מארובת הקפלה הסיסטינית בוותיקן ברומא, שבה בחרה אתמול מועצת הקרדינלים את האפיפיור החדש (שבתקווה יהיה אנטישמי פחות מקודמו), יצא כנהוג עשן לבן, והיתמר לשמיים כדי לסמן להמונים הממתינים בחוץ שהקרדינלים הגיעו להכרעה. הקפלה היא למעשה כנסייה הניצבת במתחם ארמון האפיפיור, והיא מכונה "הסיסטינית" מכיוון שנבנתה בימי האפיפיור סיקסטוס הרביעי בן המאה ה־15, לאחר שמבנה קודם שעמד שם – "הקפלה הגדולה", ששימשה לפגישת ראשי הממסד האפיפיורי – עמדה אז להתמוטט.
לא מופרך לחשוב שהקפלה החדשה, כקודמתה, טומנת תחתיה את אוצרות המקדש היהודי ששדדו הרומאים. יש הטוענים כך. בכל אופן, לקפלה הנוכחית יש קשר מובהק למקדש היהודי בירושלים. באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הנוכחית, תכנן את החלל המרכזי במבנה לפי מידותיו של מקדש שלמה בירושלים, כפי שהן כתובות בספר מלכים.
הקפלה הסיסטנטית | צילום: Shutterstock
לפי המתואר בתנ"ך, אורך ההיכל עם קודש הקודשים שבקצהו, אולם הכניסה שבחזיתו והקירות העבים שביניהם היה יחדיו שמונים אמה, כשאמה פירושה כחצי מטר. זהו אכן אורך חלל הקפלה הסיסטינית – 40.93 מטר. רוחב היכל מקדש שלמה היה עשרים אמה, ומשני צידיו נבנו קירות עבים שבתוכם תאים קטנים בשלוש קומות. בהשוואה לכך, רוחב הקפלה הסיסטינית הוא 13.41 מטרים. בגובה הקפלה הרשה לעצמו פונטלי לחרוג מממדי הבית הראשון – 20.70 מטר. גובה ההיכל שבנה שלמה בירושלים היה "רק" שלושים אמה, שהם כ־15 מטרים.
הכי מעניין
בניית הקפלה הסתיימה בשנת 1480. הקפלה הסיסטינית ידועה בעיקר בציורי הקיר והתקרה שיצרו בה אמנים איטלקים בתקופת הרנסנס, במחצית הראשונה של המאה ה־16, ובפרט אלו שצייר מיכלאנג'לו.
הדמיון של מעוז הכנסייה הקתולית ברומא לבית המקדש בירושלים אינו מתמצה בממדיו. חלקו המערבי של חלל הקפלה מופרד בסורג שיש מחלקיו האחרים ומוגבה מעט, כמו שקודש הקודשים ברבע המערבי של ההיכל הופרד משאר חלל המקדש. שורת הלפידים המוצבת מעל לוח השיש מזכירה אף היא את מנורת המקדש, שניצבה במיקום מקביל ללהבות הקפלה. האגדה היהודית מספרת שהמנורה שלנו עודנה מסתתרת אי שם בוותיקן.
אגב, על המרכיבים היהודיים של המקום המבקרים בקפלה אינם שומעים דבר ממדריכי הסיורים שם, בשל בורות או מתוך העלמה מכוונת של ההקשר היהודי. תורת ההחלפה הקתולית גורסת שהנצרות החליפה את היהדות וסמליה, וכך ייתרה את קודשי היהדות המסורתיים. לטעמם, מרגע שנוסדה הקפלה הסיסטינית בדמות בית ראשון, אין עוד כל צורך לטרוח להגיע למעונו של המקור הירושלמי.