אחרי חודשים ארוכים של דחיות, עיכובים וכיפופי ידיים פוליטיים, טיוטת חוק הגיוס הונחה הערב (חמישי) לראשונה באופן רשמי על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט הגיש את המסמך ובתוך זמן קצר תואמו שלוש ישיבות מרתוניות לשבוע הבא.
ההיערכות המהירה מעידה על רצון פוליטי להניע את ההליך, אך מאחורי הקלעים מתגבשת מציאות מורכבת בהרבה: גם בתוך הקואליציה, התומכת רשמית בחוק, לא כולם צפויים להתיישר עם הנוסח הנוכחי. במסגרת הצעת החוק, כל צווי הגיוס שנשלחו מאז פקיעת חוק הגיוס הקודם בשנת 2023 יבוטלו, והעריקים יוכלו להסדיר את מעמדם.
כבר כעת נשמעים קולות התנגדות מצד חברי קואליציה. בין הראשונים שהביעו התנגדות היו ח״כ יולי אדלשטיין, שהודח מראשות הוועדה בעקבות המשבר מול המפלגות החרדיות בנושא הגיוס, וכן ח"כ שרן השכל. גם בסיעות החרדיות עצמן יש התנגדות, ובעיקר אצל נציגי אגודת ישראל. רק לאחרונה הצהיר ח״כ יצחק גולדקנופף כי יתנגד לחוק שיכלול סנקציות על מוסדות וחובת עמידה ביעדי גיוס.
אדלשטיין פרסם תגובה חריפה: "כמי שהוביל בשנתיים האחרונות את המאמצים להרחיב את בסיס הגיוס לצה״ל אני אומר בצער רב: זהו איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר הבטחנו לציבור כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. בניגוד לנוסח שהצעתי אני, החוק המוצע אינו עונה על צורכי צה״ל בשום צורה. זהו עוד פלסטר פוליטי במקום חוק היסטורי. לא נוותר: ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מסיעת הציונות הדתית נמסר: "אנחנו לומדים את החוק ומגבשים את עמדתנו לגביו. העיקרון שלנו: נצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה"ל, כדי לענות על צורכי הביטחון ולהקל את העומס על הלוחמים ועל משרתי המילואים ובני משפחותיהם".
באופוזיציה תקפו את הנוסח. "לא ניתן לחרפה האנטי־ציונית הזו לעבור", קבע ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד. "לא ניתן להם לבזות ככה את הלוחמים, הפצועים וההרוגים. זה לא חוק אלא פוליטיקה עלובה של מושחתים ומשתמטים על חשבון הילדים שלנו. לא יהיה, לא יקרה, לא יעבור". יו"ר כחול לבן בני גנץ כינה את החוק "מחלה אוטואימונית": "מדינה שתוקפת את הביטחון של עצמה, שיורקת בפניהם של המשרתים ומשפרת את מצבם של המשתמטים", כתב. "האבסורד שבו יש רוב מוחץ בציבור ובכנסת למתווה שירות, וכל זאת בשביל עוד כמה חודשים בשלטון, הליכוד מוכר את ביטחון ישראל - חייב להסתיים. ישראל חייבת ממשלה ציונית ורחבה שתתקן את העוול הזה ועוד רבים שהקיצוניים כופים על המדינה".
ובכל זאת, ח"כ ביסמוט בחר לשדר אופטימיות. "זהו זה, יוצאים לדרך עם חוק גיוס מאוזן, אחראי וטוב לעם ישראל", אמר. "החוק הזה אינו כאן כדי לייצב קואליציה, הוא כאן כדי לייצב מדינה. בעזרת ה' נעשה ונצליח".
מיהו חרדי
אחד הסעיפים המרכזיים בטיוטה עוסק בהגדרה רשמית של "בוגר מוסד חרדי", שייחשב כ"חרדי שהתגייס" לצורך מכסות המגויסים. על פי הנוסח, ההגדרה תינתן למי שלמד במוסד חרדי במשך שנתיים לפחות בין גיל 14 ל־18. ההגדרה תשמש בסיס לחישוב היעדים השנתיים לגיוס.
