש להתחיל בוויסות שניוני (הליך העברת פצועים לבתי חולים פנויים יותר) כבר בשעה 8:45 וסורוקה ביקש בשעה 10:00 שלא להפנות אליו עוד פינויים מוסקים, הרשות העליונה לאשפוז התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00.
המבקר קובע כי אחד הגורמים המרכזיים שפגעו ביכולת לנהל את העומס היה היעדר תמונת מצב מלאה במשרד הבריאות. לפי הדוח, לחמ"ל הבריאות הלאומי לא הייתה גישה בזמן אמת למידע המלא שהיה בידי מד"א, ובהם נתונים על מיקום האמבולנסים, מספר הקריאות, הזירות הפעילות והעומסים בשטח. גם מערכות המידע של משרד הבריאות לא סיפקו תמונת מצב עדכנית על מצב מחלקות האשפוז, חדרי הניתוח, יחידות הטיפול הנמרץ, מלאי מנות הדם וזמינות כוח האדם בבתי החולים. המבקר מציין כי ללא מידע כזה התקשו מקבלי ההחלטות לבצע ויסות מושכל של הפצועים ולנהל את משאבי מערכת הבריאות בזמן אמת.
הכי מעניין
המבקר מציין כי אמנם התקיים קשר רציף בין בכירי משרד הבריאות לאורך שעות הבוקר, אולם לנוכח ממדי האירוע היה על הרשות להתכנס מוקדם ככל האפשר, לגבש מדיניות מסודרת ולהנחות את כלל מערכת הבריאות כיצד לנהל את פינוי הפצועים. לדבריו, "היעדר החלטה מסודרת בשלב מוקדם פגע בניהול המשאבים הלאומי".
עוד כתבות בנושא
עוד קובע המבקר כי למשרד הבריאות כלל לא היה נוהל ייעודי לוויסות ראשוני של נפגעים באירוע רב-נפגעים. כתוצאה מכך, לא הייתה חלוקת אחריות ברורה בין הגופים השונים ולא נקבעה מדיניות מסודרת להפניית הפצועים כבר משטח האירוע. המבקר מדגיש כי דווקא הוויסות הראשוני הוא הכלי היעיל ביותר למנוע עומסים בבתי החולים ולחלק את הנפגעים באופן מושכל בין המרכזים הרפואיים.
בביקורת נכתב כי אף שהרשות העליונה לאשפוז אחראית לקביעת מדיניות ויסות הנפגעים, היא כלל לא קיימה דיון בשאלה האם להרחיב כבר בבוקר את יעדי הפינוי מעבר לסורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד. המבקר סבור כי דיון כזה היה עשוי להביא לכך שפחות פצועים היו מגיעים לבתי החולים בדרום, להפחית את העומס על הצוותים הרפואיים ולקצר את זמני ההמתנה של הפצועים לקבלת טיפול.
הדו"ח חושף גם עיכובים משמעותיים בוויסות השניוני: העברת פצועים מבתי החולים העמוסים לבתי חולים אחרים. מתוך 624 הפצועים שהגיעו לסורוקה, 121 בלבד הועברו בהמשך לבתי חולים אחרים. עד השעה 14:00 ווסתו שבעה פצועים בלבד, ועד השעה 16:00 עמד מספרם על 19 בלבד. גם בברזילי חלפו כשלוש וחצי שעות מרגע שבית החולים ביקש להתחיל בוויסות שניוני ועד שהמהלך החל בפועל.
המבקר מצביע גם על תיאום לקוי בין משרד הבריאות, פיקוד העורף, מד"א וחברות האמבולנסים הפרטיות. לדבריו, אי-הבהירות באשר לזהות הגוף האחראי להקצאת אמצעי הפינוי הביאה לעיכובים בשימוש באמבולנסים זמינים ולניצול חלקי של יכולות הפינוי. עוד נמצא כי עד לפרוץ המלחמה לא הוסדר כלל שילובן של חברות האמבולנסים הפרטיות בשעת חירום, למרות המלצות קודמות של ועדות מקצועיות ושל מבקר המדינה.
נתוני המבקר מלמדים כי חלק ניכר מהפצועים נותרו במשך שעות בבתי החולים העמוסים לפני שהועברו. יותר מ-40% מהפצועים שווסתו מסורוקה ומברזילי לבתי חולים אחרים שהו בהם למעלה מחמש שעות לפני שהועברו, בעוד שכשליש בלבד הועברו בתוך שלוש שעות מקליטתם.
מבקר המדינה טוען למעשה כי הליך ויסות הפצועים בשמחת תורה "לא היה מוסדר דיו", וכי "העיכובים בקבלת ההחלטות, היעדר הנהלים והתיאום הלקוי בין הגופים השונים פגעו ביכולתה של מערכת הבריאות לחלק את העומס בין בתי החולים באופן מיטבי". לדבריו, יש להסדיר בהקדם את תחומי האחריות, נהלי הוויסות ושיתוף הפעולה בין כלל הגורמים, כדי להבטיח שבאירוע חירום עתידי ינוצלו משאבי מערכת הבריאות באופן מיטבי. כפי שעולה גם מדו”ח מבקר המדינה, המענה שניתן היה מענה מציל חיים, ורבים מהפצועים חבים את חייהם לצוותים הרפואיים שפעלו תחת אש ובתנאי עומס קיצוניים.
תגובת משרד הבריאות: "הצלחת הטיפול הרפואי הוכחה במבחן התוצאה: בתי החולים פעלו תחת עומס חריג, גילו גמישות תפקודית גבוהה, והיוו גורם מכריע בהצלת חייהם של רבים מהנפגעים, ביטוי לעוצמתה ולמחויבותה של מערכת הבריאות גם בתנאים הקשים ביותר".
"מערכת הבריאות כולה התגייסה, צוותי בתי החולים ובראשם המרכזים הרפואיים סורוקה וברזילי, צוותי כוחות ההצלה ועובדי משרד הבריאות, ופעלה באומץ, במסירות ובשליחות, תוך סיכון אישי, כדי להציל חיים".
עוד נכתב בתגובת המשרד: "הדו"ח מצביע על פערים בממשקי העבודה ובניהול האירוע בתנאי אי-ודאות מבצעית ומודיעינית מורכבת, שהקשו על גיבוש תמונת מצב ועל הפעלה סדורה של המענים. משרד הבריאות מקבל את הביקורת, ומדגיש כי מרבית הפערים שעלו כבר טופלו ויושמו במהלך חודשי הלחימה, במסגרת תהליך שיטתי של הפקת לקחים וחיזוק המוכנות הלאומית. כחלק מהפקת הלקחים של המשרד, הודק שיתוף הפעולה עם צה"ל, כפי שהוכח בשטח במהלך האירועים הביטחוניים והמערכות איתן התמודדו המדינה ומערכת הבריאות לאחר שמחת תורה. מאז שמחת תורה הובילה מערכת הבריאות שורה של צעדים משמעותיים לחיזוק יכולות התיאום, השליטה והוויסות, כדי להבטיח כי גם בתרחישים הקשים ביותר תעמוד המערכת במשימתה - מתן מענה רפואי מהיר, מקצועי ומציל חיים".