בליל 13 ביוני 2025 פתחה מדינת ישראל במערכה מול איראן במבצע שזכה לשם "עם כלביא". שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד בעורף בכל רחבי המדינה שנמשך עד 24 ביוני תוך הגבלות אזרחיות נרחבות. בעקבות המצב, נאלצו תושבי המדינה להתמודד עם קשיים שונים ובכללם היעדר מרחב מוגן תקני בסמוך לבית, סגירת עסקים, הרס מבנים ובתי מגורים, פינוי תושבים לבתי מלון וקשיים בקבלת פיצויים ומענקים. תושבים שרכושם ניזוק מירי הטילים והכטב"מים התמודדו עם השפעות הפינוי מביתם והצורך לפתוח בהליכים למימוש זכאותם לפיצויים. אבל גם אלה שרכושם לא נפגע מירי הטילים נדרש להתמודד עם מצב החירום שבא לידי ביטוי בצורך מתמשך בהתגוננות מירי הטילים ובצמצום ניכר בשירותים הציבוריים.
700 פניות הקשורות למצב החירום הגיעו לידי עובדי נציבות תלונות הציבור במהלך תקופת עריכת דו"ח מבקר המדינה, בין 13 ביוני ועד 14 ביולי. בעקבות הפניות שהתקבלו נפתחו 303 תיקי תלונה.
בתים שניזוקו מפגיעת טיל איראני | צילום: אבשלום ששוני - פלאש 90
כנגד שלושה גופים עיקריים התקבל מספר התלונות הגדול ביותר: רשות המיסים בישראל (קרן הפיצויים - מס רכוש), עיריית בני ברק ועיריית בת ים. עיקר התלונות נסובו סביב תקינות מקלטים ומרחבים מוגנים (86 תלונות), פיצויים על הנזקים שנגרמו מהמלחמה (74 תלונות), השירות לציבור כגון אופן הטיפול בפניות (40 תלונות), והטיפול בפינוי ובמפונים (27 תלונות). היישובים מהם הגיע מספר התלונות הגדול ביותר הם בת ים (47 תלונות), בני ברק (40 תלונות), פתח תקווה (23 תלונות) ובאר שבע (19 תלונות).
הכי מעניין
אין גורם מתכלל לפינוי תושבים
נציגי מבקר המדינה סיירו ברשויות המקומיות שנפגעו ומתוך פגישות שקיימו עם בכירים ברשויות עלה כי אין גורם מתכלל ברמה הממשלתית בכל הנוגע לפינוי תושבים שבתיהם נפגעו. ראשי הרשויות המקומיות ציינו כי הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בכך שרשות החירום הלאומית (רח"ל) מסרה להם כי עליהם להתקשר באופן עצמאי עם בתי המלון, וכי הם ישופו על ההוצאות על ידי מס רכוש. עקב כך נוצרו פערים, לעיתים עד כדי פי שלושה, בין התעריפים שראשי הרשויות סיכמו עם המלונות. בנוסף, כל ראש רשות בחר באופן עצמאי את המלונות שאליהם יפונו התושבים, בלי שנקבעו קריטריונים וכללים כמו תעריף, מרחק מהעיר, זכאים לפינוי ועוד. בשל כך, בעלי תפקידים שונים הגיעו למקומות שבהם פגעו טילים ולמרכזי המפונים ללא תיאום וללא הכוונה.
פגיעת טיל בליסטי איראני בחולון, 19.6.25 | צילום: גילי יערי, פלאש 90
כך לדוגמא, באחד המלונות בירושלים שאליו פונתה קבוצה של אזרחים ותיקים מבית דיור מוגן בתל אביב שנפגע מטיל, לאחר שהאזרחים הוותיקים ירדו מהאוטובוסים התברר שהחדרים שבמלון אינם מותאמים לצורכיהם ולמצבם הפיזי של מרביתם כיוון שבחדרים יש אמבטיה ולא מקלחת. דיירי הדיור המוגן הוחזרו לאוטובוסים והועברו למלון אחר. אלא שכאשר הגיעו אליו התברר שתנאי המיגון במלון אינם מתאימים לצורכיהם ובעת אזעקה הם נדרשים לרדת או לעלות במדרגות, בנוסף, המרחב המוגן לא היה מותאם בגודלו לכיסאות גלגלים. דיירי הדיור המוגן הועברו בשלישית למלון מחוץ לירושלים המותאם לצורכיהם.
