בפרק בפודקאסט "על המשמעות", מארח עו"ד תמיר דורטל את ד"ר שירה אמסילי, חברת הנהלה בארגון "שותפות לשירות: נשים דתיות למען שירות בצה"ל". על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והמשבר המעמיק בסוגיית גיוס החרדים, מציגה ד"ר אמסילי ניתוח מעמיק ומדאיג של הנעשה מאחורי הקלעים בכנסת. האם החוק המתגבש יביא בשורה, או שמא מדובר בהנצחה מתוחכמת של המצב הקיים?
"החוק נכתב במחשכים על ידי עורכי דין חרדים כדי לוודא שאף אחד לא יתגייס"
ד"ר אמסילי פותחת בתיאור ההבדלים הדרמטיים בגישה בין יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, לבין מחליפו בדיונים הספציפיים על החוק, חבר הכנסת בועז ביסמוט. לדבריה, בעוד אדלשטיין דיבר על צורכי הצבא, הנוסח החדש תחת ביסמוט מוגדר כ"הסדרת מעמד בני הישיבות" ולא כחוק גיוס. היא חושפת כיצד נוסח החוק נתפר בקפידה על ידי השר לשעבר אריאל אטיאס וצוות משפטנים, במטרה לעקוף את ביקורתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולהבטיח חסינות מפני בג"ץ, מבלי לגייס חרדי אחד בפועל.
השיחה גולשת להיבטים הפוליטיים, כאשר אמסילי מתארת את האסטרטגיה של המפלגות החרדיות להימנע מעימות חזיתי עם היועמ"שית, העדפה שהובילה להחלת דין רציפות על חוק ישן מממשלתם של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט וראש האופוזיציה יאיר לפיד – חוק שאינו רלוונטי לצרכים הביטחוניים שלאחר 7 באוקטובר.
הכי מעניין
הח"כים אדלשטיין וביסמוט במליאת הכנסת | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
"מדינת ישראל ויתרה על להתייחס לחרדים כאזרחים אינדיבידואלים"
במהלך הראיון, מותחת ד"ר אמסילי קו ישיר בין ההחלטה ההיסטורית של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ב-1979 להעניק פטור גורף (בתיאום עם הרב שך והאדמו"ר מגור), לבין המציאות הנוכחית שבה צה"ל נזקק נואשות לכוח אדם. היא מזכירה את הדיונים בוועדה שבהם חבר הכנסת יעקב אשר תהה מדוע לא מגייסים ערבים, ונענה על ידה כי לערבים אין מצווה דתית להציל את ישראל מיד צר.
העומס על המשרתים מתואר במספרים בלתי נתפסים: החוק החדש צפוי לדרוש עד 70 ימי מילואים בשנה לאזרח. בהקשר זה, מזכירה אמסילי את תוכניות העבודה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושל אלוף (מיל') יאיר גולן, וטוענת כי אף אחד מהם לא מציג מודל בר-קיימא לתרחיש שבו החרדים הופכים לרוב ואינם משרתים. היא משווה את המצב לצעדים הכלכליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2003, וטוענת כי רק שינוי עמוק במערכת התמריצים, בדומה לקיצוץ הקצבאות אז, יביא לשינוי.
חרדים מפגינים מול לשכת הגיוס בירושלים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
אחת החשיפות המטרידות בראיון נוגעת ל"ישיבות הנושרים". אמסילי טוענת כי מוסדות אלו מתוקצבים בכפל, הן ממשרד הדתות והן ממשרד הרווחה, עבור צעירים שאינם לומדים תורה. היא מצטטת בהקשר זה את שרת ההתיישבות אורית סטרוק, אשר לדבריה התבטאה בעבר על הצורך לטפל בעוולות המתרחשות במוסדות אלו, כולל טענות קשות על שימוש בתרופות פסיכיאטריות כדי למנוע גיוס.
בנוסף, אמסילי מביעה דאגה מכך שגורמי המקצוע הבכירים ביותר אינם נשמעים מספיק. היא מציינת כי הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, לא הוזמן לוועדה מאז כניסתו לתפקיד כדי לדון בבניין הכוח, ומזכירה את הדחתו של חבר הכנסת עמית הלוי מוועדת המשנה, כדוגמה לחוסר הנכונות של המערכת הפוליטית להתמודד עם האמת המקצועית. גם במישור התקשורתי, היא מבקרת את השיח המפלג, ומזכירה את העימות של העיתונאי אריה ארליך עם איש התקשורת ידידיה מאיר, כדוגמה לרטוריקה המונעת הקשבה ופתרון.
עוד כתבות בנושא
הראיון מסתיים בתחושת דחיפות. האם מדינת ישראל, בעידן של נשיאים מתחלפים כמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואיומים אזוריים גוברים, יכולה להרשות לעצמה צבא שאינו צבא העם? התשובה של ד"ר אמסילי מהדהדת בבירור: ללא שוויון בנטל, המודל הישראלי נמצא בסכנה קיומית.