כתבת השער שהתפרסמה כאן בשבוע שעבר ועסקה בעתיד המגזר החרדי הכילה טענה שנשמעה שוב ושוב נגד סנקציות חריפות על החרדים, שהן כביכול מזיקות במקום להועיל. החרדים, כך מסבירים לנו, עוברים בשנים האחרונות תהליכים עדינים של התקרבות והשתלבות, והמאבק הרושף נגדם רק מרחיק אותם מצה"ל, משוק העבודה ומהחברה הישראלית. אבל על מה בעצם הטענה הזאת נשענת? בדרך כלל על סיפורים ואנקדוטות. הנתונים, לעומת זאת, מספרים סיפור אחר על התהליכים שעוברים גברי המגזר החרדי.
עוד כתבות בנושא
גיוס: שנת הגיוס 2024 (יולי 2024 עד יוני 2025) הסתיימה עם כ־1,700 מתגייסים חרדים לפי חוק שירות ביטחון (לאכ"א יש ספירה מורחבת וקלה יותר בהגדרת "מיהו חרדי", שהגיעה ל־2,940). לפני המלחמה, בשנים 2019־2022 עמד ממוצע גיוס החרדים על 1,216 לשנה לפי החוק (וכ־1,800 בספירה המורחבת). איפה זה עומד ביחס לעבר? כזכור, צה"ל נתפס בזיוף נתוני גיוס החרדים בעשור הקודם, ולאחר תיקון הליקויים בוצעה בדיעבד ספירה חוזרת שמובאת ב"דו"ח נומה". אם כן, בשנת 2016 התגייסו לצה"ל על פי חוק שירות ביטחון 1,906 חרדים.
במילים פשוטות, בעשור האחרון לא הייתה עלייה בגיוס החרדים, אלא ירידה קלה. כשמביאים בחשבון את הגידול הדמוגרפי במספר החרדים בני ה־18 מקבלים ירידה משמעותית יותר. בשנה האחרונה, בצל המלחמה והסנקציות, חלה עלייה מסוימת, אבל אפילו היא טרם הדביקה את נתוני העבר.
הכי מעניין
עוד בנושא
השכלה: "בנים חרדים לומדים לימודי ליבה באופן מוגבל עד לכיתה ח', אך לאחר מכן, בהגיעם לישיבה הקטנה, מרבית הבנים החרדים מפסיקים לחלוטין ללמוד לימודי ליבה" (דו"ח בנק ישראל, 2022). לפי "שנתון החברה החרדית", בשנת 2009 ניגשו לבגרות 16% מהבנים החרדים, ובשנת 2022 הנתון היה זהה לחלוטין. שיעור הזכאים לבגרות עומד על 6% בלבד, לעומת 85% בזרם הממלכתי והממלכתי־דתי.
חרדים במאה שערים, השבוע. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בשוליים יש גם תהליכים חיוביים. עד לפני שמונה שנים, שיעור הזכאות לבגרות בקרב בנים חרדים עמד על 3%. הוא הכפיל את עצמו הודות להקמת הישיבות התיכוניות החרדיות. גם הממ"ח, הזרם הממלכתי־חרדי, צומח יפה בשנים האחרונות מ־3% בלבד ב־2019, ליותר מ־20 אלף תלמידים כיום, שהם 7% מהחינוך החרדי.
אבל במספרים הגדולים, הדור החרדי הצעיר זוכה להשכלה רחבה פחות משל הוריו. מחקר של ד"ר אריאל פינקלשטיין שאל גברים חרדים בני 45 ומעלה אם למדו אנגלית בבית הספר בילדותם; 54% מהם ענו שכן. כשאותה שאלה הופנתה לחרדים בני 18־34, פחות מעשרים אחוזים ענו שכן. בסקר המיומנויות בשוק העבודה (PIAAC) התגלה שבכל המגזרים בישראל הדור הצעיר הצליח יותר מהוריו במשימות של אוריינות מתמטיקה, קריאה, ופתרון בעיות בסביבה ממוחשבת. החריג היחיד: גברים חרדים. אלה מהם שמעל גיל 45 הפגינו יכולות קצת פחות טובות מהישראלי הממוצע במתמטיקה ובמחשבים, ואפילו התעלו עליו מעט בקריאה. החרדים הצעירים, לעומת זאת, נכשלו בענק במחשבים, והרחיבו את הפער מהישראלי הממוצע גם במתמטיקה ובקריאה.
