הרשו לי לקחת אתכם לעולם דמיוני, אחר, שונה לחלוטין מזה שבו אנו חיים. בעולם הדמיוני הזה, הממשלה ומערכת המשפט אינן מסוכסכות סכסוך כה קשה, ומשבר האמון בין שתי המערכות לא העמיק לתהומות שאליו הגיע בעולם האמתי, זה שלנו.
והנה תארו לכם שבאותו עולם דמיוני, ממש כמו בעולם שלנו, התרחש אסון 7 באוקטובר 2023, אך בניגוד לעולמנו שלנו - חצי שנה אחר כך, בסביבות אפריל 2024, הוקמה בשעה טובה ומוצלחת ועדת חקירה ממלכתית בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס לחקירת נסיבות האסון הנורא.
עוד כתבות בנושא
הוועדה, כדרכן של ועדות חקירה מסוג זה הייתה מתחילה בעבודתה, ומאחר שמדובר במחדל ביטחוני בעיקרו, מרבית העדויות במסגרתה היו נשמעות בדלתיים סגורות. ראש הממשלה ושריו היו מצביעים כולם בעד הקמתה, ואף מצהירים מעל כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן שיקבלו כתורה מסיני את מסקנותיה האישיות. וממילא, ככל שהוועדה תטיל עליהם אחריות למחדל הנורא, גם אם לא אשמה, הם יתפטרו מיד ויקבלו עליהם את הדין.
הכי מעניין
האם, בעולם דמיוני שכזה, ראש הממשלה נתניהו ומי שמכונים בידי האופוזיציה "שרי ממשלת המחדל" כבר היו היסטוריה? ובכן, כנראה שכולם היו עדיין איתנו, לעוד שנים רבות בפוליטיקה. הכיצד? פשוט משום שמרוב תאווה לעריפת ראשים מחד, ומשפטיזציה מואצת מאידך, מוסד ועדת החקירה הממלכתית פשט את הרגל, והיום הזה ממש קיבלנו את ההמחשה הטובה ביותר לכך.
הפגנה בעד ועדת חקירה ממלכתית בתל אביב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
בחודש ינואר 2022 קיבלה ממשלת ישראל בראשותו של נפתלי בנט, זו המכונה בכינוי המאוס "ממשלת השינוי", החלטה דרמטית. בעקבות שורת תחקירים עיתונאיים וחקירות פליליות, החליטה הממשלה על "הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעניין עסקאות ו/או הליכי רכש של ספינות המגן סער 6, צוללות AIP, ספינות נגד צוללות, הפרטת מספנות חיל הים וכן בעניין הסכמה למכר צוללות לצד ג' על ידי גרמניה".
לא נלאה אתכם בפרטים, אבל לא מדובר במנדט רחב מאוד. הוועדה הוסמכה אמנם לחקור אירועים שהתרחשו על פני מספר שנים, אולם ביסודו של דבר לא מדובר ביריעה עובדתית רחבה מאוד. הנושא שעליו הופקדה הוועדה כלל מספר מוגבל של תתי סעיפים, וכמות המעורבים באירוע, מקצה לקצה, אינה עולה על כמה עשרות בודדות, גם אם נקבל פרשנות מרחיבה של מנדט הוועדה שנקבע על ידי הממשלה.
עוד כתבות בנושא
והנה היום, ארבע שנים ותשעה חודשים לאחר החלטת הממשלה, בעוד הליך בירור אחריותם האישית של בעלי התפקידים שהוזהרו על ידי הוועדה אפילו לא החל (על פי המתוכנן הוא אמור להפתח בעוד כשבוע), נרשמו חילופי גברי בראשות הוועדה. יו"ר הוועדה השופט בדימוס אשר גרוניס הודיע כי נבצר ממנו להמשיך ולשמש בתפקיד מטעמים רפואיים, ובמקומו מונה ליו"ר חבר הוועדה השופט בדימוס צבי זילברטל.
בכדי להשלים את מניין החברים החוקי, צורפה לוועדה השופטת הבכירה רות לורך, נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד לשעבר. כמה זמן יקח לכבודה להיכנס לעניינים? קשה לדעת. מה שבטוח הוא שלפני שאותן מסקנות אישיות שבגללן הוקמה בשעתו הוועדה על ידי "ממשלת השינוי" לא תגענה בקרוב. במקרה האופטימי ביותר תסיים הוועדה סופית את עבודתה קרוב לשש שנים אחרי הקמתה, וזאת כאמור כאשר מדובר במנדט לא רחב במיוחד, בטח אם משווים זאת לרוחב ועומק מחדל 7 באוקטובר.
הסוף נכתב מראש
ברגע שוועדת חקירה ממלכתית הפכה מכלי לבירור האמת לבית דין שדה, ממוסד שתפקידו לטייב את העשייה הממשלתית ולסייע להפקת לקחים ממחדלים לעמוד קלון ציבורי, סופו כבר נכתב. מכאן ואילך תהליכי המשפטיזציה המואצים שעברו על הציבוריות הישראלית עשו את שלהם.
הפרשנות אודות הזכויות שמקנה סעיף 15 לחוק ועדות חקירה לאדם העלול להיפגע ממסקנותיה של ועדת חקירה הלכה והתרחבה, בשילוב של פסיקות משפטיות ותקדימים של ועדות. התהליך הלך והסתרבל ופרקי הזמן התארכו עוד ועוד מוועדה לוועדה. היום אפשר רק לחלום על קצב עבודה כמו זה של ועדת אגרנט לחקירת המחדל שהוביל לפרוץ מלחמת יום כיפור.
עוד כתבות בנושא
האמת העגומה היא שמוסד ועדת החקירה הממלכתית פשט את הרגל ואיננו מסוגל לתת מענה לאתגרים לשמם הוא נוצר. וזאת גם לולי הבעייתיות שנוצרה בשנים האחרונות ממש, לנוכח החרפת היחסים בין רשויות השלטון השונות, בעיקר המבצעת והשופטת.
אם ועדת הצוללות לא תסיים את עבודתה סופית בפחות משש שנים לכמה זמן הייתה נזקקת ועדת 7 באוקטובר? לפחות 12 שנה? במצב העניינים הזה, גם לו היתה קמה כבר מזמן ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר, נתניהו יכול היה להתמודד ללא הפרעה גם בבחירות הנוכחיות ואולי גם באלו הבאות. עד שהאחראים למחדל היו נקבעים על ידה סופית, חלקם עלולים היו כבר לא להיות עמנו. במצב העניינים הזה, ספק אם יש טעם בוועדה, וקשה להאמין שגם אם תוקם היא תצליח לעמוד בציפיות העצומות שייתלו בה.
עוד כתבות בנושא
