במציאות של שיח ציבורי סוער ואלים, הפודקאסט "על המשמעות" אירח את הרב דן בארי, הוגה דעות ואיש חינוך, לדיון על שורשי השבר הפוקד את החברה הישראלית. בשיחה עם המארח, עו"ד תמיר דורטל, טוען בארי כי האלימות והקיטוב אינם תופעה זמנית אלא תוצאה של כשל תרבותי עמוק שנמשך עשרות שנים. הטענה המרכזית היא כי היעדר השכלה הומניסטית רחבה, המושתתת על עובדות, מפנה את מקומו של הדיון הרציונלי לטובת "האגרוף" של ההשתייכות הקבוצתית.
דן בארי מותח ביקורת חריפה על השיח התקשורתי בן ימינו, ומכנה אותו "ניו-ג'ורנליזם" ש"מערב שיפוט עם הבאת העובדות". הוא מציין כי בעוד בעיתונות המפלגתית הישנה הייתה הבחנה ברורה בין דיווח לפרשנות, ואף הוצגו דעות הצד השני, כיום הדיון הוא רגשני ומקומם, ו"הכל נזיל, אין עוגן". התרבות החינוכית בישראל, לטענתו, אינה מגדלת דורות המחפשים אמת או אובייקטיביות, אלא דבקים בדעות קבוצתיות ללא בירור. בעלי תאוות שלטון, כמו ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ונשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ׳ אהרון ברק, תמיד היו קיימים, כפי שמעידה ההיסטוריה, המלאה ב"תאוות שלטון ענקית" של אישים כגון המצביא והמדינאי הרומי יוליוס קיסר, המצביא הרומי פומפיוס, המדינאי הרומי סולה ואף קיסר רומא קרקלה. הבעיה האמיתית כיום היא "הבורות" וההליכה ה"עיוורת" אחרי מנהיגים אלו.
"הכרזת העצמאות איננה קונסטיטוציה": הבסיס לשיח האליטות
הכשל הציבורי בהבנת היסודות המשפטיים וההיסטוריים, לטענת בארי, מביא לכך שההמונים פועלים מתוך "פוזיציה" במקום מתוך ידע. כדוגמה, הוא מציג פרוטוקולים היסטוריים המוכיחים שראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, הבהיר כי "מגילת העצמאות" איננה חוקה, אלא "מלל נפוח" שנועד להכריז על ריבונות. השימוש בטקסט זה ככלי לקידום אג'נדה שלטונית, לדוגמה על ידי נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, הטוען ששלטון בג"ץ נובע מ"רצון העם היותר יסודי" שבמגילה, הוא לדבריו "תירוץ" שמטרתו לבסס "שלטון של אליטה של האדם הנאור" מול "ההמון הנבער".
הכי מעניין
בהקשר לאירועי המחאה כמו "מאורעות כל נדרי" בכיכר דיזנגוף, עו"ד דורטל והרב בארי דנו במקרה שהציג מתן חסידים, שבו מפגינה תומכת בהפרדה בחוג יוגה אך מתנגדת למחיצה בתפילה - דוגמה מובהקת לאדם המשתמש במשקפיים של פוזיציה במקום לבצע רלטיביזציה של עמדתו. זהו תהליך שבו היעדר תרבות היסטורית, כגון הכרת תורת המשטרים של רומא העתיקה, מותיר את הציבור "חסר ביטחון עצמי" ומוביל אותו לאלימות, שכן אין לו "קרקע" יציבה של עובדות. בארי מזכיר כי אפילו עקרון הדמוקרטיה נשען על הרציונל הפחות גרוע, כפי שהיטיב לנסח זאת ראש ממשלת בריטניה לשעבר ווינסטון צ'רצ'יל.
אהרון ברק. | צילום: אריק סולטן
"האמת יותר חזקה מקבוצת הנוחות": רפורמה בחינוך
לפי בארי, התשובה למשבר היא ארוכת טווח ודורשת "רפורמה של מערכת החינוך מן היסודי והלאה". הרעיון הוא לבנות תשתית ידע "כמעט אובייקטיבית" שכוללת "תרבות היסטורית הומניסטית במובן הרחב". מערכת כזו תצייד את האזרח ב"אומץ להיות חופשי", כלומר, בנאמנות עמוקה לאמת מאשר לקבוצת הנוחות. הוא מדגיש כי השכלה זו חיונית גם לחברה החרדית, ומציע שמנהיגיה יאמצו לימודי ליבה, לא רק למען הפרנסה, אלא ככלי לביסוס וחיזוק האמונה התורנית עצמה. זהו הניסיון "לשקם את הרציונליות" של הרמב"ם, שהייתה מנת חלקם של היהודים בדורות קודמים.
בארי מסכם את השיחה באזהרה: ללא שיקום הרציונליות והשכלת ההמונים, החברה הישראלית עלולה להידרדר לאנרכיה ולהפוך לחברה "אלימה ופרימיטיבית" שבה הרציונל מוחלף ב"אגרוף" של הכוח.
עוד כתבות בנושא