אקדמיה: גם כאן הדור הצעיר של הגברים החרדים מראה נסיגה ביחס למבוגרים. שיעור האקדמאים החרדים מעל גיל 45 עומד על 18%, שיעור האקדמאים בני 25־44 צונח ל־7%. כותרות לא מעטות הוקדשו לעלייה המשמחת במספרם של הסטודנטים החרדים, מכ־5,000 בשנת 2011 ליותר מ־17 אלף כיום. אבל זוהי עלייה במספרים מוחלטים. מבקר המדינה בדק מה שיעור הגברים החרדים הפונים לאקדמיה ביחס לפוטנציאל (גילי 18־40) וקיבל תמונה הרבה פחות ורודה: ב־2023 הם עמדו על 2.1%, שנתיים קודם הם עמדו על 2.3%. שיעור ההשתלבות של גברים חרדים באקדמיה זערורי, ולא נמצא בעלייה.
תהליך נוסף שאין בו שום שיפור הוא בחירת המקצוע של החרדים. כאן מדובר על גברים ונשים כאחד. בשנת 2017, יותר מחצי מהחרדיות והחרדים שסיימו תואר ראשון היו בוגרי לימודי הוראה (לעומת 15% באוכלוסייה הכללית). רק 11% למדו עסקים וניהול, 10.6% מדעי החברה, 8.3% מקצועות עזר רפואיים, 3.9% משפטים, 5.8% מתמטיקה, מדעי המחשב וסטטיסטיקה, ו־3.3% הנדסה ואדריכלות. במועצה להשכלה גבוהה הכינו תוכנית לעידוד לימודים במקצועות הטכנולוגיים, אבל מבקר המדינה גילה שגם בשנת 2022 התמונה נשארה כמעט זהה. 53% בוגרי חינוך והכשרה להוראה, ופחות משישה אחוזים סיימו תואר במתמטיקה, מחשבים או סטטיסטיקה.
גם בתוך תחום ההוראה, ישנם מורים נדרשים יותר ונדרשים פחות, ויש בעיה גדולה של מורות שלא מוצאות עבודה במגזר החרדי. לפיכך הושקעו מאמצים וכספים רבים כדי להכווין את הסטודנטים החרדים למקצועות עם עדיפות גבוהה. אלא שעל פי הסיווג של משרד החינוך, 31% מהחרדים והחרדיות שסיימו תואר בהוראה למדו מקצוע שמסווג ב"רמת עדיפות נמוכה". רק 6% מוכשרים להוראה במקצועות שסווגו ב"רמת עדיפות גבוהה".
עם זאת, בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בנתוני הנשירה של סטודנטים חרדים מלימודים אקדמיים. שיעור הנשירה של גברים חרדים מהתואר הראשון הצטמצם מכמעט 50% ב־2019, ל־31% כיום. זאת לעומת שיעור נשירה של 23% באוכלוסייה הכללית.
| צילום: סטודיו מקור ראשון
עבודה: בשנת 2002, שיעור התעסוקה של גברים חרדים הגיע לשפל כל הזמנים – 31%. שנה לאחר מכן הגיע שר האוצר נתניהו עם קיצוץ הקצבאות, והרפורמה שלו דחפה רבים לשוק העבודה. העליות נמשכו לאחר קיצוץ נוסף בשנת 2013, כשהחרדים היו באופוזיציה, ושיעור התעסוקה של גברים חרדים הגיע בשנת 2015 ל־53%. מה קרה מאז? בשנת 2025 הגיע שיעור המועסקים ל... 53%. לשם השוואה, שיעור התעסוקה אצל גברים יהודים לא־חרדים הוא 86%.
