על פי הודעה שפורסמה אתמול (שלישי) על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, יותר מ־85,000 עובדים זרים נכנסו לישראל מאז טבח חמאס ב-7 באוקטובר, ששם קץ לתלות של מדינת ישראל בעבודה פלסטינית. על פי הנתונים, הרשות ציינה כי מדובר ב"מאמץ משמעותי להתמודדות עם המחסור בכוח אדם שנוצר לאחר הטבח, בעיקר בענף הבנייה, שנפגע קשות מאז פרוץ המלחמה".
כאמור, לפי ההודעה לעיתונות, כ־86,000 עובדים הגיעו לישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, שהחלה לפני כמעט 22 חודשים. בנוסף, הצליחה מנהלת העובדים הזרים לשכנע כ־11,000 עובדים חקלאיים, שברחו מהמלחמה, לשוב לישראל.
פלסטינים שחדרו לישראל מצטלמים עם טנק של צה"ל, 7 באוקטובר 2023 | צילום: AFP
לפי רשות האוכלוסין וההגירה, כ־50% מהעובדים הזרים נקלטו בענף הבנייה, ואחריהם השתלבו 17% בענף הסיעוד ו־16% בענף החקלאות. בראש רשימת ארצות המוצא ניצבת הודו, שממנה הגיעו 24,880 עובדים. אחריה סרי לנקה (15,284) ותאילנד (14,423).
הכי מעניין
"נכון להיום, מספר העובדים הזרים בכלל התחומים גבוה מזה שהיה לפני המלחמה", מסרה הרשות. לפני מתקפת 7 באוקטובר הועסקו בישראל כ־190,000 פלסטינים - רובם מיהודה ושומרון וחלקם מרצועת עזה. יותר מ־95,000 מהם עבדו בענף הבנייה.
בנייה טרייה בשומרון, 2025. כשמסיימים לבנות לא בוער לבנות עוד שכונה חדשה | צילום: איי.אף.פי
בנייה במעלה אדומים. | צילום: AP
בנייה בקצרין | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90
בנייה בעלי. | צילום: שריה דיאמנט
עם פרוץ המלחמה, אלפי עובדים זרים עזבו את ישראל, ובעוד עובדים יהודים גויסו לשירות מילואים, נוצר מצב שבו כ־50% מאתרי הבנייה נסגרו. באוקטובר 2023 אישרה ממשלת ישראל את כניסתם של 8,000 פלסטינים מיהודה ושומרון, נוכח המחסור החמור בכוח אדם.
באישור גורמי הביטחון, הועסקו העובדים באזורים תעשייתיים חיוניים, מפעלי מזון, מוסדות רפואיים וחברות קדישא. הצעות להרחבת כניסת פלסטינים נוספות נתקלו בהתנגדות מצד חברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.
עוד כתבות בנושא
בישיבה שנערכה בדצמבר 2023, כמעט כל 15 חברי הקבינט התנגדו להצעה. "הכנסת עובדים משטחה של אוכלוסייה עוינת לישראל בזמן מלחמה היא טעות חמורה שתעלה לנו בדם", אמר אז גדעון סער, שר החוץ הנוכחי של ישראל.