מההודעה שפרסמה המשטרה בצוהרי יום שני אי אפשר היה להבין דבר: "בשעה האחרונה שוטרי מרחב דוד במחוז ירושלים עצרו לחקירה תשעה חשודים תושבי ירושלים, יהודה ושומרון, בחשד לתקיפת שוטרים ולכוונתם להפר את הסדר. בפעילות השוטרים במקום הם זיהו כמה אנשים בסמטאות העיר העתיקה שעוררו את חשדם. בשלב מסוים החלו החשודים להתעמת עם השוטרים ולתקוף אותם, ולכן הם נעצרו.
"בתוך כך, אחד החשודים נתפס על ידי השוטרים כשהוא אוחז בבעל חיים שהוסלק בתוך שקית", נכתב בהודעת המשטרה, "החשודים שנעצרו על ידי השוטרים הועברו להמשך חקירה במרחב דוד, ובעל החיים הועבר להמשך טיפול וטרינר. משטרת ישראל פועלת בירושלים וביתר הגזרות עם כל גופי הביטחון במישור הגלוי והסמוי נגד כל אדם שינסה להפר את הסדר ולפעול בניגוד לחוק. בנוסף, אנו רואים בחומרה כל חשד להתעללות בבעל חיים באשר הוא, וכל פגיעה או החזקה של בעלי חיים בניגוד לחוק ובמטרה להפר את הסדר והחוק בירושלים. נמשיך לפעול לאיתור וטיפול נחוש ובלתי מתפשר בעבירות אלו, תוך חקירה ומעצר של אותם החשודים עד למיצוי הדין עמם".
הקורא המבולבל ששרד את ההודעה כולה יוצא ממנה כשאינו יודע שום דבר ודאי. באופן מעורפל ברור לו שחבורה של תשעה אנשים רשעים – בני דת ולאום כלשהם שאין לפענח מההודעה, אם כי ציון העובדה שמדובר בתושבי ירושלים, יהודה ושומרון מחזקת את ההנחה שמדובר בערבים – ביקשו ברשעותם להפר את הסדר הציבורי בירושלים בצורה כלשהי. אולי רצו להשליך בקבוקי תבערה על בתי אזרחים תמימים או להפגין נגד הממשלה ולחסום תנועת אזרחים בכבישים?
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא הר הבית
המשטרה בנחישותה מנעה זאת מבעוד מועד, עצרה אותם ואז גילתה ברשותם בעל חיים – נחש, קוף מהסוג שנתפס לא מעט לאחרונה בידי גורמים ערביים פרטיים או חיית טרף כלשהי? – שהחזיקו בניגוד לחוק ואף התעללו בו באופן כלשהו. בין לבין הספיקו החשודים בני הבליעל לתקוף את השוטרים, אולם למרבה המזל נבלמו בידי כחולי המדים האמיצים, ובא לציון גואל. עד כאן ניתוח לשוני של הודעת המשטרה.
מה מכל זה באמת קרה? שום דבר. מה כן קרה? מההודעה לא ממש ברור. מזל שקיימות רשתות בערבית וקבוצות ווטסאפ של פעילי הר הבית כדי לפזר מעט את הערפל סביב הגורם החמקמק הקרוי מציאות.
ותשעה צעירים יהודים נכנסו באותו יום, פסח שני, להר הבית דרך שער בני הצאן – אחד מתשעת שערי ההר המיועדים למוסלמים – כשברשותם גדי. רק מהפרסומים בערבית אפשר היה ללמוד עד כמה מדובר באירוע תקדימי: לראשונה אולי זה אלפיים שנעם הצליחו יהודים להכניס גדי לשטח ההר. הם לא באמת התכוונו להקריב אותו. מסיבות מובנות הם לא הביאו עימם סכין שחיטה, ובנוסף שחיטת קורבן מחייבת הקמת מזבח תחילה במקומו המיועד. חוץ מזה, הקרבת פסח שני בשנה שבה לא הקריבו את הפסח הראשון אינה אפשרית להלכה.
עוד כתבות בנושא הר הבית
התשעה התכוונו בסך הכול למחות על האפליה הגזענית הנוהגת במקום הקדוש, על שתשעה מעשרת שערי ההר מיועדים למוסלמים בלבד, על שיהודים אינם רשאים להלך חופשי במקום הקדוש בעולם, ובעיקר על שאינם מורשים לקיים בו את חובותיהם הדתיות. התשעה הללו, על אף הפאות המחשידות, אינם שונים מרוזה פרקס שנעצרה באלבמה ב־1955 כשסירבה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן - מלבד העובדה שארקס הפרה חוקים והתשעה הללו לא הפרו שום חוק. אם כבר ההפך נכון: השוטרים שעצרו אותם בכוח עברו על כמה חוקים, ובם חוק איסור אפליה בכניסה למקומות ציבוריים.