עוד עלה כי הייתה אי-בהירות בקרב המפונים לגבי המועד בו יידרשו לעזוב את המלון, לכן לא הייתה להם יכולת למצוא בזמן סביר הסדרים חלופיים. היו מקרים בהם קיבלו התרעת פינוי קצרה מהמלון ומבלי שנמצא להם פתרון חלופי המותאם לצרכיהם. אי-הבהירות גרמה למתח נפשי ולתחושת אי-יציבות וחוסר ביטחון בקרב המפונים בתקופה שהיא ממילא רגישה ומורכבת.
אחת מזירות נפילת הטילים האיראנים במרכז הארץ, 16.6.25 | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
עיכוב במתן סיוע ראשוני למי שביתו נפגע
הממשלה החליטה כי מי שמקום מגוריו נפגע עקב המלחמה עם איראן והוא נאלץ להתפנות ממנו לאחר שמהנדס הרשות המקומית שבתחומה הוא מתגורר אישר כי המקום אינו ראוי למגורים, זכאי לסיוע כספי ראשוני בסך 500 ש"ח. התשלום מועבר לזכאים על ידי הרשות המקומית.
מפונים התלוננו על אי-קבלת הסיוע הכספי הראשוני או על קבלת רק חלק מהסכום שהם זכאים לו. כך לדוגמא, משפחה של שבע נפשות שפונתה מבני ברק למלון בקיבוץ חפץ חיים עקב פגיעת טיל בדירת המשפחה, לא קיבלה את המענק עבור כלל בני המשפחה בסך של 3,500 ש"ח. נמצא כי לעירייה לא היה מספר הטלפון של בני המשפחה, ולכן הם לא קיבלו הודעה על זכאותם, והמענק לא שולם להם.
פיצויים על נזקי הטילים
מתחילת מבצע "עם כלביא" ועד 10.8.25 התקבלו במוקדי קרן הפיצויים ברשות המסים 52,183 תביעות, מהן 41,060 בגין נזק למבנה, 5,225 בגין נזק לרכב ו-5,898 בגין נזק לתכולה וציוד. 143 צוותים של קרן הפיצויים פעלו ברחבי הארץ. בנוסף, פעלו 13 צוותים במלונות שבהם מתאכסנים אזרחים שביתם ורכושם נפגעו ומסייעים להם בהגשת תביעות לפיצוי ובקידום השיקום של בתיהם.
עם כלביא: פגיעת טיל איראני ברמת גן | צילום: אריק מרמור, פלאש 90
התקבלו תלונות על קושי בקבלת מידע ברור ונגיש מרשות המיסים בנוגע לנושאים שונים כגון מצב הטיפול בתביעות בעניין נזק ישיר; מועדי ההגעה של נציגי מס רכוש לשטח; זכאות שוכרים לדיור חלופי ומועדי העברת תשלומים למפונים. זאת למרות שרשות המיסים פתחה עמדות מידע בבתי מלון בשבוע השני למבצע. בנוסף, בימים הראשונים התקבלו תלונות על זמני המתנה ארוכים למענה טלפוני או על מענה חלקי בלבד. במיוחד כאשר מדובר באזרחים ותיקים או באזרחים שאינם בעלי אוריינטציה טכנולוגית ומתקשים בהגשת פניות מקוונות. במכתבו של מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לשר האוצר מ-17.6.25 כתב כי "בשל היקף התושבים המפונים שבתיהם ניזוקו, יש לבחון את הלימת המוקד הנוכחי להיקפי הנפגעים. מוצע לשקול להקים מוקד ארצי מקצועי לממשל למול הרשויות וכן להרחיב את השירותים לאזרחים, לרבות הקמת עמדות לקבלת קהל במשרדי השומה השונים שהנציגים בהם יסייעו בתביעות לפיצוי ויתנו מידע לציבור בעת חירום זו".
פערי מיגון
החשיבות של הטיפול בפערי המיגון והמקלוט עלתה ביישובים שלא פונו. גם במרכז הארץ היו פערי מיגון בגללם רבים מתושבי מרכז הארץ נותרו ללא מיגון מספק בעת ירי טילים. בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל 192 תלונות בעניין מקלטים ומרחבים מוגנים, מהן 75 תלונות במהלך מבצע "עם כלביא".
