המשטרה, זה ברור, מתקשה כבר שנים להתמודד עם פעיל הר הבית תום ניסני, כיום איש ארגון חוננו. ניסני מאתגר את התנהלותה שוב ושוב, וחושף בדרכים שונות עד כמה רעוע המסד המתיימר להיות חוקי שהיא מסתמכת עליו. השבוע ספרתי לפחות 22 פעמים שבהן נעצר ניסני בשנות פעילותו בהר ובסביבתו והורחק מהמתחם. רק הקיץ החליט בית המשפט לבטל את הרשעתו של ניסני בעוון "הליכה איטית" בהר הבית בשנת 2021, וזאת אחרי שב־2019 בוטלה הרשעתו באשמת "ישיבה ללא אישור" בהר בשנת 2014.
במקרה הנוכחי לא נזקק ניסני להגיע לשלב ההרשעה כדי שהמדינה תכיר בטעותה ותחזור בה מכתב האישום. די היה בדיון משפטי אחד – שהתקיים בחודש שעבר – כדי שנציגי התביעה המשטרתית יבינו שעליהם לחשב מסלול מחדש. מדובר בכתב אישום שהמדינה הגישה נגד ניסני משום שעל אף צו הרחקה מהר הבית וממבואותיו שהוצא נגדו בקיץ 2021, הוא "שהה... במבואת הר הבית, ברחוב שער הברזל", בתאריך 9 באוגוסט 2021.
במהלך דיון במשפט הזה, שהתקיים לפני כחודש בפני שופט השלום יהושע צימרמן, ביקשה התובעת עו"ד רוני צרפתי מאחד מחוקרי משטרת מרחב דוד שזומנו להעיד להסביר מהי מבואה. עו"ד יצחק בם, שייצג את ניסני מטעם הסנגוריה הציבורית, התנגד לשאלה, ולהפתעת הנוכחים ביקש שהעד יצא מהאולם. "מבואה זו לא מילה שקיימת בשפה העברית", הסביר לשופט כשהעד יצא. "כבודו מוזמן לעיין. אין מילה כזאת, יש מבוא, ורבים של מבוא זה מבואות".
הכי מעניין
עו"ד צרפתי שאלה אם יש מומחה ללשון עברית שיוכל לאשר את טענתו של בם. הוא השיב: "יש לי מילון אבן־שושן. בבקשה תקראי את הערך מבוא". התובעת ניסתה את כוחה במקורות היהודיים והזכירה את פסוק כ"ד בשופטים פרק א', שם ביקשו בני ישראל מאדם שיצא מבית־אל הנצורה "הראנו נא את מבוא העיר". "כלומר הכניסה לשער", המשיכה צרפתי. "זה בדיוק מה שאנחנו דנים בו היום, אדוני, איך מגיעים לאותה עיר".
השופט צימרמן: "אם אני מבין נכון, עורך דין בם מבחין בין מבוא למבואה".
עו"ד בם: "אין דבר כזה מבואה".
החוקר המשטרתי חזר בינתיים לאולם והסביר שהרחובות המחברים בין רחוב ויה דולורוזה והגיא לשערי הר הבית מכונים בפי המשטרה "מבואות". "ממש רואים מנהרה שמובילה עד לשער הכותנה עצמו". אותו הדבר, אמר, מתקיים בשער הברזל, במג'לס (שער המשגיח) בשער עוואנימה (שער בני הצאן) ובשער פייסל (השער החשוך).
השופט צימרמן שאל: "והשטח שאתה קורא לו 'מבואה' הוא שטח מקורה, כשהקירוי מגיע עד השער עצמו?".
החוקר השיב חלקית, כשהוא נזהר לא להתייחס לנקודה שבה נעצר ניסני: "לא תמיד. יש חלקים מקורים, למשל בכותנה, ויש חלקים שהם לא".
השופט לא ויתר: "וברחוב שצמוד לשער הברזל?".
החוקר נאלץ להודות ש"חלקו מקורה, חלקו לא. ממש לפני (שער) הברזל עצמו – לא מקורה".
השופט תהה: "אם זה לא מקורה, לפי מה אתם יודעים לקבוע איפה מתחילה או מסתיימת המבואה, כפי שאתם קוראים לה? איפה נקודת הגבול בין הרחוב לבין המבוא או המבואה?".