בניגוד לטענת המשטרה, וכפי שאפשר לראות בבירור בסרטונים, התשעה לא תקפו שוטרים אלא ניסו להסתנן להר בעוד השוטרים מבקשים לבלום אותם בשער. למעשה, הם אלה שהותקפו בידי השוטרים ובידי אנשי ווקף אלימים שהיכו באכזריות בצעירים היהודים, ובייחוד בצעיר שנשא עמו את הגדי. המשטרה לא עצרה ולא עיכבה איש מאנשי הווקף, ולשאלתי אם בכוונתה לבוא חשבון עם הפורעים המוסלמים אפילו לא טרחה להגיב.
במשטרה ניסו לתאר את המעשה כפשע חמור, הותירו שישה מהנערים ללילה במעצר, וביקשו את הארכת המעצר בשבוע. אולם בית המשפט בשתי ערכאות סירב לבקשה ושחרר את השישה.
שופט השלום גד ארנברג אף נזף במשטרה על טענותיה לתקיפת השוטרים, וכתב בפסק הדין ש"בהפגנות שנערכות לאחרונה ברחבי הארץ נעשו מעשים חמורים בהרבה כלפי שוטרים, ואף אחד לא נעצר בעקבות כך". במהלך הדיון התברר שהמשטרה מתכוונת להאשים חלק מהצעירים בלא פחות מאשר עלבון דת. מקרה שבו המשטרה מאשימה בעלבון דת דווקא את מי שמנעה ממנו לקיים את מצוות דתו במקום הקדוש לו מותיר גם את אלה שמנוסים יותר במגע עם הגוף הביטחוני הזה פעורי פה. בין שלל הסעיפים הנוספים שהמשטרה האשימה בהם את הצעירים נכללת גם קשירת קשר לביצוע פשע. מדוע לא קשירת קשר לביצוע מצווה?
לא רק שהמשטרה לא באה חשבון עם אנשי הווקף שתקפו את הנערים, היא אף הגדילה לעשות וטענה שבכוונתה להאשים את הנערים בתקיפתו של אחד המוסלמים. כשעורך דינם של הצעירים, נתי רום מחוננו, הציג לשופט סרטון ובו נראה היטב הערבי המדובר תוקף באלימות את הנערים היהודים - נציג המשטרה בדיון שינה את גרסתו וטען שאותו מוסלמי "עזר בכך למשטרה", ואף הוסיף שהדבר היה לבקשת השוטרים עצמם.
מה פשר ההתנהגות המוזרה של המשטרה ונציגיה בסיפור הזה? מה גורם לגוף הביטחון הזה להעלים את הפרטים העיקריים בהתרחשות מהודעת הדוברות? מה מביא אותו לחוסר אונים ביחס לווקף, עד מתן גיבוי לאלימותו?
נראה שהסירוב לדבר מפורשות על הר הבית תוך העתקת האירועים ל"סמטאות העיר העתיקה" הנייטרליות, כמו גם חוסר האזכור לכך שמדובר בגדי ובמעשה שבוצע בהקשר לפסח שני, נובעים מהבנה של המשטרה שעצם הדיבור על הפעולה מעניק למבצעיה לגיטימציה. מישהו עוד עלול לקלוט שמדובר באזרחים שבסך הכול מבקשים את חופש הדת שלהם, ולהסיק שמי שרע בסיפור הזה אינם הנערים היהודים. ממילא אין מנוס מלהפוך את העלילה על פניה, לתאר מותקף כתוקף, פעיל מחאה לגיטימי כמפר סדר, ומי שאוחזים בגדי כמתעללים בבעל חיים.
הדברים מתקשרים לאירוע נוסף שהתרחש השבוע בהר. בבוקר יום רביעי החרידה אזעקה את ירושלים עקב ירי טיל מתימן. סרטון ששוגר מהר הבית מאותם רגעים מראה יהודים שמשתטחים על הרצפה על פי הוראות פיקוד העורף, אלא שבניגוד גמור להוראות שוטר מורה להם לקום ולהמשיך ללכת תוך כדי האזעקה עד לשער היציאה מההר, כדי ש"לא יצלמו אתכם משתחווים כאן". זהו עוד מקרה שמעורר שאלות על מקומה האמיתי של המשטרה בסיפור. הגוף שאמור לשמור על ביטחוננו מתגלה – בכל הנוגע להר הבית, לפחות – כבעל ייעוד אחר לגמרי. בכסות ביטחונית הוא נמצא כאן כדי לשמור על הבלעדיות האסלאמית של המקום.
יותר ממה שחשוב לשוטר שהיהודי שהוא מאבטח בהר הבית יישאר חי בחלוף ההתקפה מתימן, חשוב לו שהשליטה המוסלמית במקום לא תתערער כהוא זה. זה, רבותיי, הסיפור כולו.