מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 — מהלך חקיקתי חריג בהיקפו ובמשמעותו, שמציב לראשונה גבולות ברורים לפעילות סוכנות האו"ם בתחומי מדינת ישראל.
החוק גובש על בסיס הצעת חוק פרטית של סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), אשר הונחה על שולחן הכנסת לאחר אירועי 7 באוקטובר. בהמשך הדרך אוחדה ההצעה עם הצעת חוק ממשלתית ועם הצעת חוק נוספת של ח"כ יוליה מלינובסקי, שעסקה אף היא בהפסקת פעילות אונר"א ובהטלת סנקציות על הארגון. שלוש ההצעות אוחדו לנוסח אחד, שאושר לאחר דיונים ממושכים בוועדות הכנסת הרלוונטיות, ולאחר התאמות משפטיות שנועדו לעגן את הסנקציות בחקיקה ראשית.
עוד כתבות בנושא
בקריאה הסופית עבר החוק ברוב של 59 תומכים מול 7 מתנגדים, והוא קובע שפקודת החסינויות וזכויות היתר של האו"ם לא תחול עוד על אונר"א, על עובדיה ונכסיה. בנוסף, המדינה מחויבת לבטל בתוך זמן קצר כל רישיון, היתר או הטבה שניתנו לארגון במישרין או בעקיפין.
הכי מעניין
לצד שלילת החסינות, החוק כולל מערך סנקציות אזרחיות ותשתיתיות חסר תקדים הכולל ניתוק שירותי חשמל, מים וגז מכל נכס שבו אונר"א רשומה כצרכנית. כמו כן, אישור החוק יביא לאיסור על מתן שירותי בנקאות, תשלומים ותקשורת והחלת הסנקציות על כל גורם שיפעל בשם הארגון או מטעמו. סעיף מרכזי נוסף מסמיך את המדינה ואת הרשויות המקומיות לתפוס חזקה בתוך 30 יום במקרקעין המוחזקים בידי אונר"א — בדגש על מתחמים בירושלים ובאזור כפר עקב.
עוד כתבות בנושא
לדברי יוזמת החוק, ח"כ סון הר-מלך, מדובר במהלך שנועד לשנות מציאות ולא להסתפק בהצהרות. "מדינת ישראל קבעה בקול ברור שאין לאונר"א עוד מקום בשטחה", אמרה לאחר ההצבעה, והוסיפה כי שלילת החסינות והשתלטות המדינה על הנכסים הן ביטוי להשבת הריבונות והאחריות הביטחונית.
אישור החוק חותם מהלך פרלמנטרי שנמשך חודשים, ושבמרכזו שיתוף פעולה בין יוזמה פרטית, חקיקה ממשלתית ותמיכה קואליציונית רחבה. כעת, לראשונה מאז הקמת המדינה, מעוגנת בחוק שלילת פעילותו של גוף בינלאומי מרכזי הפועל בשטחה — צעד שצפוי לעורר הדים בזירה המדינית והמשפטית, אך מבחינת יוזמיו מסמן קו ברור: חסינות בינלאומית אינה מקלט לפעילות עוינת.
עוד כתבות בנושא
