"בחינות הבגרות במדינת ישראל הן פיקציה מהלכת"

טל לוריא, מייסד תנועת "מורים מובילים שינוי" ומחבר הספר החדש "עד הילדים", מגיע לפודקאסט "על המשמעות ומנפץ את המיתוסים על וועדי המורים, בחינות הבגרות ומדיניות שרי החינוך לשעבר

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תלמידי תיכון בבחינת בגרות. | פלאש 90

תלמידי תיכון בבחינת בגרות. | צילום: פלאש 90

בפרק בפודקאסט "על המשמעות", אירח עו"ד תמיר דורטל את טל לוריא, מייסד תנועת "מורים מובילים שינוי" ומחבר הספר החדש "עד הילדים". הריאיון נערך על רקע המשבר המתמשך והעמוק במערכת החינוך הישראלית, ומבקש להציב מראה אל מול המציאות העגומה בכיתות הלימוד. לוריא, מורה בעברו המכיר את השטח, מפרק לגורמים את הכשלים המבניים, את תרבות השקר ואת האינטרסים הפוליטיים שמונעים כל שינוי, ומציג תמונה מדאיגה של מערכת המקריבה את דור העתיד לטובת שקט תעשייתי.

אחת הטענות המרכזיות שעלו בראיון נוגעת לערכן האמיתי של תעודות הבגרות. לוריא טוען כי הציונים הפכו לכלי פוליטי בידי שרים מתחלפים, המבקשים להציג מצג שווא של הצלחה. הוא מזכיר את החלטתו של שר החינוך לשעבר הרב רפי פרץ בתקופת הקורונה, שהצהיר כי ידאג לזכאות לכל תלמיד, ללא קשר להישגיו בפועל. הביקורת אינה פוסחת על העבר, כאשר לוריא מציין את שרת החינוך לשעבר לימור לבנת ואת שר החינוך לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, שבתקופתם החלה מגמת ההקלות. גם הרפורמה של שרת החינוך לשעבר ד"ר יפעת שאשא-ביטון, שביקשה להמיר בחינות בעבודות, זכתה לביקורת חריפה מצד לוריא, שטען כי בעידן הבינה המלאכותית מדובר במהלך מנותק מהמציאות.

התוצאה, לדבריו, היא מערכת שמשקרת לעצמה. לוריא מתאר כיצד ראשי ערים, כמו ראש עיריית ירושלים משה ליאון, לוחצים על המנהלים להציג אחוזי זכאות גבוהים, מה שמוביל למתן ציוני מגן מנופחים לתלמידים שכלל לא הגיעו לבית הספר.

הכי מעניין

"אנחנו בתקופת הצנע של החינוך: ההורים הם לקוחות שבויים"

נושא נוסף שעלה בהרחבה הוא היעדר הבחירה של ההורים והריכוזיות הקיצונית של המערכת. לוריא משווה את המצב לימי הצנע, וטוען כי הריכוזיות הובילה לכאוס, כפי שקרה בתקופת כהונתו של שר הביטחון יואב גלנט כשר החינוך. גלנט ניסה להכתיב מדיניות אחידה בקורונה ("ממטולה ועד אילת"), אך השטח קרס והרשויות נאלצו לפעול עצמאית. הקיפאון המערכתי, לטענת לוריא, נשמר גם תחת ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שהפסיק את ספירת הקורונה אך החזיר את המערכת לאותם נהלים מיושנים. כיום, תחת כהונתו של שר החינוך יואב קיש, המגמה נמשכת בניסיון לייצר "שקט" מלאכותי, בדומה לקודמיו.

שר החינוך יואב קיש. | יונתן זינדל, פלאש 90

שר החינוך יואב קיש. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החלק הנפיץ ביותר בראיון עסק בכוחם הבלתי מוגבל של ארגוני המורים ובאוזלת ידם של נבחרי הציבור. לוריא מתאר פגישות שערך עם קשת רחבה של פוליטיקאים, ביניהם ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, שרת הפנים לשעבר איילת שקד, ח"כ חילי טרופר, ח"כ מתן כהנא ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. לדבריו, בשיחות סגורות כולם מודים בבעיה ומבינים את הצורך ברפורמה מול ארגוני המורים, אך חוששים לפעול. הוא מציין כי טרם הצליח להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הנחת העבודה היא שהשיתוק חוצה מחנות.

לוריא חושף לוריא אנקדוטה מפגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בה התגאה השר כי "אין לו סכסוכי עבודה בקדנציה". לוריא טוען כי מדובר בעיוורון או בהתעלמות, שכן השקט מושג באמצעות מה שהוא מכנה "שוחד חוקי", כלומר, העברת תקציבי עתק לקרנות רווחה של ארגוני המורים ללא פיקוח. הוא מותח ביקורת גם על חוסר הגיבוי התקשורתי לשינוי, ומזכיר את הסיקור האוהד שמקבלים הארגונים, בין היתר על ידי כתבת החינוך של חדשות 12 יעל אודם.

עוד כתבות בנושא

המסר העולה מהפודקאסט הוא כי ללא לחץ ציבורי מסיבי וללא התעוררות של ההורים, "מדינת הסטארט-אפ" תמשיך לדרדר את חינוך ילדיה לרמה של מדינות עולם שלישי, כשהפוליטיקאים ממשיכים לעצום עיניים.