החוקר: "כמו כל רחוב, אדוני. ברגע שאתה יורד מרחוב הגיא, יש כניסה לאותה מבואה, זה רחוב שאנשים גרים בו".
השופט צימרמן לא ויתר: "מאיפה פלוני יודע לְמה המשטרה קוראת מבוא?".
החוקר: "בתור אחד שערך הרבה שימועים וגם חילק כמה צווים, אנחנו מקריאים את הטקסט. במידה שיש השגה או חוסר הבנה... מצאתי את עצמי לא פעם מסביר מהו מבוא, עד איפה מותר ומאיפה אסור להתקרב להר הבית".
השופט צימרמן שאל: "למה לא לציין מפורשות בכתובים: לידיעתך, המבוא של שער הברזל מתחיל מיד בתחילתו של רחוב שער הברזל, ובפועל מרחוב הגיא?". החוקר השיב שמצופה שאדם כמו ניסני יכיר את גבולות המתחם. בהמשך הדיון העריך חוקר נוסף את אורך הרחוב המוביל לשער הברזל ב"שבעים עד מאה מטר, לכל היותר". מדידה במפת גוגל, אגב, העלתה שמדובר ב־103 מטרים.
השופט צימרמן סירב לקבל את טענת המשטרה: "מאיפה האדם בשימוע יכול להבין שמבואות השער הם לא המטרים הספורים בסמוך לשער, מקום שיש בו אולי קירוי מסוים, קשתות שממש סמוכות לשער? מהמילה 'מבואות' הוא צריך להסיק שהכוונה כבר מתחילת הרחוב, במרחק של מאה מטר מהשער עצמו?". העד השיב שניסני אינו אדם מן השורה ושהיה עליו להבין למה הכוונה במילה "ומבואותיו", אולם השופט לא השתכנע: "גם הוא אדם מן השורה, כולם אנשים מן השורה".
החוקר: "המבואות, שזה הרחוב שמוביל להר הבית, זה דבר ידוע, מוכר מאוד ובולט".
השופט: "אשאל אותך על בית פרטי של אדם באיזה יישוב קהילתי. יש רחוב ראשי ביישוב, ומהרחוב הראשי יוצא רחוב צדדי שמוביל לבית מסוים ולגינה שלידו. האם היית מכנה את הרחוב מבוא לבית? או שהמבוא לבית הוא רק המטרים הספורים שצמודים לאותו הבית?".
העד: "זה רחוב מצומצם".
השופט: "מאה מטר זה מצומצם? אותו הרחוב גם מוביל לכותל הקטן. אולי נכנה את הרחוב הזה מבוא הכותל הקטן?".
וזה עוד נמשך. סוף דבר, במשטרה קלטו שהמשפט הזה כבר לא יסתיים בהרשעה וכדאי לסגת ממנו. השבוע ביקשה המשטרה מהשופט לבטל את כתב האישום שהגישה, וזאת יותר מחמש שנים לאחר אירוע "הכניסה למבואה" שאיננה אלא מבוא, ולמעשה היא רחוב מהמניין.
עו"ד יצחק בם שייצג את תום ניסני מסר בתגובה: "כנראה מפקד מרחב דוד בזמנו לא הקפיד על נוכחות בשיעורי לשון. כעולה חדש עם ותק של קרוב לארבעים שנה אני יכול להבינו – עברית שפה קשה. אבל זה לא יכול להיות תירוץ. אם קציני משטרה אינם יודעים עברית כדבעי, הם יכולים להיעזר במילון אבן־שושן לפני שהם מנחיתים גזירות סתומות על אזרחים. יש לברך על כך שביחידת תביעות ירושלים הבינו את העניין וביטלו את כתב האישום, לכן לא נדרשנו להביא את אבשלום קור כעד מומחה".
אגב, מחיפוש קצר באתר האקדמיה ללשון העברית מתברר שגם אם במילון אבן־שושן לא קיימת המילה "מבואה", הרי האקדמיה עצמה כבר מכירה בה כקבילה בשפה העברית. זו הגדרתה שם, לתשומת לב חוקרי מרחב דוד וקציניו: "אולם כניסה לבניין או לאגף בבניין כמו מלון, בית ספר או בית דירות. חלל כניסה למשרד או לדירה (בלועזית: לובי)".
עוד כתבות בנושא הר הבית
