הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, והגברת אפרת רבינוביץ', מנהלת בית הדין המיוחד לטיפול בפגיעות מיניות, נפגשים בפרק של הפודקאסט "על המשמעות" בהנחיית עו"ד תמיר דורטל, לשיחה פתוחה על אחת הסוגיות הכואבות והמושתקות בחברה הדתית והחרדית. הריאיון מעניק הצצה נדירה למנגנון אלטרנטיבי שמבקש לעשות צדק במקומות שבהם מערכת החוק הרשמית מתקשה לעיתים לספק מענה, ומציג תפיסה הלכתית ומוסרית בלתי מתפשרת כלפי פוגעים, גם כשהם אוחזים בתפקידי מפתח בקהילה.
הרב אליהו מסביר כי המוטיבציה להקמת בית הדין אינה נובעת מרצון להחליף את המשטרה, אלא מחובה דתית ומוסרית עמוקה שלא לעמוד מנגד. לדבריו, הפער בין ההגדרה הפלילית היבשה לבין המציאות הכואבת של הנפגעים דורש מענה רוחני וקהילתי. בית הדין פועל במקרים שבהם אין ראיות משפטיות מספקות, במקרים של התיישנות, או כאשר הפגיעה נעשתה תחת מעטה של "הסכמה" כביכול, אך תוך ניצול יחסי מרות וסמכות רוחנית. הפעולה מבוססת על העיקרון ההלכתי של מניעת נזק והצלת הנרדף, כאשר לעיתים הסנקציה היא חברתית וציבורית, כמו הרחקה מקהילה או משרה, ולאו דווקא מאסר. הרב אליהו: "חברה מתוקנת לא יכולה לאטום את האוזניים שלה, חובתנו להציל עשוק מיד עושקו - זה כתוב בשולחן ערוך"
עוד כתבות בנושא
במהלך השיחה, מתייחס הרב אליהו בשמותיהם המלאים לכמה מהדמויות הרבניות והציבוריות הבולטות שסרחו בשנים האחרונות, ומבהיר את גודל הסכנה בהשארתם במרחב הציבורי. הוא מזכיר את הרב אליעזר ברלנד, מנהיג קהילת 'שובו בנים', ואת הסופר והמחנך חיים ולדר, כדוגמאות לאנשים שבנו סביבם הילה של קדושה וכוח שאפשרה להם לפגוע בשיטתיות. הרב מדגיש כי ההתייחסות לפגיעות אלו אינה יכולה להיות סלחנית, וכי השתיקה או ההשתקה של מקרים אלו שקולה לשותפות לפשע. לדבריו, אדם שמנצל את מעמדו כדי לפגוע בנשים ובילדים מבצע "פיגוע המוני" בנפשות, והנזק שנוצר הוא בלתי הפיך, בדומה לרצח.
הכי מעניין
אליעזר ברלנד בבית המשפט. | צילום: יונתן זינדל/פלאש90
אפרת רבינוביץ' והרב אליהו מדגישים את החשיבות הקריטית של הצבת גבולות ברורים בתוך הבית והקהילה ככלי המניעה האפקטיבי ביותר. הם מתארים מציאות שבה עמימות וטשטוש גבולות מאפשרים לפוגעים לפעול בתוך המרחב המשפחתי והחברתי. רבינוביץ' מספרת על מקרים שבהם הורים בחרו להעלים עין מסימנים מחשידים ("נכנס בטעות למקלחת"), ובכך הפקירו את ילדיהם. המסר העולה מהראיון הוא שהקפדה על כללי "הלכות ייחוד" ומוגנות אינה רק עניין דתי טכני, אלא רשת ביטחון בסיסית ששומרת על שלמות המשפחה ומונעת טרגדיות. היכולת להגיד "זה לא מתאים אצלנו", גם ללא האשמה פלילית, היא המפתח ליצירת מרחב בטוח.
עוד כתבות בנושא
במהלך הראיון הוזכרו גם רבנים נוספים שפעלו בצורה פסולה, כמו עזרא שיינברג, ראש ישיבת 'אורות האר', וכן דמויות כמו יזדי ויונתן חן, שהשתמשו באצטלה קבלית כדי להצדיק את מעשיהם. הרב אליהו ואפרת רבינוביץ' מבהירים כי בית הדין פועל בשיתוף פעולה עם רשויות החוק, הרווחה והמשטרה, אך נכנס לואקום במקומות שבהם המערכת הרשמית כושלת או איטית מדי.