כן, במשך עשור שורר קיפאון בשילוב חרדים בתעסוקה (בזמן שהנשים החרדיות כבר הדביקו את שיעורי התעסוקה של לא־חרדיות). מבט על גרף תעסוקת החרדים לאורך השנים מראה עלייה בולטת לאחר שנת 2003, ועוד עלייה לאחר שנת 2013, שנבלמה בשנת 2015, כאשר החרדים חזרו לממשלה וביטלו את "גזרות לפיד".
שכר: גברים חרדים שיוצאים לעבוד מתמודדים עם תנאי פתיחה קשים ומשרות פחות טובות. היקף המשרה הממוצע עומד על 79% ביחס לגברים לא־חרדים, והשכר הממוצע של החרדי העובד הוא רק 49% משכרו של גבר יהודי לא־חרדי. אפילו אותם שלושה־ארבעה אחוזים מהגברים החרדים שהצליחו להשתלב בהייטק, הפרזנטורים האולטימטיביים של שילוב חרדים, מרוויחים בממוצע כ־60% מעמיתיהם.
הבעיה המרכזית היא שהפערים הללו בפריון העבודה צומחים משנה לשנה. לפי מחקר של אריאל קרלינסקי מפורום קהלת, בעשרים השנים האחרונות הצטמק שכרו הממוצע של עובד חרדי, מ־83% משכרו של גבר יהודי לא־חרדי, ל־65% מהשכר בשנת 2010, ועד המצב הנוכחי שבו הוא משתכר פחות מחצי. גם הכנסה פנויה לנפש במשקי בית, שהיא מדד לרמת חיים ולעוני, משקפת את ההידרדרות שחלה במגזר החרדי לאורך השנים. במשקי בית של חרדים מבוגרים (בני 45־64) ההכנסה הפנויה לנפש עומדת על 63% מהממוצע אצל חילונים ודתיים. במשקי בית של חרדים צעירים (25־44) ההכנסה הפנויה לנפש היא רק 45% מהממוצע.
פוליטיקה: מדי מערכת בחירות אנחנו מוצפים בכתבות על התפרקות הסמכות הרבנית במגזר החרדי, על פאניקה במפלגות החרדיות מזליגת קולות לנתניהו, לסמוטריץ' ולבן־גביר, ועל הצעירים שכבר לא נשמעים ל"מרנים". מה האמת? בגרף למעלה מוצגות כמה דוגמאות מריכוזים חרדיים.ניכר שדרעי וגולדקנופף יכולים לישון בשקט.
דמוגרפיה: שיעור הפריון הכולל של נשים חרדיות עומד כיום על 6.48 ילדים בממוצע, ירידה איטית מאוד משיא של 7.4 בשנת 2005. גברים חרדים מביאים ילד ראשון בממוצע בגיל 24.7, לפני שני עשורים הגיל היה 25.4. נשים חרדיות יולדות בגיל 23.5 בממוצע, ללא שינוי משמעותי מהעבר.
בשנת 2009 חיו בישראל כ־750 אלף חרדים, והיו 10% מהאוכלוסייה. כיום המגזר החרדי מונה קרוב למיליון וחצי נפש, ולפי ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שיעורו עומד על 14% מהישראלים. במערכת החינוך צמח מספר התלמידים החרדים בתוך עשור וחצי מ־250 אלף ל־400 אלף, ושיעורם עלה מ־22% ל־26% מכלל תלמידי ישראל.
לסיכום: הגבר החרדי הממוצע היה בעשור האחרון בתהליך של התרחקות מגיוס לצה"ל. הוא משכיל פחות מהוריו, מיומן פחות לשוק העבודה, וגם כשהוא כבר יוצא לעבוד הוא מרוויח פחות. מגמות ההשתלבות שלו בתעסוקה תקועות כבר עשור. פער השכר בינו ובין החילוני והדתי הממוצע מתרחב משנה לשנה, הוא מביא לעולם פי שניים ילדים מהם, ועושה זאת בגיל מעט צעיר יותר מבעבר. דפוסי ההצבעה שלו בבחירות לא מראים שום רתיעה מהפוליטיקה והעסקנות החרדית. אלה התהליכים שבאמת עובר המגזר החרדי.