הנטייה לבחון כל עדות במשפט נתניהו מבעד לשאלה כיצד ישפיעו דברי העד על תוצאתו הסופית של המשפט היא מובנת וטבעית. אין ספק שלתוצאה הסופית של כל משפט, ובוודאי משפטו של ראש ממשלת ישראל, יש חשיבות רבה. ואולם, יש עדויות שגם אם השפעתן על תוצאתו הסופית של המשפט איננה דרמטית, חשיבותן בעצם החשיפה לאור היום של מחדלים שאחרת היו נותרים במחשכים. כזו הייתה, לפחות בארבעת ימיה הראשונים, עדותו של היועמ"ש לשעבר פרופ' אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו.
קחו למשל את המחדל שנחשף בנוגע לחקירתו של ראש הממשלה נתניהו בתיק 4000. האישום בשוחד בתיק הזה כבר מת. כשם שאי אפשר להרוג את אותו אדם פעמיים, כך אי אפשר להיות מזוכה פעמיים מאותו אישום. ובכל זאת, התגלית שבאף אחת מחקירותיו של ראש הממשלה נתניהו בתיק הזה, פרשת בזק־וואלה, לא הוזהר נתניהו שהוא חשוד בקבלת שוחד, היא לא פחות ממדהימה.
כידוע, בפתח כל חקירה פלילית החוקר מזהיר את הנחקר שהוא חשוד בפלילים, מציין בפניו באילו עבירות הוא חשוד, ומזכיר לו את זכותו להימנע מלהפליל את עצמו. כך היה לכאורה גם בפתח כל אחת מחקירות ראש הממשלה. סוללת החוקרים הגיעה ללשכתו של נתניהו ואחד מהם קרא לראש הממשלה, מן הכתב, אזהרה שנוסחה מראש וכל מילה בה נבחרה בקפידה. באזהרה נאמר לנתניהו שהוא חשוד שקיבל טובות הנאה "בקשר עם תפקידו". הנוסח "בקשר עם תפקידו" נשמע דומה לניסוח בכתב החשדות שהוצא נגד נתניהו, שנאמר בו שהוא חשוד בקבלת טובות הנאה "בעד ביצוע פעולות מתוקף תפקידו", אך משפטית הנוסחים שונים דרמטית. קבלת טובת הנאה "בעד" ביצוע פעולה היא שוחד, עבירה שהעונש המרבי עליה הוא עשר שנות מאסר. אם טובת ההנאה התקבלה "בזיקה" לתפקיד, זו הפרת אמונים, עבירה שעונשה המרבי הוא שלוש שנות מאסר. ולמה הייתה הכוונה בנוסח של החוקרים, "בקשר" למילוי התפקיד? אם נאמין למנדלבליט, זהו "ניסוח פתלתל". ובעברית פשוטה: ניסיון להסתיר מראש הממשלה את העבירה האמיתית שהוא חשוד בה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
האם זו סיבה לזיכוי משוחד? זאת שאלה תיאורטית מעניינת שכבר איננה חשובה, כי כזכור אישום השוחד מת. אבל מה התרגיל המלוכלך הזה בחקירת ראש ממשלה אומר על היחידה החוקרת? ומה הוא אומר על היועמ"ש, שבעדותו התחמק מכל קשר לניסוח האזהרה?
מחדל חמור לא פחות נחשף סביב הקשר בין חוקרי המשטרה הבכירים ובין העיתונאי בן כספית, שנידון כאן בהרחבה לפני שבועות ספורים. בניגוד לקצין המשטרה הבכיר שנפגש עם מנדלבליט וטען מעל דוכן העדים שלא נפל כל פסול בפגישה, היועמ"ש לשעבר אישר שמדובר למעשה בעבירה על הוראת חוק יסוד הממשלה, האוסרת לחקור את ראש הממשלה ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט אף אישר שבשלב מסוים ביקש לעצור את הקשר עם כספית משום שקיבל את הרושם שלא חוקרי המשטרה הם שמשתמשים (באורח בעייתי כשלעצמו) בעיתונאי כספית, אלא כספית הוא זה שמשתמש, לצרכיו, בקשר שיצר עם חוקרי המשטרה.
אומנם מנדלבליט הורה אז לחוקרים לנתק מגע, אך לולא העדות, הציבור לא היה נחשף גם למחדל הזה. האם התגלית תשפיע על תוצאת המשפט? נראה שלא. אך היא חייבת להדליק נורה אדומה בוהקת בכל מה שנוגע לאמות המידה של הציות לחוק דווקא בגוף שתפקידו לשמור על החוק.
עוד כתבות בנושא
בלב העדות עומדת השאלה אילו פעולות חקירה אישר מנדלבליט ומתי, בגלל הוראתו המפורשת של חוק יסוד הממשלה. והנה, כך התברר גם כן השבוע, אחת הפעולות המרכזיות בתיק 1000 ("פרשת המתנות") - גביית עדותה של הדס קליין שהובילה לאישומים בדבר "קו אספקה" של סיגרים ושמפניות - התקיימה ללא אישור מראש.
רמז מטרים למה שעוד צפוי בעדות קיבלנו השבוע בדמות ציטוט חלקי משיחה בין מנדלבליט ובין אחת התובעות בתיק, יהודית תירוש, על הסכנה שישראל תהפוך להונגריה. השאלה ההיא לא נשאלה לבסוף, אך דומה שבימי העדות הבאים יהיה מעניין לא פחות.