על רקע הודעתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, כי יביא ביום ראשון הבא (21 בדצמבר 2025) את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו של גלי צה"ל לאישור הממשלה, מתברר כי התשתית המקצועית למהלך כבר הונחה בפירוט רב. בשיחה של אלעד מלכא, מזכיר הוועדה לבחינת גלי צה"ל, עם עו"ד תמיר דורטל בפרק של הפודקאסט "על המשמעות", הוא מנתח את את הקרביים של התחנה הצבאית ומספק את הרקע ההיסטורי, הביטחוני והמשפטי שהוביל לרגע ההכרעה הנוכחי, ומסביר מדוע קיומה של מחלקת אקטואליה בתוך הצבא הוא אנומליה דמוקרטית מסוכנת.
מלכא צולל אל הפרוטוקולים המאובקים של ישיבות הממשלה ומגלה כי הנימוקים לקיום התחנה מעולם לא היו מקצועיים גרידא. הוא מצטט את שר הקיצוב והאספקה ד"ר דב יוסף, שהסביר בישיבת ממשלה בשנת 1950 כי יש להקים את התחנה כדי למנוע מאנשי מפלגת "חירות" (הליכוד של ימינו) להשתלט על השיח הציבורי. לדבריו, גם שר המשפטים דאז פנחס רוזן הביע תמיהה על המהלך, אך ההחלטה התקבלה מתוך שיקולים פוליטיים של מפא"י כדי לחסום את היריבים הפוליטיים.
עוד כתבות בנושא
לטענת מלכא, ה-DNA הפוליטי הזה שרד לאורך השנים. הוא חושף כיצד גורם בכיר מתוך התחנה העיד בפני הוועדה וסיפר כי בין 60 ל-70 אחוזים מעובדי התחנה מזוהים עם השמאל הפוליטי. נתון זה, לשיטתו, הופך את התחנה לגוף לעומתי בתוך הצבא, הממומן על ידי משלם המיסים אך מייצג פלח אוכלוסייה מסוים מאוד.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
הנימוק המרכזי שמעלה מלכא בזכות הסגירה, ומתחבר ישירות למהלכו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא הנזק הביטחוני. מלכא מתאר מצב שבו אויבי ישראל, ובראשם חמאס וחיזבאללה, עוקבים באדיקות אחר השידורים. כאשר שדרנים בגל"צ מותחים ביקורת על הדרג המדיני, האויב אינו תופס זאת כתקשורת חופשית, אלא כעמדה רשמית של הצבא שיוצא נגד הממשלה: "כאשר חמאס שומע ביקורת בתחנה צבאית, הוא מסיק שצה"ל מתנגד למדיניות הממשלה".
מלכא מספר על פניות רבות שהגיעו לוועדה מצד אנשי מילואים ומפקדים בשטח, שטענו כי השידורים פוגעים במורל הלוחמים ומחלישים את ההרתעה הישראלית. ההבנה שגוף המשדר תחת המותג "צה"ל" עוסק במחלוקות פוליטיות, מכניסה את הצבא בעל כורחו ללב השסע הציבורי, ומערערת את מעמדו כצבא העם הממלכתי.
סוגיה נוספת שעולה בראיון היא חוסר האונים של הפיקוד העליון מול התחנה. מלכא מציין רשימה ארוכה של רמטכ"לים, ביניהם רב-אלוף (מיל') אביב כוכבי, רב-אלוף (מיל') גדי איזנקוט, ראש הממשלה לשעבר רב-אלוף (מיל') אהוד ברק ואחרים נוספים, אשר כולם הביעו רצון לסגור את התחנה או להוציאה מאחריות הצבא.
מדוע זה לא קרה עד היום? מלכא מסביר כי מפקד גלי צה"ל מחזיק בכוח תקשורתי וציבורי רב יותר מהרמטכ"ל עצמו, מה שיוצר "מאזן אימה" שמונע שינוי. הוא מזכיר בהקשר זה את מפקד גלי צה"ל לשעבר ד"ר נחמן שי ואת שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, שהרחיבו את שידורי האקטואליה וביצרו את מעמד התחנה: "כל רמטכ"ל נכנס עם רצון לסגור את התחנה, אך מגלה שמפקד גל"צ חזק ממנו ציבורית".
עוד כתבות בנושא
"דינה זילבר כתבה שירה על 'פרח מוגן', אבל מנדלבליט קבע שאפשר לסגור"
ההיבט המשפטי גם הוא נידון בהרחבה. מלכא מתייחס לחוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו"ד דינה זילבר, שניסתה להגן על התחנה בטיעונים פואטיים על "פרח מוגן בערוגה". מנגד, הוא מציג את עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ד"ר אביחי מנדלבליט והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד מאיר לוין, שקבעו כי אין מניעה משפטית לסגור את התחנה בהחלטת ממשלה.
הראיון עם מלכא מספק את התשתית האידיאולוגית והעובדתית למהלך הדרמטי הצפוי ביום ראשון הקרוב, ומציג את סגירת גלי צה"ל לא כצעד של השתקת תקשורת, אלא כתיקון דמוקרטי והיסטורי מתבקש.