"את המחיר שילמו תושבי המדינה": דוח מבקר המדינה על ניהול התחום האזרחי במלחמה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם הבוקר את הדוח הרביעי שלו על מלחמת חרבות ברזל שעוסק בניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה

בדוח כותב מבקר המדינה אנגלמן כי מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל. לדבריו "הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך: במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום". ומותח ביקורת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות. 

"את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה". קובע המבקר ומוסיף כי "ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה".

המבקר מותח ביקורת גם על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וקובע כי "לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה. השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו. עקב כך, הלכה למעשה, הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה. זאת ועוד, במבחן התוצאה, משרד האוצר - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה".

על שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, וקודמיו אומר המבקר כי "לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. לצד זאת, גופי החירום הללו לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל. רח"ל לא היוותה גוף חירום לאומי, המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה, ופקע"ר, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור".

על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, יוסי שלי, כותב המבקר כי "הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי. היו לכך השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה.

"אסור לבזבז זמן. על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה".

המבקר מציין כי הביקורת נערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל אך המלצותיה יפות גם למבצע "עם כלביא", במהלכו נאלצו תושבים רבים נוספים לעזוב את בתיהם. הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה ואחראית להיערך לחירום ולהעניק שירותים לציבור בכל תחומי החיים בתקופת המלחמה. האתגרים שהציבה מלחמת חרבות ברזל לפני גופי הממשלה היו כבדי משקל בזירה האזרחית. משרדי הממשלה נדרשו להוביל, לנהל ולתאם בתקופת המלחמה פעולה מערכתית ובין-ארגונית. אתגרים אלו הצריכו ניהול-על של פעולות גופי הממשלה, על ידי גורם ממשלתי בעל סמכות ואחריות לתכלל את פעילות הגופים הממשלתיים בתחומים האזרחים כדי להבטיח שכל אחד מהתחומים האזרחיים ימשיך לתפקד ברציפות וכי ינתן המענה הממשלתי הנדרש לציבור. 

רוחב היריעה ומורכבות המענה האזרחי שנדרשת הממשלה לספק בעת מלחמה יכול ללמד הן על חשיבותה של ההיערכות המוקדמת לנושא, והן על ההכרח ברמה תפקודית גבוהה לאחר פרוץ מלחמה. 

כזכור, סמוך לאחר טבח 7.10 מבקר המדינה סייר ביישובי עוטף עזה ובצפון ונפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. בחודש ינואר 2024 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שעבורם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת: הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.

בביקורות הליבה שיבחנו את האחראים לכשל, ובביקורות נוספות, תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים.

לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.

הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים - שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה.

בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם. פרסום זה הינו הרביעי מבין דוחות חרבות ברזל, והוא עוסק בסוגיות אזרחיות.