שופטי בג"ץ, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, הוציאו אתמול צו על תנאי המחייב את הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה והנהלת בתי הדין הרבניים להתייצב ולנמק מדוע לא יוכרז כבטל החוק המאפשר כריכת ענייני רכוש ומזונות ילדים בתביעות גירושין המוגשות לבית דין רבני.
הצו הוצא במסגרת עתירה שהגישה תנועת "ישראל חופשית" נגד החוק, באמצעות עו"ד ד"ר חגי קלעי ועו"ד ליאור סוקול ממשרד קלעי רוזן ושות'. העתירה מבקשת לבטל את התיקון לסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שאושר בנובמבר 2025 והרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. בעקבות ההחלטה יידרשו המשיבים להסביר מדוע אין לבטל את הסמכות שניתנה לבתי הדין. את תשובתם עליהם להגיש עד ל-3 בינואר 2027.
בית דין רבני | צילום: דוברות בתי הדין הרבניים
בבסיס העתירה עומדת הטענה כי החוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש תביעת גירושין, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת, ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית דין רבני גם בניגוד לרצונם, ללא צורך בהסכמת שני הצדדים.
הכי מעניין
לטענת תנועת "ישראל חופשית", מדובר בפגיעה בחופש מדת ובזכותו של כל אדם לבחור באיזו ערכאה יתנהלו הדיונים על הנושאים האישיים והרגישים ביותר בחייו. אדם שנאלץ להתדיין בבית דין דתי כפוף להליך המתנהל לפי כללים ותפיסות עולם שעשויים להיות זרים להשקפתו, גם כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לרכושו, לפרנסתו ולילדיו.
עוד נטען בעתירה כי ההסדר פוגע בשוויון, בין היתר משום שנשים אינן יכולות לכהן כדיינות בבתי הדין הרבניים, וכי הדין הדתי עלול להוביל להכרעות שאינן עולות בקנה אחד עם עקרון השוויון. בנוסף, נטען כי החוק מעודד את "מירוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה. במקום לאפשר לבני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך, הוא יוצר תמריץ להגיש תביעות במהירות כדי להקדים את הצד השני ולקבוע היכן יתנהל ההליך. התוצאה, לטענת העותרים, עלולה להיות החרפת הסכסוך, יצירת מנופי לחץ ופגיעה בטובת הילדים.
קרעי במליאה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בתנועת "ישראל חופשית" הדגישו כי אין מדובר רק בשאלה טכנית של יעילות ההליך המשפטי, אלא בסוגיה הנוגעת לחופש הבחירה, לשוויון ולזכותו של אדם לנהל את חייו האישיים והמשפחתיים ללא כפייה דתית.
מנגד, בדיון בבג"ץ טענו נציגי המדינה והכנסת כי החוק אינו פוגע בזכויות, וכי מאחר שיישומו למעשה טרם החל, השלכותיו עדיין לא נבחנו. לנוכח זאת, כך נטען, העתירה מוקדמת ואינה בשלה להכרעה. ואולם, שופטי בג"ץ החליטו בכל זאת להוציא צו על תנאי ולדרוש מהמשיבים לנמק מדוע אין לבטל את התיקון לחוק.
עוד כתבות בנושא
לצו הנוכחי מצטרפים צו על תנאי וצו ביניים שהוציאו שופטי בג"ץ בשבוע שעבר, מיד לאחר הבחירות לכנסת, נגד רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי. המשיבים, ובהם הכנסת, הממשלה ושר התקשורת, נדרשו להתייצב ולהסביר מדוע לא יבוטל החוק כולו בשל פגמים שנפלו לכאורה בהליך חקיקתו.
"לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים בכתב, ובראי הדיון שהתקיים לפנינו ביום 13.7.2026, אשר התמקד בטענות שלכאורה מעוררות שאלות כבדות משקל לפגמים בהליך החקיקה, מצאנו ליתן צו על-תנאי המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026 (להלן: חוק התקשורת), וזאת בשל הפגמים הנטענים בהליך חקיקתו. תצהירי תשובה מטעם המשיבים יוגשו עד ליום 7.1.2027", נאמר בצו.
שופטי בג"ץ, יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ | צילום: שלמה פיוטרקובסקי
באופן חריג קבעו השופטים כי הדיון בעתירות נגד החוק יפוצל לשני שלבים. בשלב הראשון לא יידונו כלל הטענות המופיעות בעתירות השונות נגד הוראות החוק עצמן, אלא רק הטענות לפגמים בהליך החקיקה.
"בשלב זה, ומטעמי מיקוד הדיון לא מצאנו ליתן צו על-תנאי ביחס להוראות חוק התקשורת לגופן. לצד זאת, יובהר כי טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם במלואן. הדיון בהליך יפוצל אפוא, כך שתחילה תוכרע הסוגיה שלגביה ניתן צו על-תנאי כאמור", הבהירו השופטים.
האם מדובר בצירוף מקרים בלבד, או בראשיתו של גל החלטות שיפוטיות בעתירות חוקתיות נפיצות, שמגיע דווקא כעת, לאחר שהבחירות כבר מאחורינו? דומה שבתוך שבועות אחדים נוכל לדעת את התשובה.
עוד כתבות בנושא
