שנת הלימודים תשפ״ה (2024/25) מסמנת נקודת מפנה בהתפתחות החינוך הממלכתי־חרדי בישראל. לפי מחקר חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, הזרם, שפעל במשך שנים בשולי החברה החרדית וסבל מחוסר לגיטימציה פנימית, רשם בשנה החולפת גידול חריג בהיקפו: תוספת של כ־7,000 תלמידים ולמעלה מ־60 מוסדות חדשים – בתי ספר וגני ילדים – המהווים גידול של כ־40% בתוך שנה אחת.
הגידול המשמעותי אינו מקרי. לראשונה, הצטרפו לזרם הממלכתי־חרדי חסידויות מרכזיות מליבת הציבור החרדי השמרני, ובהן בעלז, קרלין־סטולין, צאנז, בויאן וויז’ניץ־מרכז, לצד מוסדות של קהילת הרב יורם אברג’ל ז״ל בנתיבות. הצטרפות זו לא רק הרחיבה את מספר הלומדים, אלא חוללה שינוי תפיסתי עמוק: החינוך הממלכתי־חרדי חדל מלהיתפס כמסלול חריג או שולי, והחל להיתפס כמודל חינוכי בעל לגיטימציה חסידית רחבה.
על פי המחקר, במהלך שנת תשפ״ה נוספו לזרם 30 בתי ספר יסודיים – עשרה מוסדות חדשים ו־20 מוסדות קיימים שעברו לפיקוח ממלכתי־חרדי. מתוך אלה, תשעה היו בעבר במעמד פטור, שישה השתייכו לרשת מעיין החינוך התורני, וחמישה פעלו במעמד מוכש״ר שאינו רשמי. בסך הכול נוספו לזרם 7,130 תלמידים, ובשילוב עם הגידול הטבעי של המוסדות הקיימים, נרשמה עלייה של 69% בשיעור תלמידי החינוך הממלכתי־חרדי מתוך כלל החינוך החרדי היסודי.
הכי מעניין
תלמידים חרדים. | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
המחקר מצביע גם על התרחבות גיאוגרפית חסרת תקדים. מוסדות ממלכתיים־חרדיים הוקמו לראשונה בערים חרדיות מובהקות כמו בני ברק וביתר עילית – ערים שבהן נמנעה בעבר הקמת מסגרות כאלה מסיבות פוליטיות וציבוריות.
עם זאת, לצד ההתרחבות והלגיטימציה הגוברת, ניצבים חסמים מהותיים. המחקר מזהה ארבעה אתגרי ליבה: היעדר חקיקה והסדרה תפעולית, מחסור חמור במבנים והקצאתם התלויה ברשויות המקומיות, אתגרים פדגוגיים הנוגעים להכשרת צוותי ההוראה והניהול, ואתגרים חברתיים הנובעים מהשונות הסקטוריאלית בתוך החברה החרדית.
המעבר של מוסדות ממעמדי פטור או מוכש״ר לפיקוח מלא של משרד החינוך דורש היערכות מורכבת: עמידה בדרישות ליבה, ניהול ארגוני תקין וליווי מקצועי שיטתי. מוסדות רבים מוקמים בידי קהילות חסרות ניסיון קודם במסגרת ממלכתית, והמערכת כולה נדרשת להשקעה רוחבית בפיקוח, בהכשרה ובבניית תשתית מקצועית תומכת.
לפי המחקר, הצלחתו ארוכת הטווח של החינוך הממלכתי־חרדי תלויה ביכולתה של המדינה להתמודד עם אתגרים אלה באופן פוליטי ומקצועי, ולבסס את הזרם כמענה איכותי, יציב ורחב לקבוצות מגוונות בחברה החרדית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
