בפרק של הפודקאסט 'על המשמעות', מארח עו"ד תמיר דורטל את מנהל החדשות בגלי ישראל ופובליציסט, עו"ד זיו מאור, לשיחה צפופה וכואבת על אחת הרעות החולות של דורנו: חשיפת ילדים לתכנים פוגעניים ברשת. על רקע נתונים מבהילים לפיהם גיל החשיפה הממוצע לפורנוגרפיה עומד על שמונה בלבד, מציע מאור ניתוח מפוכח של הכשלים הרגולטוריים ומניח על השולחן פתרונות אפשריים. השיחה נעה בין תיאוריות כלכליות לפרקטיקה הורית, תוך כדי ניפוץ אשליית הביטחון שמספקת המדינה.
מאור מבקר בחריפות את ההצעות הפופולריות הנשמעות כיום בכנסת ובארגוני הסיוע. לטענתו, הרעיון של "אימות גיל כפול" באתרי פורנוגרפיה, בדומה למודל הבריטי, הוא מתכון לאסון. הוא מסביר כי יצירת מאגר נתונים המזהה אזרחים שגולשים באתרים אלו היא פרצה הקוראת לגנב, או במקרה הזה, לארגוני פשע. מאגר כזה, הוא טוען, יהפוך ליעד מספר אחד לסחיטה של אישי ציבור, רבנים ומנהלים בכירים, שיהיו מוכנים לשלם הון עתק כדי שהיסטוריית הגלישה שלהם לא תיחשף. יתרה מכך, הוא מדגיש כי הטלת אחריות על ספקיות האינטרנט רק תדחוק את המשתמשים לאפליקציות מוצפנות כמו טלגרם, שם אין למדינה שום יכולת אכיפה, תהליך המדגים את חוק התוצאות הבלתי רצויות של "אפקט הקוברה".
הפתרון המרכזי שמציע מאור הוא העברת כובד המשקל מהספקים אל ההורים, אך עם מקל משפטי כבד בצידו. הוא מציע לקבוע בחוק תקן לתוכנות סינון מבוססות בינה מלאכותית, ולחייב התקנתן על כל מכשיר שבידי קטין. החידוש הוא בסנקציה: אם יתגלה כי קטין ביצע עבירת מין ברשת או הפיץ תכנים פוגעניים באמצעות מכשיר שלא הותקנה בו תוכנת הגנה, ההורה יישא באחריות פלילית ויישלח למאסר בפועל. "אב כזה נכנס לכלא לחמש שנים, המשפחה שבורה... אבל כשהוא נכנס לכלא ויצא 'למען יראו וייראו', הצלנו רבבות ילדים", טוען מאור, ומשווה זאת לאחריות ההורית בחגירת חגורת בטיחות ברכב.
הכי מעניין
לקראת סיום הראיון, מתייחס מאור לטענות שנשמעו בעבר מצד דמויות פוליטיות. הוא מזכיר את תפיסת עולמה של שרת התחבורה ויושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, מרב מיכאלי, אשר גרסה כי התא המשפחתי הוא מקום מסוכן לילדים. מאור מסתייג מהקביעה הגורפת ומדגיש כי "המשפחה היא עדיין המקום הכי בטוח לילדים בפער גדול", אך מזהיר כי אסור להתעלם מכך שחלק ניכר מהפגיעות המיניות מתרחשות דווקא בתוך הבית או המעגל הקרוב. לשיטתו, יצירת פרנויה בקרב ילדים מפני כל מבוגר גורמת לנזק התפתחותי וחברתי חמור לא פחות מהפגיעה עצמה, ולכן הפתרון חייב להיות טכנולוגי ונקודתי, ולא כזה שזורע אימה וחשדנות כללית.
עוד כתבות בנושא
עו"ד דורטל ומאור הסכימו כי בעידן שבו הבינה המלאכותית יכולה לחזות ולמנוע פשיעה על ידי יצירת "מלכודות דבש" וירטואליות לפדופילים, ההיצמדות לפתרונות בירוקרטיים מיושנים היא החמצה טראגית שמשאירה את הילדים חשופים בצריח.