יעדי הגיוס מדורגים. בשנת הגיוס הראשונה (שהיא למעשה שנה וחצי, מכניסת החוק לתוקף ועד 30 ביוני 2026) יגויסו 8,160 חרדים. בשנה השנייה יגויסו 6,840, בשלישית 7,920, ברביעית 8,500 ומהשנה החמישית ואילך היעד יהיה גיוס של לפחות 50 אחוזים ממחזור בוגרי המוסדות החרדיים. במילוי המכסות כולן, המגויסים יוכלו לבוא מתוך כלל מאגר חייבי הגיוס שהם בוגרי מוסדות חרדיים, דהיינו לא רק מקרב בני ה-18. גיל הפטור נותר 26.
עוד כתבות בנושא
לאחר השנה החמישית תוענק לשר הביטחון הסמכות לקבוע בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, את הרף המזערי לגיוס לכל שנה. המהלך עשוי להעניק גמישות פוליטית אך גם עלול להפוך למוקד מחלוקת נוסף בעתיד.
הצורך בגמישות פוליטית נובע בין השאר משאלת ההתאמה של השירות לחרדים. בחוק נקבע כי תקום ועדה שתבחן אם צה"ל הקים מסלולים כאלה בהיקף מותאם ליעדים, והוועדה תוכל לקבוע שהצבא לא הקים מספיק מסלולים כאלה ולבקש מוועדת החוץ והביטחון להתאים את יעדי הגיוס. הוועדה, שתוקם בידי הרמטכ"ל, תכלול אלוף במילואים, סגן-אלוף במילואים שהוא בוגר ישיבה או מוסד חרדי ומקיים אורח חיים חרדי, קצין אגף כוח אדם ודיין בית הדין הגדול בדימוס, שימונה בהמלצת הרב הראשי שהוא נשיא בית הדין הרבני.
הטיוטה מאפשרת לכלול במסגרת היעדים גם שירות אזרחי-ביטחוני, בשיעור של עד 10 אחוזים מהיעד השנתי. שירות כזה ייחשב ביעדי הגיוס אם יתקיים במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, בשב"כ או במוסד.
המחלוקת על הסנקציות
הסעיפים הנפיצים ביותר בחוק, שמעוררים מחלוקת חריפה בציבור וגם בכנסת, עוסקים בסנקציות. לפי הנוסח המוצע, ישיבה שלא תעמוד ביעדי הגיוס השנתיים לא תקבל תמיכה כספית בלימוד תלמידיה. כמו יעדי הגיוס, גם הסנקציות מתקדמות בהדרגה: בשנה הראשונה תישלל התמיכה אם המגזר כולו ימלא פחות מ-75 אחוזים מהמכסה, בשנה השנייה והשלישית תישלל התמיכה אם המכסה תמולא ב־80 אחוזים ומטה, ומהשנה הרביעית ואילך נדרשת עמידה ב-90 אחוזים מהיעד לפחות. המשמעות היא כי מהשנה הרביעית נדרש יישום מלא-כמעט של היעדים כדי לשמור על תקצוב.
הטיוטה כוללת גם סנקציות אישיות למי שלא התייצב כלל לשירות ולא קיבל פטור, ובהן שלילת הזכות להוציא רישיון נהיגה עד גיל 23, אי זכאות למלגות לסטודנטים, איסור יציאה מהארץ עד גיל 23, שלילת האפשרות להתמודד על משרות בשירות המדינה, ושלילת נקודות זיכוי במס הכנסה. לעיצומים הללו צפויה השפעה מגבילה ביותר על מהלך חייו של צעיר שלא התגייס.
החוק מציג גם מערכת סנקציות רחבה המכוונת למגזר החרדי כולו, במקרה שלא מספיק צעירים יתגייסו. בשנה הראשונה תבוטל הזכאות לדיור במחיר מוזל, להנחות במעונות יום ולנסיעה מוזלת בתחבורה ציבורית, בשנה הבאה יישלל סיוע כספי מהרשויות המקומיות החרדיות, ובשנה השלישית יבוטלו הנחות ופטורים מתשלום מס רכישה. המהלך מבקש לייצר מנופים כלכליים וחברתיים שיגבירו את הלחץ המגזרי להעלאת שיעור המשרתים.