מקלט בירושלים, עם כלביא | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בין היתר התקבלו תלונות על ליקויים במקלטים משותפים או השתלטות של אנשים פרטיים על המקלטים. כך לדוגמא תושבת קריית מוצקין התלוננה שהמקלט המשותף בו היא שוהה עמוס בחפצים, ולכן שטחו מצומצם. תלונה אחרת התקבלה מבת לקהילת יוצאי אתיופיה, שסיפרה כי כאשר ביקשו כמה מבני המשפחות יוצאי הקהילה להיכנס למקלטים במקום מגוריהם, חרדים מפלגים קיצוניים מנעו מהם את הכניסה למקלט. פניית המשפחות למשטרה סייעה לזמן קצר בלבד. עובדת נציבות תלונות הציבור בחנה את מפת המקלטים באזור ואיתרה מקלט ציבורי קרוב יותר לביתן של המשפחות מהמקלט ההוא. המתלוננת בחנה את המקלט, אך דיווחה לנציבות שהוא נעול וציינה שנאמר לה שזהו מקלט לגברים בלבד. העניין נפתר לאחר מעורבות ראש העיר והמשטרה תוך פניה לרבני הפלגים הקיצוניים.
תלונה נוספת התקבלה מאימה של צעירה נכה בשיעור 100% שנעזרת בכיסא גלגלים ומתגוררת בדירה השייכת לדיור הציבורי ואמרה שדלת הממ"ד בדירתה של בתה אינה נסגרת. היא פנתה לעמידר בנדון, אך הנושא לא טופל. הנציבות פנתה לעמידר, והדלת תוקנה לשביעות רצון המתלוננת.
סגירת המרחב האווירי
התקבלה תלונה מאזרחית שאחיה נפטר בחו"ל ב-14.6.25 והמשפחה נתקלה בקשיים בשחרור גופתו ובהטסתה לארץ בשל הסגר האווירי האזרחי בזמן המבצע. משרד החוץ לא סייע לה בנושא, והטסת הגופה של האח אינה מקבלת תיעדוף בטיסות החילוץ לארץ בזמן המלחמה. הנציבות פנתה לנציג משרד החוץ במפקדת אלון, וזה עירב בטיפול גם את נציגי משרד התחבורה שפעלו מול חברת הביטוח וחברה קדישא לשחרור הגופה והטסתה לארץ.
נתב"ג. | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
סיוע למשרתי מילואים בקבלת תגמול מילואים
בנציבות תלונות הציבור התקבלו מתחילת מלחמת חרבות ברזל 260 תלונות ממשרתי מילואים. בדוח שנתי 51 שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ביולי 2025 יוחד פרק לתלונות שהתקבלו ממשרתי מילואים הנוגעות לשירותם או לקשיים שהתעורר עקב השירות.
גם מבצע "עם כלביא" הצריך גיוס מילואים בתפקידים שונים. כך לדוגמא הגיעה תלונה של משרת מילואים שנקרא לשירות בתחילת מבצע עם כלביא ושוחרר עם תום המבצע, אלא שלא קיבל את תגמול המילואים. הביטוח הלאומי טען כי העיכוב בתשלום נגרם בשל תקלה במערכת המחשוב. לאחר שהתקלה תוקנה שולם התגמול למתלונן.
*
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן: "לצד חשיבותו הביטחונית של מבצע "עם כלביא" - מדינת ישראל נדרשה להתמודד עם קשיי האזרחים: הן של תושבים שניזוקו ישירות מירי הטילים ופונו למלונות, והן של הציבור הרחב, שהתמודד עם אתגרים שונים במהלך מבצע 'עם כלביא'. כאשר הממשלה מודעת למבצע ההולך ונרקם, ראוי היה להתכונן מראש גם להיבטים האזרחיים במבצע, כדי להקל ככל האפשר על האזרחים. הפער המשמעותי שעלה מהסיורים שהתקיימו ומהטיפול בתלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור הוא היעדר גורם מתכלל שינהל את כלל פעולותיהם של רשויות המדינה בנוגע לטיפול באזרחים שנפגעו עקב מצב החירום. את הדוח אנחנו מפרסמים לאחר פרסום הדוח בשבוע שעבר על כשלי הממשלה בניהול ההיבטים האזרחיים במלחמת 'חרבות ברזל'. על ראש הממשלה והשרים לפעול להסדרת הטיפול באזרחי מדינת ישראל בעת חירום"
עוד כתבות בנושא מבקר המדינה
