"לבית המשפט אין ארנק ואין חרב": המימרה שטבע אלכסנדר המילטון בחיבור "הפדרליסט" הפכה מזמן לקלישאה שנישאת בפי כול, מעין מוסכמה בלתי מעורערת. אולם בישראל 2026 אפילו הקביעה הפשוטה הזו איבדה מתוקפה, לנוכח מערכת משפט נטולת בלמים. הנה רק אתמול נערך בבג"ץ דיון שני בעתירתם של עמותת חדו"ש וח"כ נעמה לזימי, שבה שופטי בג"ץ מינו את עצמם לוועדת כספים חלופית: ברצותם מקפיאים העברות תקציביות וברצותם משחררים, בלי לתת לאיש דין וחשבון או לנמק ברצינות את החלטותיהם.
את סיפור המעשה המלא כבר גוללנו בטור הזה ממש לפני ארבעה שבועות. קשה לפספס את האבסורד בשחרור חלק מהכספים לצד המשך הקפאת השאר, כאשר על הפרק עמד עניינה של הצבעה אחת - שהיא או כשרה כולה או פסולה כולה. בכל זאת בחרו השופטים בדיון הקודם לשחרר את התקציבים שנראו לכבודם דחופים, ומנגד לתקוע תקציבים רבים אחרים, אף על פי שחוות דעת משפטית קבעה שגם בהעברתם קיימת דחיפות. לפי מה הוחלט מה יעבור ומה ייתקע? לכבודם הפתרונים.
המילה "דחיפות" לא נישאת לשווא במקרה הזה. בהחלטתם הלקונית והבלתי מנומקת של שופטי בג"ץ לפני כחודש הוקפאו 74 מיליון שקל שיועדו למגזר החינוך בשירות הלאומי. במכתב שנשלח שלשום התריעו מנכ"לי עמותות השירות הלאומי כי אם הכסף לא יעבור, 4,000 מתנדבים שהחלו לשרת ב־1 בספטמבר לא יוכלו להמשיך את שנת ההתנדבות מיד אחרי סוכות. זה היה יכול להיות אירוע דרמטי למתנדבים ולמאות ואולי אלפי מוסדות החינוך שהיו מאבדים איש צוות שנועד להיות חלק מהמערכת שלהם, לו ההקפאה הייתה נמשכת.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
תקציב נוסף שהוקפא בצו בג"ץ הוא כ־40 מיליון שקל שאושרו לפעילות החטיבה להתיישבות ביישובים ובמועצות בנגב, בגליל וגם ביו"ש. מדובר בפרויקטים שכבר יצאו לדרך והרשויות המקומיות כבר שילמו עליהם. הרשויות הללו, שבלשון המעטה אינן החזקות והעשירות בארץ, כמעט עמדו בפני שוקת שבורה, והיו עלולות להיאלץ לקצץ בשירותים בסיסיים כדי לעמוד בהתחייבויותיהן.
העברה נוספת שנתקעה היא 57 מיליון שקל שהוקצו לפעילות תרבות יהודית בעמותות רבות בכל רחבי הארץ, אף על פי שמרבית הפעילויות כבר בוצעו, מאחר שהתמיכה מיועדת לפעילות לכל שנת 2026. המשמעות של הקפאה כזאת הייתה עלולה להיות שחלק מהעמותות היו קורסות כלכלית, ואחרות היו נאלצות לפטר מאות עובדים בתקופה כלכלית קשה. ואלו רק שלוש דוגמאות למצוקה ולדחיפות.
בדיון אתמול בבג"ץ, שנערך בפני השופטים דוד מינץ, יחיאל כשר וחאלד כבוב, האבסורד בניהול התקציבים בידי השופטים כבר הפך לבולט במיוחד. אפילו השופטים הבינו שזהו צעד אחד יותר מדי, והודיעו על דחיית העתירה נגד העברות התקציב, ועל הפשרתן. אך האם זה ימנע מבג"ץ לחזור ולהיכנס בנעליה של ועדת הכספים בעתיד? למרבה הצער, קשה להאמין שאירועים אבסורדיים כאלה לא ישובו ויתרחשו.