מגפת הפרעות הקשב: "20% מהתלמידים מאובחנים, זה לא הגיוני!"

ד"ר צביקה מור, טל לוריא, נגה ארבל וטל קופל, בהנחייתו של עו"ד תמיר דורטל התכנסו במסגרת הכנס השנתי ה-1 של פורום מעורבים בחינוך" על סוגיות החינוך הבוערות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

פתיחת שנת הלימודים בבית הספר "גמלא" בקצרין, השבוע. למצולמים אין קשר לכתבה | חיים גולדברג - פלאש 90

פתיחת שנת הלימודים בבית הספר "גמלא" בקצרין, השבוע. למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: חיים גולדברג - פלאש 90

במסגרת הכנס השנתי ה-1 של פורום "הורים מעורבים בחינוך" תחת הכותרת "נלחמים על החינוך", התקיים פאנל מומחים לדיון נוקב על עתיד החינוך בישראל. בצל המלחמה ומשבר הזהות הפנימי, התכנסו ד"ר צביקה מור, טל לוריא, נגה ארבל וטל קופל, בהנחייתו של עו"ד תמיר דורטל, כדי לנתח האם ניתן לתקן את המערכת או שמא יש לפרקה ולהרכיבה מחדש. השיחה נעה בין הכאב האישי של אב שבנו חטוף לבין סוגיות מדיניות הרות גורל.

הדיון נפתח בעדותו המטלטלת של ד"ר צביקה מור, אביו של איתן מור שנחטף לעזה ב-7.10 וחזר רק לאחרונה. מור תיאר את בנו כמי ששמר על גישה פרואקטיבית גם בתנאים הקשים ביותר. "איתן נכנס לשבי עם תודעה שהמדינה צריכה לנצח", סיפר מור. הוא שיתף בפרטים מצמררים על הישרדותו של איתן, כולל יוזמותיו לעזור בבישול ובניקיון אצל שוביו כדי לשרוד, ואף אירוע שבו הוכה קשות לאחר שגנב פיתה בשל הרעב הכבד. המסר של מור היה חד: חינוך לאחריות אישית ויוזמה הוא המפתח להישרדות ולצמיחה, גם במצבי קיצון.

"האינטרסים של ארגוני המורים לא השתנו ב-60 השנים האחרונות"

טל לוריא, מחבר הספר "עד הילדים", הציג כתב אישום חריף כנגד המבנה הנוכחי של העסקת המורים. לטענתו, ארגוני המורים מהווים חסם מרכזי לכל שינוי, כשהם מגנים על בינוניות ומונעים תגמול דיפרנציאלי למורים מצטיינים. לוריא הדגיש כי כל ניסיון של שרי חינוך בעבר לבצע רפורמות נתקל ב"רגליים אחוריות" מצד הארגונים, לא מתוך דאגה לתלמידים אלא מתוך רצון לשמר כוח. בהקשר זה, עלתה הביקורת כלפי שר החינוך יואב קיש וקודמיו, על כך שנכנעו לתכתיבי הארגונים במקום להוביל שינוי מבני עמוק שיעניק כוח למנהלים ולהורים.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

אחת הנקודות הנפיצות בדיון הועלתה על ידי טל קופל, מורה ומחנך, שטען כי מערכת החינוך זנחה את תפקידה בהנחלת הזהות היהודית-לאומית. קופל הצביע על הרפורמות שהובילה שרת החינוך לשעבר פרופ' יולי תמיר כנקודת מפנה, שבה הוחלפו ערכים לאומיים בערכים אוניברסליים מופשטים של "כבוד האדם". "אנחנו רואים תופעות כמו חגיגות האלווין בכפר סבא", טען קופל, והזהיר מפני יצירת "עברי חדש" המנותק משורשיו. הוא קרא לחזור ולשנן טקסטים מכוננים, והביע אכזבה מכך שגם תחת ממשלות ימין, כולל כהונתו של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, לא נעשה מספיק כדי לחזק את לימודי הרוח וההיסטוריה באותה רמת דחיפות כמו המתמטיקה.

בהמשך הדיון, התייחסו הדוברים גם לסוגיית סגן השר במשרד ראש הממשלה חבר הכנסת אבי מעוז והשפעתו על המערכת. בעוד קופל טען כי יש הכרח בכפיית סטנדרטיזציה של זהות יהודית על ידי המדינה כדי לשמר את "האורגניזם התרבותי", לוריא וארבל הציגו גישה ליברלית יותר, הטוענת כי יש להוציא את הפוליטיקה מהחינוך ולאפשר להורים לבחור את חינוך ילדיהם, בין אם מדובר בערכים שמרניים ובין אם ליברליים.

נושא נוסף שעלה לדיון הוא האינפלציה באבחוני הפרעות קשב וריכוז. ד"ר צביקה מור הציג נתונים מדאיגים לפיהם ישראל מובילה בשיעור המאובחנים בפער ניכר מהעולם, והשווה את המצב לפינלנד, שם אחוז המאובחנים זניח. הפאנל הסכים כי המערכת הנוכחית, הדורשת מילדים לשבת שעות ארוכות ללא תנועה, מייצרת את ה"הפרעה" באופן מלאכותי. נגה ארבל הוסיפה כי הפתרון אינו טמון בריטלין, אלא בהחזרת המשמעות ללימודים ובחיזוק הסמכות המורית, כך שהתלמיד יבין שזכותו ללמוד אינה מובנת מאליה.

עוד כתבות בנושא